* סבלנות

* אמון

* רגישות לסביבה. יעני לזולת. (שיראל..אההה לסביבה..לא להיות אנוכיים..חחחח איזו מושפעת אני!)

* שמחת חיים.

ויש עוד הרבה. לא עולה לי כרגע. כנראה שאלה באמת הכי חשובות (לדעתי.)

אם זה מידה.. 

וואי, קשה.. יש לי תשובה, אבל כיוון שהיא לא חלה עלי אני מתביישת לאמר..

שלוש דברים-פרגון!פרגון!פרגון!

וחוץ מפרגון-אהמ אהמ....

1.קבלת האדם,לא משנה אם הדעות שונות.

2.מודעות עצמית,בעקבות מודעות עצמית המצב שלי השתנה באיזה חודשיים שלושץץץ

יחס לחבר ענווה וישרות 

לפי דעתי..

*עין טובה..

*ענווה

*שמחה

שמחה!!!!!

תמיד טוב זה מנהיגות אבל ממש לא חובה.

ענווה.
אהבה (אהבת ה' בעיקר, אבל גם המציאות, הסביבה, הכל..).
ישרות.
שמחה אולי.

אמר להם, צאו וראו  איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.

רבי אליעזר אומר, עין טובה.

רבי יהושע אומר, חבר טוב.

רבי יוסי אומר, שכן טוב.

רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד.

רבי אלעזר אומר, לב טוב.

אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם.

ענווה

לב טוב

שאיפות להתקדם.

לב טוב מכיל כמעט הכול, וענווה מאזן את הלב טוב, שלא יוריד אדם ממידותיו. וכאשר יש לאדם את הבסיס- כשיש רצון להתקדם, יש הכול.

הן לא הכי חשובות (אני לא חושבת שאפשר לדרג), אבל הן חשובות....

כמאמר חז"ל (עיין שם שם)

היא כוללת בתוכה הכל ..

וענווה!

אמון- קודם כל

נתינה

סבלנות (ובנאדם שיודע להקשיב)

אמת

ענוה

שמחה

יש כ"כ הרבה. אבל בשלוש מילים האלה טמון הרבה יותר ממילה אחת

אמת

עין טובה

ענווה (שזה מוביל לכבוד לכל אדם וברייה)

אגב, כי זה עלה לי כשקראתי את התשובות כאן.

יש את התשובות של 'יראת שמים'  - והאדם הוא לא רק יהודי, יש גם דרוזים, ערבים, נוצרים וכ'ו..

והם בתור בני אדם צריכים להיות טובים ומוסריים.. סתם נק' שעלתה לי והחלטתי לשתף.

למרות שהבנתי בדיוק למה התכוונתם ולמה אמרתם את התכונה הזאת.

ותהילה - אני במתח מה כתבת.. מהר!!

שמחהההההה 

ת'אמת שאני עדיין בהתלבטות אם לכתוב רק את שלושת התכונות שכתבתי במאמר או להעלות את כל מה שכתבתי (כי זה באנגלית...)

אהה...ו...תמשיכו להציף..

בס"ד

רגישות לזולת,ענווה ולהיות ישר

ר

למרות שנראלי שאם יש לבנאדם מידה אחת שהוא ממש טוב בה (ממש, ממש) אז זה מוביל אותו לעוד המוווווווווון מידות אחרות.

לדוג': ענווה יכולה להוביל לשמחה(אתה מבין שלא מגיע לך כלום כי הכל של ה' ואז במה שיש אתה פשוט שמח) וגם לאמון (כי מה אני בכלל?? ברור שהשני מעולה!! ), לפרגון (לחשוב על אחרים, לפרגן להם על הכל כי וואלה כל דבר קטן וטוב שלהם בשבילך ולידך הוא ענק), לנתינה(מי אני בעולם?? אני צריך למלא את התפקיד שה' נתן לי.., לקבל דברים גם בלי לדעת את הפרוש) ללקיחת דברים בפרופורציות, קבלה של שוני (אין לי כח להסביר עכשיו) ועוד באמת מלא דברים..

ככה נראלי לפחות... 

והמידות:

-ענווה

-שמחה

-להסתכל כמה שפחות על חיצוניות וכמה שיותר על פנימיות של אנשים, מצבים וכו'

ונראה לי שאם אתה במידה אחת ממש משקיע אתה יכול לראות תוצאות גם במידות אחרות..

מקווה שלא חפרתי

שבוע טואוב לכולם!!

עין טובה, ענווה, ישרות.

לא סגורה על עצמי...

יש המון, כמו, אמת, שמחה, אהבה, ענווה, כבוד, פירגון, לב טוב, נתינה, נאמנות, וכו'..

אבל לדעתי הכי חשוב!! (וקחו לתשומת לבכ גם כשאתם הולכים לחפש ת'בן זוג שלכם- בעיתו ובזמנו..)

-רוצה כל הזמן להתקדם, להתשנות, להיות טוב יותר, לעבוד על עצמו..

- מקבל ביקורת.

אם יש לבנאדם את שתי התכונות האלו, גם אם הוא כמעט אפס, הוא בעז"ד יגיע לשאר המידות החשובות האלו..

