יש לי הרבה סיבות להיות עצוב (ויש כאן כאלה שיכולים להעיד על כך) אבל אני בחרתי שאני לא נכנע, ושאני בוחר להיות אדם שמח.

נכון, זה קשה, מאוד! אבל אני מחדיר את זה לעצמי שצריך להיות שמח, אם זה דרך החתימה שלי, אם זה דרך זה שאני כותב לעצמי בכל מקום משפטים כמו "בשמחה תמיד" "מצווה גדולה להיות בשמחה" וכו'..

עוד דרך שלי עוזרת זה להקשיב למוסיקה, אבל למוסיקה חסידית (ולא, לא נחתתי מהירח) יש משהו מיוחד במוסיקה הזאת שמדליק את הנשמה, יש בה שמחה, וזה לא כמו שאר החרטא שזה זבל שאפילו הסטן לא ברא!

חשוב להחדיר לעצמך לראש שגם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!

ומרימוש- אם את קמה בבוקר ואומרם לעצמך "היום אני שמחה" זה גם יכול להשפיע.

זו בחירה שלך.

וכמו שמרדכי אמר: " גם אם לא הכל טוב, הכל לטובה!"

גם אם לא הכל יוצא איך שאת רוצה, וגם אם דברים מתפקששים, זכרי, אין מקרה בעולם!

והכל מלמעלה.

מקרה= רק מה'.

אם חושבים על זה, זה יכול גם לשמח.

לדעת שהכל מאת אבא שלנו ואבא שלנו אוהב אותנו, בזה אני בטוחה (לשם שינוי )

בס"ד

בשבועיים האחרונים החלטתי שהחיים שלי יהיו בשמחה.
תמיד. בכל מצב. לא משנה מה קורה.
נגיד כשאני לא מרגישה טוב- אז נכון, סובלים ויש כאבים, אבל למה שכמה רגעים של כאב ישבשו לי את שמחת החיים?
ונגיד כשקבעתי עם אמא משהו וברגע האחרון זה לא בדיוק הסתדר אז- בסדר, מה קרה? השתנו קצת התוכניות. אבל שזה ישבש את שמחת חיי?[עד עכשיו שינויים של הרגע האחרון יכלו לעצבן אותי יום שלם]

פשוט מקבלים החלטה שכל עוד זה לא דבר ע-נ-ק - נשארים שמחים.
אז כשמישהו שולח לך sms עצוב- אתה מחזיר לו sms שמח[כמובן, בטקט ורגישות].
וזה לא 'לעבוד על עצמי' אלא באמת לחיות ככה.

מעידה על עצמי שזה כל-כך משנה את החיים[כן, אחרי שבועיים!] עושה יותר טוב על הלב[גם אם חולים שבת שלימה] והכי חשוב- משפיע גם על אחרים...

פשוט בדיוק החלטתי שאני אהיה שמחה מהכל ושיא העבד והייתי ממש

שמחה ופתאום קצת היססתי אם זאת הדרך וכמו שאמרת-

שזה לא לעבוד על עצמך...תודה לכולם!שנזכה כולנו לשמוח ולשמח!!

וכן-אני גם אוהבת מוזיקה חסידית=)

פשוט לקום בבוקר ולהגיד: ה' תודה לך על :זה, וזה, וזה, וזה- וזה גורם להרגיש: וואו! ה' נתן לי כל כך הרבה דברים טובים- איזה כיף! איך אני לא אהיה בשמחה?

והתשובה היא עמוקה וארוכה מאוד., ואני אפילו לא מנסה להקיף הכל.

כשאדם מחפש אושר, באופן טבעי הוא נוטה לנסות את האמצעי הזמין והזול לו ביותר.

להנות בכמה שפחות מאמץ.

אדם קם בבוקר, וחושב לעצמו - איך אני אהיה שמח היום?

ולכן הוא הולך למקרר ואוכל ארוחת שחיתות. או קונה לעצמו קולקציה חדשה.

במקרה שהוא ממש חכם, הוא מבין שאושר מופיע עם תחושת הסיפוק. ככל שתתאמץ תהיה יותר מאושר בסוף.

ולכן הוא ינסה להרוויח יותר כסף ממה שהיה לו / מעמד חברתי יותר גבוה / דיאטה יותר רצחנית.

ועדיין הוא יהיה עצוב (או אדיש).

כי דברים חיצוניים וקלים להשגה הם אולי עושים "כיף", אבל לא אושר.

אז מה כן?

עיקרו של דבר, ההשתלמות האינסופית של האדם טומנת בחובה אושר.

לכל אדם יש שאיפה בסיסית ומובנית - שאיפה לשלימות.

