א. חז"ל מלמדים אותנו ש"רחוק מן העין רחוק מן הלב".

אמא שלי אמרה לי את זה כשסיפרתי לה בכיתה ד' שאני מאוהבת במישהו (), ולא להאמין כמה זה נכון.

אני משתמשת בזה המון, להרבה דברים.

ב. לא יודעת מי אמר, אבל גם זה נכון - הזמן מרפא הרבה מכאובים. או לפחות מכהה אותם.

והעיקר - אל תצטערי! עשית את הדבר הנכון!! ה' יהיה בעזרך!

יש לי הרבה מה לומר לך..

באמת תודה רבה על התגובות..

נקנקיה-אין לי מושג איך עושים אתזה...(סורי על הבורות..)אני משתמשת חדשה..(קודם הייתי רק קוראת מהצד..)

אשמח אם תסבירי לי איך עושים את זה..._(לעלות לשיחה אישית..)

ואולי תשאלי את ההורים שלך מה לדעתם הפתרון...

לא מסיבות הלכתיות.גם..אבל בעיקר כי זה שוחק ת'רגש,הורס לך ת'עתיד,לא תשכחי אותו..

אם תרצי-באישיבהצלחה בניסיון לגלות איך עושים את זה..

הבעיה העיקרית היא שלך יהיה לא טוב.

זה שתעשי הפוך מרצון ה' זו גם בעיה, אבל בעיה שולית, הרי סוף כל סוף הקב"ה הוא לא כ"כ חשוב...לא כמוך!

האם זה מה שהתכוונת להגיד?

אם כן-חבל, ואני מקווה שהבנת את הטעות, לא רק הבנה שכלית, גם הפנמה.

אם לא-אני מתנצל, ואשמח לשמוע למה כן התכוונת.

אני לא חושבת שזה מה שהוא התכוון.

כמובן שהקב"ה זה חשוב.

אבל מי כמונו יודע שרגש זה דבר שקשה להתגבר עליו (כמונו הכוונה בני האדם )

לא כל כך פשוט להגיד לה, "זה אסור! ובגלל זה עכשיו את צריכה לשכוח"

כי זה לא ככה.

הקב"ה חשוב.

אבל כשפונים לבנאדם נורמלי הרבה פעמים זה לא מה שידבר אליו ולמען האמת גם העניין של שחיקת הרגש לא ממש ידבר כשמדובר באהבה.

אולי זה האידיאל, שעל הכל נגיד הקב"ה אוסר והופ במטה של קסם יעלם הרגש (אני יודעת שזה לא מציאותי).

אבל כרגע זה לא המצב.

אנחנו מנסים כרגע לעזור לה.

לא להוכיח אותה.

ולכן לא נבוא ונאמר לה אסור אז תשכחי.

שהרגש לא יישחק וכו', אלא שהעיקר זה שזה אסור ע"פ ההלכה, ואפילו בלי זה, עדיף שלא תהיה חברה כי זה שוחק את הרגש.

או במילים אחרות-הסיבה האמיתית והעיקרית היא רצון ה', ומי שלא מבין את זה, עדיין יכול להבין את הסיבה השניה, הפחות חשובה, והיא-שחיקת הרגש וכדו'.

סתם בלי קשר, איך אתה יודע מהו רצון ה'?

תראה מה הגבתי לאמיר בקשר  להלכה.

ובקשר למה שאמרת אתה צודק, ואני מסכימה איתך אבל כשמישהו בא לפורום אז בסדר ברור שמישהו יגיד גם הלכה.

אבל להתחיל לחפור לו על הלכה לא ייתן בדרך כלל כלום.

וכבר אמרתי- בדרך כלל רצון ה' זה לא מספיק בשביל להתגבר....

גם לי לצערי זה לא היה מספיק ואני עוד צריכה לעבוד על זה.

אבל לא כולם כמוך, יכולים לבטל רגשות ברגע אחד כי זה מה שחושבים שרצון ה'...

(זה לא נועד לעקוץ זה פשוט נועד להבהיר)

"ידיד" מעולם לא ראיתי את ההגדרה הזאת לאותו אדם שאת אומרת ש"נפרדת" ממנו.

לא הבנתי. את מדברת על "בן זוג"?

זה יעבור. גם שאני לא מאמינה במשפט "הזמן מרפא הכל" אבל הזמן מרפא הרבה, וזה אחד הדברים.

