תודה לרבש"ע ביום העצמאות? מתי יש זמן, והרי כולנו עסוקים במצות היום, הלא היא מצות המנגול! 

אז זהו, שסעודת המצוה לכבוד היום הק' הזה של כינון מלכות ישראל מחדש היא הדבר האחרון שיש להתמקד בו.

אתמהה - האמנם בערב יו"ט שני שלפסח (שביעי עצרת) כולם מתמקדים בהכנת הסעודה?

הלכך אקבול על הנוהג שבעולם של הכנת סעודת המצוה ביום הק' עצמו. ובנוסף לכן אקבול אף על הנוהג הלז של הכנת ואכילת סעודת המצוה בכל מיני פארקים למיניהם, שכן אין דעתו של אדם מיושבת במקומות כאלה, וממילא לא יוכל להודות, להלל, לעלה ולקלס את רבש"ע על הניסים והנפלאות שעשה לנו בימים ההם בזמן הזה באופן המלא. ואמתחתי שבעה ורוויה בקבילות כדלעיל.

חבר'ה, אנחנו מתמקדים בטפל במקום בעיקר! הסעודה טפלה, ההלל והתשבחות הם הם העיקר!

הלל, זאת לא שירה?

תהילים?

כשבהתנדבויות למיניהן (אהמ אהמ...) הולכים ברחובות ושרים שירי שמחה ותודה זה לא שירה?

אנחנו לא פונים לה' ואומרים תודה? אומרים...

ברכת המזון?

תפילה?

כל החיים שלנו מלאים ב"ה בתודות ושירות לקב"ה!

בהחלט יש מה ללמוד, שצריך פחות לקטר ולהודות על הכל בכל מכל כל...

בע"ה שנזכה! אשרייך צדיקה!

שירה מיוחדת לאירועים שהיו לנו. שירה להקמת המדינה. שירה לנצחונות. (כמו שירת הים ודומיה) הלל זו לא שירה ספיציפית.

ולא שמעתי שהיתה שירה כזו...

תודה ריבונו של עולם! סתם ככה? ממש מומלץ! זה מדהים!

לא רק אני כאדם הפרטי הקטן שאומר תודה. אסיר תודה. זה עדיין לא מתקרב אפילו לעוצמות של שירה של כל העם!

כל אחת במיוחד בשביל משהו מסויים שקרה, השירות האלה רק יעלמו וזה לא יהיה ברור.

ב"ה ריבונו של עולם דואג לנו לכל כך הרבה דברים טובים ומדהימים! אם לכל דבר יכתבו שירה מיוחדת זה לא ייגמר, וזה גם לא יישאר, עם הזמן זה יעלם.

אז חכמים תיקנו את ההלל, מצויין לכל דבר!

להקמת המדינה, לנס חנוכה, נס פורים, יציאת מצריים, חגים למינהם, וזה כולל בתוכו כל כך הרבה דברים!

בע"ה.

מאוד מאוד.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...