אבל אתמול קניתי שלושה אז אני אספר על אחד ..

נשים קטנות : מיי אלקוט 

סגנון :דרמה משפחתית  , רומן 
אני לא אכתוב תקציר כי אני גרוע  -  אז הנה אחד באדיבות ויקי         http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%AA

מידת נקיות : מאוד נקי יחסית ( ליימינו, הוא נכתב במאה הקודמת) אבל עדיין רומן .

המלצות : מאוד מומלץ לכל אחד (גם לבנים ) מאוד יפה, כתוב בשפה קולחת ומשעשעת , מרגש,

אני אישית קראתי אותו מעל חמש פעמים ..

נ.ב- שפו על הרעיון  וסליחה שאין לי כח להשקיע ..

אז נתמקד באחד מהמדפים -
* אגב- מידת נקיות מדורג מ-1 עד 5 *

1) כל סדרת הארי פוטר - לא נראה לי שצריך לכתוב פרטים

2) שם: שחר מפציע (הספר הרביעי בסדרת דמדומים) -
סופרת:סטפאני מאייר

סגנון: פנטזיה, רומנטיקה
תקציר: ע"ע הארי פוטר ^^
מידת נקיות: הוממ, נראה לי 3.5

3) שם: אורי
סופרת: אסתר שטרייט וורצל
סגנון: רומן
תקציר: רומן לבני הנעורים על רקע חיי מושבה עברית בתקופה של סוף ימי השלטון הבריטי בארץ והמלחמה על המדינה שבדרך.
במרכז העלילה עומד אורי, נער שובב שחי במושב, ובמהלך הסיפור יעבור שינוי משמעותי בחייו. מתלמיד נכשל הוא יהפוך לתלמיד חרוץ ומוביל, ומנער - יהפוך לאיש.
מידת נקיות: 4.5

4) שם: בני דניאל
סופרת: אסתר שטרייט וורצל
סגנון: רומן
תקציר:  דניאל, נער כבן 15, המתגורר דרך קבע בווינה, בירת אוסטריה, מגיע בראשית החופש הגדול כתייר לישראל, ומאמין שצפויים לו בילויים והנאות בלבד. אולם, מתברר, כי ציפיותיו אינן תואמות את המציאות. גילויים מופלאים על עברו, שנוחתים עליו במפתיע, משנים את גורלו וגורמים לו שייעקר מעולמו הישן והבטוח, כדי להתמודד עם החדש והלא-נודע.

מידת נקיות: 4.5 או 5. לא סגורה P:

5) שם: מטילדה

סופר: רואלד דאל

סגנון: לא ידוע ספר ילדים? נוער? בכל מקרה, אחד הספרים האהובים עליי.
תקציר:  הורים בדרך כלל גאים בילדיהם - לא כך הוריה של מטילדה. מרוב שהם עסוקים במכירת מכוניות מקולקלות, במשחקי בינגו ובצפייה בטלוויזיה, הם אינם שמים לב בכלל לילדה הקטנה שלהם. אבל מטילדה היא ילדה מיוחדת. בגיל חמש היא כבר קוראת ספרים של מבוגרים ועושה בראשה חשבון יותר טוב ממחשבון כיס. כשהיא הולכת לבית - הספר, "אחוזת רסקותם", מתברר לה שיש מבוגרים נפלאים כמו מורתה המקסימה ג'ני מרשמלו: ומבוגרים נוראים אף מהוריה, כמו המנהלת טרופדרוס האיומה - מי יאמין שמנהלת בית - ספר תזרוק ילד מבעד לחלון?! אבל מטילדה מצליחה לעשות דברים שילדים אחרים אינם יכולים - מי ינצח?
מידת נקיות: 5

6) שם: גאווה ודעה קדומה
סופר: ג'יין אוסטן
כל השאר- תעשו ביקור בהודעה של דניאל, היא עשתה אחלה עבודה

7) שם: נאמנות כחולה
סופר: דייויד בלדאצ'י
סגנון: מתח

תקציר:  שאיפתה היחידה בחיים של מייסון (מייס) פרי הייתה להיות שוטרת במשטרת וושינגטון. זה מה שהיתה עד שנחטפה והופללה. כעת היא משתחררת מהמאסר והדרך היחידה לחזור וללבוש את המדים הכחולים היא לפענח מקרה קשה ולהוכיח שהוא זכאית לשוב לתפקידה ולדרגתה. ואולם, על אף שאחותה, קצינת המשטרה, עומדת לצידה, היא חייבת לפעול בחשאי, וזאת משום שפרקליט מן התביעה מחכה להזדמנות לשים אותה מאחורי סורג ובריח.
מידת נקיות: נראהלי 3.5