השאיפה הזו יכולה להוביל אותנו לרדיפה אחרי תארים (גם מתמטיקאי וגם פילוסוף), אחרי הישגים (כסף, קריירה, פרסום) - כדי שאנשים יחשבו שאני מושלם, ואז גם אולי אני ארגיש את זה.

אך באמת, השאיפה צריכה להוביל אותנו להשתלם (=להתקדם לקראת השלמות) בכוחות הנפש שלנו.

ככל שאדם מתקדם, קונה לעצמו בעמל רב מידה/הבנה/רגש/התנהגות מדוייקים יותר ואמיתיים יותר - הוא יותר שלם, והוא גם מרגיש את זה.

התהליך הזה, של מילוי הנפש, של מימוש כוחות החיים בצורה היותר אמיתית שלהם, היא היא האושר.

האושר מופיע כבר בדרך, בתהליך, וזאת אף על פי שהדרך נורא קשה ורצופה כאב ומשברים ובכי.

[מה שמופיע בסוף הוא רגש אחר שעוד קשה לי להגדיר אותו במדויק. כרגע אני קוראת לו "רגש האחדות",

משום שהוא מופיע כאשר הדברים מיושבים, שלמים = מאוחדים. שאגב, אחדות היא אלוקות - ה' אלוקינו ה' אחד - בדיוק כמו ש"שלמות" קיימת רק אצל אלוקים, וכל השאיפה הזו היא בעצם שאיפה לאלוקים...

וגם התחושה הרגשית היא של אחדות. "זו היתה מעין שמחה, אבל היא לא דמתה לשום רגע של שמחה שחשתי אי פעם. היתה זו תחושה של התקבלות, של השתייכות, של היותי מוערך... המום מן החידוש שבתחושה" (דילן אוונס) או "הרגשת האוקיינוס" (רומן רולן)]

ובקצרה -

"יסוד האשר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש ואהבת הטוב במעשה" (אורות הקודש א', צ"א)

האושר הוא תחושת מילוי. הוא לא מושג ע"י קניין של דבר מה חיצוני בגלל ששום אובייקט מבחוץ לא יכול למלא את חלל הנפש.

תחושת הסיפוק צומחת רק כאשר הנפש מרגישה שהיא מממשת את כוחותיה. כאשר הכוחות ערניים ופעילים באופן המקורי שלהם.

(פסיכולוגיה של מעלה/עמ' 133)

אח"כ הוא מסביר בכללי איך כל כח מממש את עצמו וגורם לאושר.

ועוד יותר בקצרה -

לעשות תשובה!

עכשיו אפשר לשאול - מה עושים מחר בבוקר?

מחר בבוקר קמים, וחושבים מה מטריד אותי. מה לא שלם בי.

מה הפך אותי מילדה שמחה, רגועה וזורמת לטיפוס קצת מדוכדך.

אנחנו, הנוער, נמצאים בשלב שבו מתחילות שאלות גדולות להשאל.

והשאלות האלה טורדות את מנוחתנו ומכניסות אותנו לבילבול.

ברוך ה' שזכינו!!!

אחרי שתעני על השאלות הבוערות שלך, ותחשפי אמת, תראי כמה זה ממלא אותך באושר.

מבטיחה.

מה כדאי ללמוד?

מסילת ישרים!!!

"בצל ידיך"

"פסיכולוגיה של מעלה"

מאחלת לך את כל ההצלחה שבעולם, והרבה נחת.

אפשר בשמחה לשלוח מסר .

היא היא תמצית העניין כולו.

ולא לחיצוניות כמו מה שאסנת רשמה..

ממש אהבתי.. מהמם!!!!!

התניא כותב שגמ' היא הדרך שלנו, בני האדם, להתחקות אחר דרכיו הא-להיות של הקב"ה... ע"י שלוש-עשרה המידות הא-להיות שהתורה נדרשת בהן אנו מכילים יותר ויותר את רבש"ע...

נלענ"ד, שנשים לא צריכות ללמוד איך להתחקות אחר הקב"ה, ע"כ הן לא צריכות גמ' (לא שחלילה אין לגמ' ערך עצמי, וכל ערכה נובע מתוצאתה, אלא שגם כל שאר הערכים שישנם בגמ' נדחים מפני נשים מסיבות כאלה ואחרות).

בנות יכולות פשוט ישר לגשת לעניין - ללמוד על שמחה במקורותינו וכו'.

שצריך ללמוד אמונה?

מסלול תלמוד התשע"ב!(בנות!)

מעין ילדותותיות.

לא שמחה אמיתית.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....