(מה שכן, הייתם חברים שנה וחצי וזה נגמר בגלל שההורים שלכם דיברו אחד עם השני? נשמע לי מאוד תמוה.

אני לא חושבת שזה נורמאלי להפסיק קשר של שנה וחצי (!!!) בגלל שההורים דיברו אחד עם השני.

את בטוחה שגם הוא לקח את זה כמוך? פשוט השלים עם המצב?)

אבל היינו מאוד קרובים. לוידת קשה להגדיר אתזה..משו כמו האח החמוד שמעולם לא היה לי.

שמבין אותי ואיכפת לו ממני. אבל לא קשר רומנטי כזה..

ואני הפסקתי תקשר. אני בעצמי עדיין לא יודעת למה..

ובאמת כמו שהרהור עמוק אמרה: הייתי בטוחה שאני לעולם לא יצא מזה וכל דבר שאני יעשה אני יחשוב רק עליו

אבל לא. בהתחלה זה באמת היה ככה, אבל אחרי שבועיים שלושה- ממשיכים בחיים בלי יותר מידי מחשבות

אני לא אומרת שזה לא צץ לפעמים (בחנוכה חלמתי עליו 3 ימים ברציפות אותו חלום)(!!!!)

אבל בעיקרון- זה עובר..גם אם אחרי הרבה זמן.

ואם את בכולזות רוצה להמשיך- תעשו אתזה מאחורי הגב של ההורים. ואני בטוחה שגם הוא מרגיש כמוך.

לפחות קצת.

זהו. ואם את רוצה בשיחה אישית (תסתכלי מחת לתגובה שלי יש "תגובה"|"מסר למחבר/ת"| שיחה עם המחברת

אז תלחצי על שיחה- בכללי איך מתחילים ש"א)

קיצור- המון בהצלחה

את צריכה להבין באופן בסיסי ביותר שקשר כזה אסור מבחינה הלכתית,זה לא רק "לא מתאים" אלא אסור.הפוך,מעצם כך שזה אסור מבינים שזה לא מתאים,לא בגיל הזה ולא בסטאטוס שהקשר אינו בעל המטרה העמוקה שבאהבה (נישואין והקמת בית משותף וחיים משותפים שמתקיימים לאור התורה).

כשתגדלו,אם זה יהיה ראילסטי ורלוונטי תוכלו להכנס לקשר של חברות למטרות נישואין והקמת בית בישראל. אבל חשוב שהקשר יהיה קשר למטרות האמתיות האלו ולא אך ורק בגלל משיכה חיצונית (הערה כללית בלי קשר למה שהיה)

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772

בהצלחה !.

אני חושבת שאדם במצב כזה לא ממש חושב על הלכה....

אא"כ הוא ממש צדיק.

גם לי היה פעם קשר עם מישהו וידעתי שבעקרון זה אסור על פי ההלכה....

אבל לי לא היה את האומץ לחתוך את זה כי אהבתי אותו ולמען האמת עד היום אני חושבת שעדיין לא הפסקתי לאהוב אותו...

למזלי הוא זה שחתך והיה לו את האומץ לעשות את זה.

אבל זה לא כל כך פשוט...

ולהגיד שזה הלכה קצת לא יודעת, קצת לא ממש עוזר.

למרות שברור שזה עוזר בסוף להשלים עם זה אבל עדיין....

חוץ מזה- שזה כל מקרה לגופו. אני מכירה זוג שעומד להתחתן סוף שנה, והם מכירים מאז שהיא בכיתה י' והוא י"א (היא עכשיו שמיניסטית...), הם באמצע ניסו להפסיק ולא ממש הצליח להם, אז הם הלכו לרב והוא אמר להם לחזור להיות חברים והיום הם בדרך לחתונה.

אל תשללו באופן גורף כי עם כל הכבוד אתם לא רבנים וגם אתם יודעים שכל מקרה לגופו.

א.אני לא מתיימר להיות דוגמא לכולם חלילה אלא שאני בהחלט בטוח שאם אדם יחדיר לעצמו את העניין הזה ויעבוד עליו זוהי שורש התשובה.כי זו הדרכת חיינו ומאור עינינו.

ב.לא ניתן ללמוד הלכה ממעשה רב משום שפסיקת רב נעשית ע"י מס' קריטריונים בין השאר לפי המציאות הספציפית.

