מופץ בגירסאות שונות ברשת

במקור שירו של קנט בראון 1984.

לילה אחד חלם אדם
הוא חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל עם אלוהיו מולו. בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו.

בכל תמונה שהבזיקה בשמיים, הבחין בשני זוגות עקבות רגליים שהיו בחול : זוג אחד שלו והשני של אלוהיו.

כשהבזיקה תמונת חייו האחרונה מולו, הביט האדם לאחור על העקבות בחול. הוא הבחין כי פעמים רבות יש

רק זוג אחד של פסיעות לאורכה של הדרך. הוא גם הבחין כי דווקא בתמונות האומללות של חייו נשנה הדבר.

פנה האדם לאלוהיו ושאל :
"אלוהים אתה אמרת לי שכאשר אחליט ללכת אחריך – תלך איתי כל הדרך.

אך הבחנתי כי בתקופות הקשות ביותר של חיי יש עקבות של זוג רגליים אחד. אינני מבין מדוע בתקופות

הקשות ביותר של חיי צעדתי לבדי. אינני מבין מדוע בזמנים שנזקקתי לך ביותר – עזבת אותי!"

ענה לו אלוהים :
"בני אוהב אני אותך ולעולם לא אעזבך. באותן תקופות שבהן כה רב היה סבלך, כשאתה רואה זוג אחד

של עקבות – לא היו אלה עקבותייך, היו אלה עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפיי."

להלן המקור:

FOOTPRINTS

In the deepest sleep one night I dreamed
that on the beach I walked.
God was by my side each step,
and quietly we talked.
Then on the sky my life was flashed,
the visions all serene.
Two sets of footprints in the sand,
were there in every scene.
But then I noticed in some scenes,
of suffering,pain,and strife......
Just a single set of footprints,
at the worst times of my life.
"God....you said you'd stay by me-
in good times and in bad....
Why then did you leave me-
each time my life was sad?"
"My precious child," God answered,
"When your life had pain, I knew,
The single set of footprints,
were the times I carried you."

copyright 1984 Kent Brown