8) שם: הכלב היהודי
סופר: אשר קרביץ
סגנון: לא סגורה על זה.
תקציר: נתחיל מזה שזה ספר גאוני. אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא.
הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב מיוחד, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה הבוחן את משמעותה של נאמנות, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. זהו סיפור המסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון הרואה את העולם מגובה 50 ס"מ מעל פני הקרקע אך עם זאת מיטיב להבחין ולראות. סיפור המעניק תשובות רבות על השאלות מי מאיתנו הוא הכלב היהודי ובמה, אם בכלל, מותר האדם מן הכלב.
מידת נקיות: 5

המשך יבוא D:

אני רוצה להעיר על מידת נקיות שרשמת 56 ואני קצת מסתייגת.

הכלב היהודי אמנם נקי אבל יש בו רמזים בוטים יחסית.

אני אישית סלדתי ממנו וזרקתי אותו לפח  בערך באותו יום.

חיים של כלב. השאלה איך את קוראת את הספר.

אני מתחלחלת רק מלחשוב על זה. זה ספר מגעיל שהייתי מגדירה אותו רמת נקיות 1 אם לא מינוס1

חוץ מהעובדה שהסיפור תמיד גרם לי לקצת דיכאון... הוא אחד היפים...

אבל מאוד אכזרי.

ואני חושבת שלזה נוגה התכונה

אני הייתי מצנזרת שם אי אלו ביטויים

תשמעי, קשה לי לסמוך על שיקול דעתך אחרי זה.

זה ספר מטונף!!

בעע ><

אותו דבר. שחר מפציע מבחינתי זאת לא ההגדרה לספר מטונף, אבל שיהיה.

אחרי שאספתי שקל לשקל כקטינה שלא חוקי שיעסיקו אותה אפילו בחופש (וזה היה אפילו לספור מטבעות וחצאי שקלים.) ומסרתי את נפשי כדי שיהיה לי עותק של------------------

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה/ דוגאלס נואל אדאמס. 

ספר מדע בידיוני אדיר. וכן, אני יודעת שיש סוג של פאניקה ממדע בידיוני. (בלי פאניקה!) אבל זה לא מה שאתם חושבים.

(כשהמלצתי לחבר של אח שלי על "המשחק של אנדר" אח שלי אמר לו שזה מד"ב והוא התחלחל. אחרי שאמרתי לו שזה בין הספרים האדירים בגלקסיה. הוא מלמל "גלקסיה.. שכנעת אותי סופית למה לא לקרא." מסקנה! לא מנסים לשנע אנשים לקרא מד"ב עם מושגים של מד"ב. )

הספר מלא בפילוסופיה, ביקורת חברתית (שמובאת בהומור אבסורדי) ועצות לחיים (כמו למשל- למה אתה תמיד צריך לדעת איפה המגבת שלך.)

ספר משעשע להחריד, נקי למדי. ז"א, יש מילים גסות אבל לא סצנות שאם הם היו בסרט היתם מריצים.

מסוג הספרים שיש מהם ציטוטים בכל מקום ובכל מצב.

