הרבע מפיאסצנה זצ"ל הי"ד כותב דבר מדהים בספרו 'אש קודש' על הפרשה (שנת ה'ת"ש).

כתוב בפרשתנו "ויפול על צוארי בנימין אחיו, ויבך. ובנימין בכה על צואריו." (מה, יד)

ופירש"י שעל המקדשות שעתידים להיות בחלקיהם וליחרב בכו.

מקיש מפה הרבע גבי שאר אחיו, שכתוב שם: "וינשק לכל אחיו ויבך עליהם" (שם, טו).

אולם בשאר אחיו לא פירש"י שעל חורבן המקדשות בכה, אמנם הגמ' בראש השנה (כח.) על "מצוות לאו ליהנות נתנו", ופירש"י שם: "אלא לעול על צואריהם נתנו". זה רמז בשבילנו, אומר הרבע, שיוסף בכה על המצוות ועל עולן שסר בשעת החורבן.

על כל איש ישראל יש עול בצוארו, חייב הוא לעסוק בתורה ובמצוות כל יום, כל מגמתו תהיה לקדושה, דיבוריו ומחשבותיו יהיו טהורים. אף כשיש מניעות - מתחזק הוא בשביל העול שבצוארו.

אמנם, כשבאה עת חורבן והצרות מתגברות, כל קודש בישראל נחרב ח"ו, אזי לא רק מה שישראל לא יכולים לעשות עקב החורבן ישראל לא עושים, אלא כלל העול סר מעליהם ח"ו, מגודל הצער ושברון הלב. על זה בכו יוסף ובנימין אחד על השני, על חוסר העול. ע"כ באחים אכן לא כתיב שנפלו על צואריהם, ולא פירש"י שבכו על החורבן.

זה הרמז, מגלה לנו הרבע זצ"ל, גם כשיוסף נפל על צוארו של יעקב, ויעקב לא נפל על צואר יוסף, כמו שכתוב: "...ויעל לקראת ישראל אביו... ויפל על צואריו ויבך על צואריו" (להלן מו, כט), ופירש"י (שם, ד"ה ויבך) שקרא ק"ש.

כאן הרבע מזכיר את קושית אביו, ר' אלימלך שפירא מגרודז'יסק (בנו של 'השרף ממוגלינצה'), הנודעת בענין. מדוע דוקא בשעה זו קרא יעקב ק"ש? ולמה יוסף לא קרא איתו באותה שעה?

כפי הנזכר לעיל, נדע לענות שכיון שכתיב כאן "ויפול על צוארו", משמע שיוסף בכה על העול שבצואר. היינו, שישראל  עתה באים לגלות מצרימה, והיאך יקיימו עול המצוואת אשר בצוארם? הפגין יעקב אבינו ע"ה מסירות נפש גדולה, לחזק את בנו יוסף, וקרא ק"ש.

עוד תשובה לקושיה לעיל, מופיעה בספר הק' 'מאור ושמש', שנכתב ע"י סבו מצד אמו של הרבע זצ"ל. ה'מאור ושמש' אצלנו (ד"ה והנה) אומר שהאיש שאומר בבוקר ק"ש כתיקונה - אזי זוכה ועבודתו את ד' שבכל היום עולה כתיקונה! כלומר, גם אם המצוות לא שלמות ואין אנו מקיימים את כולן, רומז ליוסף יעקב ע"ה, עדיין אם האיש הישראלי קורא ק"ש בבוקר כתיקונה - זוכה וכל עבודתו את ד' שבכל היום עולה כתיקונה.

שבת שלום.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....