אני לא אומר שאסור להם להתחתן חלילה(זה הבחירה שלהם בזמן המתאים) אלא שחברות למטרות שאינה לנישואין זה דבר אסור.

http://www.kipa.co.il/ask/show/244772

אני לא יודע וצריך לבדוק ולשאול רב ולא להסתמך על זה אבל אולי ישנה מציאות שאפשר להמתין זמן מסויים עד שזה יהיה ריאלי להתחתן ובנתיים כמובן למעט בפגישות ודיבור (צריך לשאול) אולם אני לא חושב שזה מטרת הקשר שהייתה להם או אם הם בכלל רוצים להנשא ולהתחייב התחייבות מסויימת לכך בטווח ארוך.

רק אמרתי שיהיה יותר נכון ללכת לשאול רב...

אני חושבת שמישהו שמפרסם פה מחפש יותר עצות שפונות לרגש מאשר הלכה.

אבל זאת דעתי

כמובן שצריך בכל שרשור את דעת ההלכה אבל לא להגיד אותה בצורה כל כך נחרצת שהם עוד רגע ירגישו שהם עשו משהו כל כך איום.

בקשר ל-ב- אמרתי שכל מקרה לגופו ושזה לא נכון שזה אסור באופן גורף והבאתי דוגמה  לא פסקתי כי גם אני לא פוסקת ומי אני שאפסוק?

רק אמרתי שצריך ללכת לשאול רב.

אדם אחד-תודה רבה..ואמא שלי דיברה איתי המון אחרי שהכל קרה...והפתרון שלה היה שפשוט לא נתקשר אחד לשני עכשיו וכזה..אבל להגיד שלום כן..(ובעז"ה אולי בעתיד..)

הרהור עמוק- זה לא היה ממש חבר..קשר חזק עם ידיד או כמו שילדה סוכר אמרה כמו אח כזה..

ילדה סוכר-תודה על התגובה!! מעודד...

הרהור עמוק-הקשר נפסק בגלל שגם חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה  באמת לא מוביל אותנו לשום מקום!

כי יכלתי להמשיך ת'קשר מאוחרי הגב של ההורים שלי-(כמו שילדה סוכר אמרה)

אמיר-תודה..צודק בהחלט..רק שלפעמים לא בדיוק חושבים על הקטע של הלכה וזה..(לצערנו..)

אני ממש מבין אותך. 

קשה לפרק משהו שבנוי על רגש.

אני מניח שזה שונה אם את רואה אותו לעיתים קרובות/רחוקות...או אם אתם תלויים בטלפון.

כי איכות הרגש בראייה היא הרבה יותר...

את תפסיקי לחשוב עליו,בטוח.ישאר לך תמיד זיכרון ממנו,אבל ברגע שתתאהבי במישהו אחר ותתחתני(את אמרת שאולי אפילו איתו)זה ירגיש לך כמו,עוד משהו שעברת בחיים..

עם כל הקושי כרגע,תנסי להרבות בבילויים עם חברות..

בהצלחה!

אנחנו גרים באותה עיר..ויוצא שלפחות פעם ב-3 שבועות(לפעמים פחות) אני רואה אותו..

ראיתיי אותו אתמול..והכל שוב חזר אלי..(עד שהצלחתי קצת להתנתק..   )

דיברתם?התעלמתם?

גם אני עברתי "מסכת ייסורים" דומה, אבל אני עשיתי את זה יותר מרצון

(אפשר לקרא לזה אולי כפיה מרצון כי רציתי להפרד אבל היא כאילו ממש רצתה וגם אם אני לא הייתי רוצה אז זה היה קורה)

והידיעה שאני עושה את הדבר הנכון חיזקה אותי לאורך כל הדרך

יש בזה משו...אם יש תידיעה שזה הדבר הנכון זה באמת יותר מחזק..

אקח זאת לתשומת לי..

תודה.

מנסיון זה יכול להיגרר שנים קדימה

כבר דיי השלמתי עם העניין..(במיוחד שלא היינו ממש חברים..אלא רק ידידים עם קשר חזק..)

ב"ה..אני חושבת שזו הייתה החלטה נכונה..(ולמה אני אומרת החלטה נכונה..כי יכלתי להמשיך תקשר בלי שאף אחד ידע...אבל חשבתי על זה שזה באמת לא יוביל לשום מקום בגיל הזה והחלטתי לא לחזור לזה..)

תודה בכל אופן..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....