יש שהיו מכנים הזוי, לא הייתי מתכחשת, לכן כדאי להגיע עם ראש פתוח ומצב רוח טוב.

~~~~~~~~~~~~~~

<הו, ו-'המשחק של אנדר' טוב ^^>

ולעניינינו: 

1. גאווה ודעה קדומה / ג'יין אוסטן. 
סגנון: רומן.

תקציר: העלילה מתרחשת במאה ה-18, באנגליה הכפרית, ומספר את סיפורה של אליזבת בנט תוך כדי סיפורן של שאר אחיותיה. אליזבת בנט היא האחות השנייה במשפחה ברוכת בנות ללא אף בן (למעט האבא, כמובן). המשפחה אינה עשירה במיוחד, אך גם לא עניה כ"כ, אבל בהתאם לחוק באותם ימים - הירושה עוברת מאב לבנו, ולכן יוצא שהבנות למשפחת בנט לא עומדת לקחת חלק בירושת אביהן. 

אמא שלהן, הגברת בנט - אישה חסרת טאקט והמונית- העמידה לה לאתגר לחתן את כל בנותיה (חמש במספר) לחתנים עשירים ומוצלחים, וכדאי גם נאים. המעשה אולי נראה שטחי, אבל בסופו של דבר היא רוצה שבנותיה יחיו בכבוד (מופיע בסוף דבר מאת המתרגמת).

הספר מלא הומור בריטי משעשע ומתורגם בצורה מקסימה ומעולה. 

מידת נקיות: נקי לחלוטין. <למעט, אולי, קטע אחד - שגם הוא נקי, רק הרעיון בעייתי.> 

הערות: יצא עליו סרט, מומלץ פחות, ובפירוש לקרוא את הספר קודם.  

2. החטופה מאינקאנדר / אלון רוטר

סגנון: מסעות. 

תקציר: הו, זה מסובך <<" (ובלי שום קשר קראתי את זה ממזמן), אז אני פשוט אעתיק מאיזשהו אתר O: 

"ארבע ארצות, ארבעה מסעות, הרפתקה נועזת אחת.
יורשת העצר של ממלכת אינְקַנְדאר נחטפת מחדרה בשעת לילה מאוחרת. החשד נופל על המדינות המאזוֹנִיוֹת, אויבות הממלכה. כשכל המאמצים לעלות על עקבות החוטפים נכשלים, מוזעק למשימה צוות יוצא דופן: לוחם אגדי שמסתיר סוד אפל, חייל צעיר ואמיץ לב ונערת רחוב נועזת ומלאת תושייה. יחד הם יוצאים למסע רב־תהפוכות..." וכו' וכו'. 
אז למעט העובדה שהתקציר הזה הוא המלודראמה בהתגלמותה, הספר אחרת לגמרי. 
ספר מרתק, מותח, מלא דמיון ומשהו שכיף לקרוא. [: 

מידת נקיות: שוב, קראתי אותו ממזמן, אז... בכ"מ, קטעים גסים וכדומה - אין. לגבי חיבוק/ נשיקה - אם יש, כנראה זה מאוד נדיר אם אני לא זוכרת את זה. 

הערות: כן, העלילה מתרחשת בעולם דמיוני, אבל בזה - פחות או יותר - מסתיים הקשר עם הפנטזיה. חוץ מזה- הכותב הוא סופר ישראלי, שזה די הדהים אותי בהתחלה שיש סופר ישראלי שכותב בנושא של מסעות בעולמות דמיוניים וכדומה... 

ואתר הסדרה - http://inkandar-tales.co.il/

הממ, וזהו לכרגע?

דז'ירה (העותק שלי באנגלית, אבל יש לי הרגשה שתירגמו אותו גם לעברית...)

סופר: אנמרי סלינקו (זאת אישה)

סגנון: רומן היסטורי דמיוני (כלומר הדמויות והאירועים אמיתים, אבל זה רק מבוסס...אם הבנתם...) שכתוב בצורת יומן אישי.

תקציר: יומנה האישי של דזירה ברנדוט, שהיתה מאורסת בצעירותה לנפוליאון בונפרטה שלאחר מכן התחתן עם ג'וספין במקום, והיא התחתנה עם הגנרל ג'ין-בפטיסט ברנדוט, שלימים נבחר למלך שוודיה. [לא, זה לא הבן אדם שהלח"י רצחו, זה אחד מהסבים שלו...)

רמת נקיות: כעיקרון זה ספר מאוד רומנטי, תחליטו אתם עם שפע התיאורים הרומנטים שמכסים את הדפים נקיים או לא.

אקסודוס (גם באנגלית...)

סופר: ליאון יוריס

סגנון: גם רומן היסטורי דמיוני (אלא שהפעם כל הדמויות רק מבוססות על דמויות מהתקופה)

