מקפיץ

אם אתה רוצה ספר נקי - לא משחקי הרעב. 

(כעיקרון, תקציר: העלילה מתרחשת בעתיד, ביבשת אמריקה - כנראה - היבשת מחולקת למחוזות, שממוספרים מ-1 עד 13, כש-13 הושמד במרד של תושבי המחוזות. המחוז ה-1 הוא האליטיסטי והעשיר ביותר, המחוז האחרון - 12 - העני ביותר. מלבד המחוזות יש את הקפיטול, שם גרים כל האנשים העשירים שיכולים להרשות לעצמם, וכל החיים שלהם זה רק הנאות וכו', אנשי המחוזות עובדים בשביל הקפיטול ומייצרים להם דברים. לדוג', מחוז 12- מייצר לקפיטול פחם. 

מאז המרד הגדול, בו הושמד מחוז 13, יש פעם בשנה את 'משחקי הרעב' כל מחוז מביא 2 ילדים/נערים, בן ובת שעולים בהגרלה, למשחק. סך הכל - 24 משתתפים. המשחק נערך ב"זירה" כלשהי  <מדבר, יער, יער וים וכו'- מקום מושקע מאוד> ונערך מעין 'משחק' בו כולם צריכים להרוג את כולם ולהישאר בחיים. האחרון ששורד הוא המנצח. 

כלומר, במשחק נרצחים 23 נערים/ילדים, זאת כדי ללמד את המחוזות לקח שלא למרוד.

הכתיבה מאוד יפה, הרעיון מזוכיסטי + סדיסטי, וזה רק הרקע, העלילה עצמה מספרת על נערה בשם קטניס שמתנדבת ללכת למשחק במקום אחותה הקטנה.) 

ספרים שאתה כן יכול להביא זה - 

היסטוריה: שרה גבורת נילי, המירוץ הסודי אחר הפצצה (אורה מורג), אניגמה-סוד הצופן הגורלי (כנ"ל), המרגל שבא מן הים (כנ"ל), הנער בפיג'מת הפסים, האי ברחוב הציפורים <אומנם לא קראתי, אבל אמרו לי שהוא מאוד מומלץ> וכו'. 

פנטזיה: ארטמיס פאול, ספטימוס היפ (אלו סדרות, נקיות), מלך הגנבים (אומנם לא פנטזיה, אבל יפה מאוד), פיטר פן, החטופה מאינקאנדר (פחות קסמים וכו', יותר מסעות), טובי לולנס (כנ"ל), 39 הרמזים - שוב, לא פנטזיה, אבל יש מצב שיאהב, זו סדרה, הספר הראשון הוא 'מבוך העצמות'. 

וכו' וכו'. 

מקפיץ

מקפיץ

   לוחמי התמורות     בעלילה פנטסטית וסוחפת לוקח אותנו הספר לוחמי התמורות לעולם אחר לגמרי שהוא בעצם  העולם שלנו

12.5 תן לו לקרוא מנהרת הזמן וחסמבה 

הוספה:

פשוט, זה ספר "די" ילדותי. (: קוראים את זה בסביבות ד-ה, מקסימום.

אני לא יודע מה הרמה של כל אחד ..

אבל יש :

סיירת ורה קראוז (ממולץ מאוד) ,באין משפחה ,הנער הבודד 

בחיק משפחה, מסביב לעולם בשמונים יום ,עשרים מיל מתחת למים ,

אי המטמון , הבהלה לזהב וכל ז'ול ורן לדורותיו ..

(ואת שה"ט נטשתי בסביבות הגיל הזה Oם)

הו, יש גם את ילדי רב החובל גרנאט שזה ספר הרפתקאות מקסים. אי המטמון, שזה קלאסה, 13 האוצרות+13 הקללות (הגיבורה הראשית היא בת, אז...), אלכס ריידר (2 ספרים), וכד החרס השבור - עלילה צפויה, אבל ספר מקסים.

מי כתב?

על מה מסופר?

תודה 

שם משפחה מדויק)  מלכה באל-כורחה ועוד שניים. יפים מענייינים ונקיים.

בודדה במערכה, היינו כחולמים ומלכה בעל כורחה.

לאידעת כמה יכולים לעניין בן בן 12..

עזרא .א. יכין הוא לגמרי נקי, אבל זה ספר קצת עמוק אז השאלה היא עד כמה הוא בוגר (יחסית לגילו)?

יש גם את "המורד" של גלילה רון-עמית, על אברהם שטרן- שהוא יכול להתאים, אבל צריך מנסיון צריך להזמין אותו מחנות הספרים (הוא לא נמצא שם בד"כ)

ולא לקנות את אורנה בורדמן! אלו ספרים של בנות...די קיטשים...

ואם הוא לא נרתע מסיפורים היסטורים, אז  ספר ממש טוב הוא "איסתרק"- המלצה אישית המומלצת בחום רב!

כל הסדרה של "שרה גיבורת ניל"י", "הצנחנית שלא שבה".

ספרים של רונית לוינשטיין מלץ- יש כמה על בנות אבל השתיים האחרונים "בין ים לים" ועוד אחד הם גם על בנים..

נקי מהמם הרבה רבדים

ותוכן עמוק.אני אישית קראתי אותו שלוש פעמים.

ונקי - במאה אחוז.

מקפיץ

תודה חברה אל כווול הספרים מאאווווד עזרתם לי אשמח לעוד הצעות

נ.ב.הספרים בישבילי לא בישביל מתנה...

מקפיץ

מקפיץ

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.