בס"ד

מה זה מבחני כבוד?

 מצד אחד זה נותן לתלמידים את ההרגשה שסומכים עליהם והם שבוגרים..

אבל מצד שני זה יכול לתת להם הזדמנות או לדרבן אותם להעתיק מחברים שלהם בטענה שאין מורה בכיתה.

לדעתי זה תלוי באופי הכיתה.

מכשיל את התלמידים.... זה פיתוי שקשה לעמוד בו... זוכרת אצלנו פעם אחת מזמן כשהמורה לא היתה בכיתה בערך שלש ת'רבע מהכיתה עשתה ביחד את המבחן... 

התלמידים צריכים להבין שלא מעתיקים ושזה רק פוגע בהם.

תבינו- כשאתם מעתיקעם אתם לא פוגעים במורה, אלא בעצמכם.

אני כן בעד לתת לתלמידים את האחריות ואת הנשיאה בתוצאות של מעשיהם.

אם מכיתה א' או ב' המבחנים יהיו ככה לאף אחד לא יעלה על הדעת

בכלל להעתיק כי ככה זה צריך להיות...

אבל אולי עדיף שלא כי לפעמים יש שאלות לא ברורות...

אבל בטוח שהמורה לא צריך להיות כדי להשגיח!

דווקא בגלל שאצלנו בכיתה אין מבחן ואין כבוד כשהמורות הולכות...לא!

זה נסיון קשה שבנות לא עומדות בו. חבל מאד. מאד. למה להכשיל??? תמיד יהיו את הבנות שיעתיקו..

לפחות- אצלנו בכיתה היו הרבה עבודות צוות מהרגע שהמורה יצאה מהכיתה. חבל להכשיל. למה להעמיד את הבנות/ בנים בפני נסיון????

(הייתי עדה להעתקות שהמורות לא היו מעלות על דעתן .אם הן היו נשארות בכיתה ועוברות לפעמים בין השולחנות..(או בשירותים חח) הן היו חוטפות את שוק חייהן. )

אבל תחשבו שנייה, למה זה לא מזעזע אותנו שמעתיקים?

כי זה הפך לדבר רגיל, עוד מגיל צעיר...

ולמה זה קרה? לא יודעת,

אולי בגלל שמתייחסים לזה כסתם דבר?

אולי כי מורה נכנס לכיתה עם מבחנים ואומר: "לא להעתיק!"? זה כבר נותן לך סיבה להעתיק כשנותנים לך את האפשרות...

מורה שאמרה שיהיו כיתות שהיא תעשה להם וכיתות שלא-

כי אם יש בכיתה בנות שמעתיקות, מבחן כבוד לא פוגע רק בהם- שהן מעתיקות, אלא גם באלה שלא מעתיקות שמרגישות פראייריות.

אני חושבת שבכיתות נמוכות- לא.

כיתות גבוהות- אפשר. אבל בעיקרון כאילו משלמים למורה על השעה הזאת, אז שיהיה בכיתה ולא ישתה איזה כוס קפה בחדר מורים.

יש הרבה מקרי העתקות גם בגילאים בוגרים יותר.

יש עניין ללמד את התלמיד אמינות, כבוד וכו', השאלה היא אם זה באמת נכון מלכתחילה להעמיד אותו בניסיון שלא כולם יעמדו בו...

אם נגיד יחליטו על נוהל של מבחני כבוד בכול כיתה כלשהי, אולי במבחן הראשון ואפילו קצת בשני הרבה יעתיקו, והמבחנים ממש לא יהיו אמיתיים... אבל אחרי זה כבר כל אחד ירגיש רע עם ההעתקה ופשוט יפסיק עם זה!...

וגם סתם זה פשוט יהפוך למשהו רגיל..שעושים מבחן לבד! בלי מישהו שישגיח עליך...ואפחד לא ינסה להעתיק..כי פשוט לא עושים אתזה!...

באולפנה שלי עושים מבחני כבוד.

בדיוק היום היה לי משו ממש דומה..

הר"מ של השכבה שלי מלמד אותנו תורה, והיום היה לנו מבחן, אז לא הספקתי ללמוד ואז הוא נתן לי את המבחן שאני יעשה אותו בחדר אחרי שאני ילמד...

ולוידת מה עם שאר הבנות - אבל אני ממש הרגשתי שאי אפשר לרמות כזה אדם (חוץ מהעובדה שלא כל החיים יהיו לך אנשים שתוכל "לגנוב" את דעתם...)אחרי האמון הכ"כ גדול שהוא נותן בך.

קיצור-

אני בעד אבל מגיל שקצת יותר גדולים...לא מכיתה א'...

אבל זה באמת נותן הרגשה שסומכים עליך, לא חבל?!

בתור תלמיד, אני מאוד בעד...

אבל מעיני מורה, זה מאוד מטופש. גם אם זה מראה אמון בתלמידים, הם לא שמים על זה...

היה לנו מבחן כבודבמתמטיקה לא מזמן, והיה איום ונורא. אלה שלא העתיקו היו ספורים, ואני בויכוח עם עצמי אם הייתי בניהם, או שלתת להעתיק זה לא נחשב.. אני מאוד נגד, זה פותח לתלמידים דרך להעתיק ולקבל ציון גבוה. לא שום דבר אחר.

גם אם אתה מרמה כשסומכים עליך זה רק בהתחלה באיזשהו שלב אתה מרגיש ממש רע עם ההעתקות...חוצמיזה בהתחלה חייבת להיות קבוצה שלא תעתיק וברגע שפחות אנשים מעתיקים עוד אנשים מתחילים להרגיש רע ואחרי הכמה הראשונים זה עובר מעצמו....אבל לא לעשות את זה לגיל קטן כי אז לא מבינים וזה יהפוך להרגל....

אני חושבת שאם מהתחלה מחדירים שהמבחן הוא מבחן שלך, ושאם תעתיק-זה ידפוק רק אותך ואת האמון שאנישים נותנים בך אז דברים כאלו לא יקרו.

ובשלב מסוים באו אליו כמה תלמידים ואמרו שהרבה חבר'ה נכשלים בהעתקות ומתקשים להתאפק...

יש דרכים אחרות להביע אמון בלי להעמיד את התלמיד למבחן.

לא שולל באופן גורף.

לרוב התלמידים - זה ממש לא מתאים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....