תקציר: אחלה ספר. מתרחש בקפריסין ובארץ בין השנים 1947-1951. הוא מספר את סיפורם של ארבעת הגיבורים הראשים תוך כדי הקפת הרקע של התקופה לאחר מלחמת העולם השניה, המחתרות, והקמת המדינה, וגם השואה, והשנים מתחילת המאה העשרים ועד שנות הארבעים בארץ [בסיפורי מסגרת].

הגיבורים הם ארי- צבר ישראלי קלאסי שבקלאסי שמחזיק בנשק מאז ילדותו. קיטי- אלמנה אמיקאית צעירה שאיכשהו נקלעת לתוך כל הסערות של הישוב העברי בתקופת קום המדינה. קרן- בת טיפוחה של קיטי, ניצולת שואה מהקינדר טרנספורט, נערה אופטימית מאוד. דוב- גם ניצול שואה (רק שהוא היה בוורשה ובאושוויץ) בקבות השואה נעשה נער סגור ששואף לנקמה למרות שהוא מאוד מוכשר.

רמת נקיות: יש שני קטעים לא נקיים, חוץ מיזה הרמה בסדר. (כלומר מאוד מומלץ לקריאה אבל מי שקורא אותו צריך לפנות אלי קודם כדי שאומר לו על איזה עמודים לדלג!)

יבנה

סופר: עזרה .א. יכין

סגנון: היסטורי שמסופר ממבט ראשון.

תקציר: סיפורו של דני, חבר ומפקד בלח"י.

רמת נקיות: נקי לגמרי חוץ מכמה תיאורים וביטויים מזעזעים של שנאת אחים (ולא רק של הפלמ"חניקים...)

המורד

סופר:  גלילה רון-עמית

סגנון: היסטורי

תקציר: סיפור על אברהם שטרן בתקופה שקדמה לרציחתו.

רמת נקיות: נקי לגמרי, מחכים ומעשיר.

מעבר לקו, נגיד שבבא בתנ"ך

סופר: שי צ'רקה.

סגנון: קומיקס

תקציר: מי שלא יודע במה הספרים עוסקים יש לו חור השלתי בתור אדם מהציונות הדתית. הספר הראשון מומלץ מאוד, אבל שניהם גאונים!

כמו שאמרתי, שזאת רק ההתחלה, נמשיך בפעם אחרת.

שבת שלום!

אכתוב בעזרת ה' במוצש"ק

טוב..

אז יש לי

וקראתם דרור/רונית לוינשטין מלץ.

ספר שמאגד בתוכו הרבה סיפורים על דרור וינברג. כתוב בצורה שממש כייפית לקריאה.. אני אוהבת. נקי לגמריי לגמריי. (ספר דוס..)

מישהו לרוץ איתו/דויד גרוסמן

ספר חובה. מי שלא קרא- שירוץ לקרוא! עכשיו!

מספר על נערה שיוצאת לרחוב במטרה להציל מישהו. (מתאפקת לא להרוס. אם מישו רוצה ספויילרים> בכיפ)

במקביל מסופר על נער שמוצא את הכלבה של הנערה הזו, ובעקבותיה יוצא לחפש אותה.

נקי עד כמה שאני זוכרת. חוצמכמה קללות פה ושם..

(אוך.. אני ממש גרועה בלתת תקציר לספר בלי שום ספויילרים.)

אביהם של ישראל

אין צורך לפרט, נכון?

וזהו. כמעט כלום. אבל אני לוקחת המון מהספריה. ואם יש ספר שאני רוצה לקקנות אני קונה.. אבל כמעט ולא.

הוא כותב מיוחד..ויפה!!

סגנון של פעם..סיפורים אמיתיים על אנשים מרתקים

בתקופות שונות..

*כעפפי שחר-ממש מעביר דרך הסיפור את האווירה הקדושה של ירושלים ואת האנשים שגרו בה..

*גלגל חוזר בעולם-כתב ממה שסבא שלו סיפר על יהודי (מצרים אולי..)מתמקד במשפחה 4 דורות..ממש יפה!

*תאום כוונות-המלחמת יום כיפור (הוא היה חייל אז..)

*בואי הרוח-שכונת שיכון,החיים שם והאנשים (והסיפורים של האנשים..)

כמובן שהכל צנוע..

בס"ד

חלף עם הרוח , סגנון: רומן 

רומן על רקע מלחמת העצמאות של אמריקה. (הצפון מול הדרום.)

לא נקי, בטוח לא לפי הדרישות שלכם. (מתילדה?? מסכן הסופר!)

ספר יפיפה, וחובה! 

מלכה בעל כורחה-של אורנה בורדמן

הסיפור של מגילת אסתר מנקודת המבט של נגנית בארמון שהופכת(בזכות אסתר)להיות יהודיה...

ספר מהמם,הספר הוא מאז שהיא בגיל קטן.

ונקי

החטופה מאינקאנדר הוא ממש נקי!!!!!

ומצטרפת לדניאל זה ספר ממש מומלץ שווה לקרוא!