שבוע טוב, ובשורות טובות!

ושכוייח על השאלה, עוררת את מוחי לחשוב טיפה..

החלטתי לא להעלות לפה את הקטע שכתבתי כי הוא באנגלית ונראלי שזה סתם לא קשור עכשיו...

אז בקצרה , אני כתבתי ששלושת המידות החשובות בבנאדם הם: ישרות, לדאוג לאנשים אחרים ושמחה.

בעז"ה (אם יהיה לי זמן וכח) אני אתמצת את הסיבות שלי ואכתוב אותם פה.

אגב-ממש נהנתי לקרוא את התשובות שלכם ועוררתם בי המון מחשבה...

אתם יכולים בשמחה להמשיך ולהציף בתשובות וככה כולנו נמשיך ונחכים!

שבוע טוב!

כבר אמרנ שבקצב הזה אין לך סיכוי להתחתן

יש הבדל בין: כח, מידה, תכונה.

כח - מרכיבי הנפש. שכל, רגש, רצון, דמיון.

מידה - לבוש הנפש. אופי. ענווה, סבלנות, נדיבות וכו'.

תכונה - ביטוי חיצוני של הנפש. קרי - גוף. משקל, כח גופני, יכולת עיכול...

בקיצור, מה אני חושבת שצריך להיות בכל אדם?

שאיפה לגדלות.

נכונות ללכת עד הסוף עם הבירור.

להתבלבל, להפגש עם שאלות גדולות ועצומות, לברר אותן ולחפש תשובות בעמל רב, לחשוף אמת.

ולחיות אותה. לממש את כל כוחות החיים בדייקנות.

להשאר צעיר לנצח.

לקחת את התכונות האלה מגיל ההתבגרות - ולעולם להשאר איתן.

שאזכה ונזכה.

אמת. ענווה. עין טובה.

(לא שיש לי את זה... )

-שמחה, פירגון. עין טובה. ללא כל ספק. דברים כאלה.. אי אפשר לחיות בלי זה.

-הכרה בערך עצמי, מודעות עצמית בכללי. גם לדברים שפחות טובים בי. ממש ממש חשוב. לכל בנאדם באשר הוא.

-אמת, יושר. גם לסביבה, ובעיקר אמת לעצמי.

אמינות(יושר, דובר אמת...)

חברמניות

מאמין בה'!!!הכי חשוב!!

1. שמחה
2. אמת
3. ענווה

ענווה לא סותרת הערכה עצמית.

ענווה זה לדעת בדיוק את מקומך, לדעתי,

הרי אדם בסופו של דבר יודע מה הוא, ואם הוא מזייף ואומר שהו פחות- שם לדעתי יש גאווה, כאילו הוא אומר "אני כ"כ טוב... אבל בואו לא נגיד את זה בקול.." וכו'. (המעטה יכולה גם לבוא מביישנות)

וגם- לדעת את מקומך מול הקב"ה.

אני בסה"כ כלי לממש את רצונו יתברך.

היכולות שלי?- שלי?? חח, מאיפה אני אתן לעצמי יכולות???

אלא שהוא זה שנתן לי ע"מ שאוכל למלא את תפקידי כאן בצורה הטובה ביותר.

אז יש לי הערכה עצמית!

כי אני לא כלום ולא אפס!

אני כלי חשוב מאד של הבורא יתברך שמו, ויש בי כשרונות כאלו וכאלו (חשוב לדעת, כדי להשתמש בהם)

ויש בי פגמים כאלו וכאלו (כדי לתקן) [וכן על זה הדרך=)]

בס"ד

שמחה

רגישות

אמת

תאמת יש עוד מלא, אבל זה ה-3 הראשונות שעלו לי..

ונראלי כל אחד כותב את התכונות הבולטות שלו..  לא תמד, אבל בגדול..

זה לא יגמר..

שימו לב שיש הרבה מידות שכוללות מידות אחרות. ז"א- אהבה אמיתית לכל אדם  ויראת שמיים זה מחייב בד"כ ענווה מדהימה ולב טוב וכל מיני דברים שאמרו פה...

וגם הסכמתי ממש שבנ"א ידע לקבל ביקורת ורצון להתקדם. אבל נראלי זה כלול בענווה וביראת שמיים...

בעזהי"ת

[טובי, ענית על הסקר? ]

אמת- כל ה'רצון להתקדם', 'עמידה בהחלטות', 'מקבל ביקורת', וכו' וכו', נובעים מחיפוש אחרי האמת.

ענווה- כל הבנאדם לחברו, נובעים מתוך הענווה.

אמונה- כל השמחה, יראת שמיים, וכו' וכו', נובעים מתוך האמונה..

שיקבל אותי כמו שאני!

ענווה

שמחה

לעניות דעתי כמובן...

אני רק לא זוכרת מה היו התכונות שכתבתי..

ענווה,

אהבת ה' - יראת שמים

ואהבת לרעך כמוך!!

וואו, איזה שאלה טובה...

קצת שנאה שתדע לצנזר אנשים שלא צריך להתחבר אלהם

קצת גאווה שהיה לך הערכה עצמית ותדע לעמוד על מה שצריך

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...