יצא לי ארוך אבל אני מבקשת שתקראו! זה ממש חשוב לי! אני פורקת משו אישי נורא שאף אחד עוג לא יודע עליה וברור שיש עוד דבריםאבל זה כבר חלק נכבד ממני!
אני רוצה לפרוק למישו שאני מכירה אותו ואני מאמינה לו ואני לא מוצאת אחד כזה!!
וכלל שעובר עוד יום אני רבה עם יותר אנשים ומוציאה את התיסכולים על אנשים שלא מגיע ולחקם כן מגיע!
אווופ
אני הייתי בתק' דיכאון לא מזמן.. ואז אחרי הסיפור של האתאבדות שהיה בישיבה בישוב משום מה זה חיזק אותי ואמרתי לעצמי שאני לא רוצה לסיים ככה!
והתחלתי להשלים עם כל החברות שרבתי איתם ואפילו קצת עם ההורים.. אבל בזמן האחרון אני לא מרגישה טוב בחברה שאני נמצאת בה
.. ורציתי לפרוק את זה עם אמא שלי והיא כל פעם דוחת אותי.. אני לא רוצה להוציא את זה בבית כי הבית קטן וגם אם נסגור אחד מהחדרים כולם ישמעו ורוב הזמן יש תמיד יותר משתינו אנשים!
ובזמן האחרון יש לי הרבה ביקורת על החינוך של אמא שלי... אני נורא כועסת על איך שהיא חינכה אותי ואחותי הגדולה לעומת החינוך של האחיות הקטנות שלי..(לא שאני חושבת ששתי צורת החינוך טובות ממש לא!! אני ממש לא מסיכמה עם שתיהן!!
אני כועסת עליה ועל אבא שלי ובזמן האחרון רוב הזמן אני פשוט לא אוהבת אותם אני לפעמים אני יכולה לא להסתכל עליהם כמה ימים..
למרות שאני משדרת שממש טוב לי... אז ממש ממש לא טוב לי!
בתחילת השנה היועצת שלנו התחיל הלקחת בנות לשיחות כדי להיכ רואתן ואם מישהי רוצה לפרוק משו אז היא שם והיא אמרה שהיא תיקח את כולם כל אחת בתורה ואז בדיוק כשהיה תורי היה הפסקת צהרים והלכנו לח. אוכל ואז הייתי בטוחה שאח"כ היא תמשיך איתי (כי ממש ריציתי הרגשתי שאני חייבת את זה) ואז באמצע ההפסקה המנהלת קראה לה ואמרה לה שתפסיק עם השיחות האישיות האלה ושמעכשיו תתמקד יותר בקטע של האיבחונים... ואני לחקחתי את זה ממש קשה סופ סוף אדם שאני לא כ"כ מכירה אבל אני ממש מאמינה בו נעלם לי!
פשוט החליק לי מהידיים!
ניסיתי הרבה פעמים לדבר עם אמא שלי ולרמוז לה שנרד ביחד לעיר(טבריה) לקניות (גם בגדים
) והיא כל הזמן אמרה מה פתאום למה שתפסידי לימודים וכל פעם שהיא לא ירדה על זמן הלימודים היא נסעה עם אחיות שלי..
אני מרגישה נורא! אני ממש כועסת עליה!
עוד דבר שממש קשה לי איתה הוא שאני אדם שממש אוהב לתרום והיא לפחות לפי התשובות שלה לכל מיני סיטואציות וסיפורים שהיא מספרת היא ממש ממש אנטי לתרום!
עכשיו. היא שלי בגלל זה גם לא קונה ואם היא קונה היא תמיד משנה לו איכשו ת'צורה או נהרסת במהרה עם החינוך שהיא הביאה לאחיות שלי..(!) ולכן אני הייתי אדם חסר בגדים בעליל בגלל שכאב לה שהיא מוציאה כסף על בגדים שהיא ?לא צריכה! וקניתי בחופש באיזה 600 ש"ח בגדים מהכסף שלי(ממש חידשתי את המלתחה שלי!) וכל פעם אני מגלה שהוא בגד שקניתי נעלם ועוד ועוד ועוד או שהיא מכניסה משו לכביסה לא נכון ואז זה נצבע! או שהיא מחליטה שזה לא יושב עלי טוב ומכינסה את זה לבגדים שהיא מביאה לדודים שלי(שלפעמים מגיעה גם לפח) וזה נמאס!!!
נמאס לי לחיות ככה!
למה היא לא מבינה רמזים??!!
יצא לי ארוך אבל אני מבקשת שתקראו כי זה ממש חשוב לי! אני חספתי את עצמי וזה בכלל לא קל לי! פשוט אין לי כוח יותר לפחות נייקים ואין פה אנונימי..
אווופ
עידודים ועצות יתקבלו בברכה!