ילד 44- יפה אבל מרוח... לא הצלחתי לסיים.... כמעט נקי. (לפי מה שזכור לי)

משחקי הרעב- ממש טוב!! (נקי.)

החברה הרעים- נחמד (יש קטעים לא נקיים)

הבת הסודית- לא משו... (נקי)

צלה של הרוח- אני חושבת שזה הספר הכי יפה שקראתי אם כי יש בו הרבה מאוד קטעים לא צנועים.

המשפחה הראשונה- של בלדאצ'י. ספר ממש ממש טוב שלו. (כמעט נקי)

לפי דעתי הוא לא ספר נקי. כל הרעיון שלו מאוד-מאוד ברברי ויש קטעים בעייתים. (פיטה וקטניס, לדוג'')

"לכתוב סופר, סגנון, תקציר, מידת נקיות וכדומה.. וכמובן שלהשקיע!!"

הוצאת מרגנית

סופרת- מרי אוהרה

ספר מהמאה הקודמת על ילד חולמני בן של חוואי מגדל סוסים,מחכה לבחור את הסוס הראשון שלו , נקיות- 4.5 מחמש (מקווה שהבנתי תעיקרון של הנקיות...)

ספרי הרב סבתו- מומלצים מאוד.

איסתרק- נסיך כוזרי נשבה ,עוברת עליו טלטלה פיזית ורוחנית כאחד.

מהללאל- ספר שני בסדרה (אחררי איסתרק) נער אסופי מחפש לדעת מיהו ומה תפקידו בחיים המורכבים בתקופת מלכות כוזר.

עד כאן להיום.

בודדה במערכה,מלכה בעל כורחה,ועוד אחד,שכחית אך קוראים לו.

נקי,מעניין.יש קטעים קצת חופרים.

המסע בעקבות שמי.

נקי,טיפונת תינוקי,אבל ממש קצת.

(אני מזהירה שאין לי שמץ איך כותבים תקציר..)

לא יודעת איזה סיגנון, פנטזיה אולי? מדע בדיוני?

פרסי ג'קסון הוא נער עם בעיות קשב וריכוז ודיסלקציה, ביום אחד מגלה שהוא בן של אחד האלים היוונים, ומאז הוא עובר כל מיני הרפתקאות.  ואני לא יודעת איך להמשיך..

בקיצור, ספר מ-ה-מ-ם-!-!-! צנוע לגמרי, (בכל הסידרה אני זוכרת רק נשיקה אחת)

זה הספר היביסקוס סגול.

ספר מפתיע מאוד. אחרי שגמרתי אותו ישבתי לי במשך רבע שעה רק כדי להבין את הסוף ולהבין אז מי בעצם הייתה כל דמות בספר.

זה סיפור על מדינה שנמצאת במצב של התקוממות חברתית. הספר מספר את הסיפור של המשפחה- שהוא בעצם כמו מטאפורה למה שקורה במדינה. 

הוא גם סוג של רומן, אבל לשם שינוי נקי. יש בו המון אמירות מעולות, והכתיבה מרתקת. ובכלל- הכריכה מעולה! 

אחד הספרים.

ממש נהניתי מהספר.

אגב, אותה מחברת חיברה ספר נוסף על ניגריה, בשם חצי שמש צהובה, על מלחמת האזרחים בניגריה. לא ממש נקי, אבל מאד חזק.

(שמעתי שהיא לא באמת גרה שם, בניגריה. זה ממש הדהים אותי. היא הצליחה לתאר ארץ שלמה בלי באמת לדעת אותה.)

למרות שהתאכזבתי מהסוף. הוא הרגיש לי כאילו היא ירדה מהסוס, ולא היה לה ממש כוח לגמור.

חוות החיות - ג'ורג' אורוול

ספר אליגורי-סאטירי, הממשיל את המשטר הקומוניסטי

לאחוזה שבעלי חיים מנהלים אותה.

מרתק, אמיתי, נוקב ונכון לכל תקופה.

נקי לגמרי.

תמונתו של דוריאן גריי - אוסקר ווילד

רומן עם נגיעה פנטסטית משהו.

צעיר שצייר מצייר את תמונתו מביע משאלה

שהתמונה תזדקן במקומו, ומה שקורה לו בעקבות זה

שמשאלתו מתגשמת..

הספר מלא אמירות נוקבות על מוסכמות חברתיות.

אגב, למי שקרא - מיהו הגיבור של הסופר?

על הנייר (לפחות בתרגום שאני קראתי) נקי, אם כי יש באוויר רמזים

שלא קשה לפרש אותם.

קץ כלזמן - איזק אסימוב

מד"ב מובהק, מאת הגדול מכולם!

בעולם שבו אפשר לעבור בין זמנים

יש המון מערכת לוגיסטית שצריכה לטפל בזמן.

עד שמשהו משתבש....

נקי לדעתי.

כל האראגונים

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!