אבל למשל אם זה יעזור אחותי בת עשר, אבל מרגישה יותר מדיי בוגרת וזה מגיע לרמות מוגזמות, מעצבנות ולא נכונות.

אז אני יודעת שהרבה פעמים אני בכוונה מתייחסת אליה ככה בקוצ'י מוצ'י כזה כדי שתרגיש שהיא עדיין קטנה.

אם זה עוזר לך...

עד איזה גיל? לא זוכרת דבר כזה..

הייתי באה אליהם אחרי שחלמתי חלום רע, ואבאב שלי היה יושב איתי במיטה שלי, עד שנרדמתי שוב.

בערך עד גיל 7 נראה לי..

נשיקה וחיבוק מההורים-לפעמים אני עוד מבקשת מהם, זה עושה לי הרגשה טובה,

במיוחד אחרי שקורה דבר רע.

אחים שלי-אני מעדיפה שלא יחבקו, הם ימעכו אותי..

אחיות-דווקא כן, איך שיוצא..

דודים-לא, דודות-במקרים מאד נדירים. <אשכנזי> 

כבר הרבה זמן לא נתנו לי להרגיש ילדה קטנה. (בכ"ז בת 18 עוד שבועיים..)

ואחים שלי-לא נראה לי שאני עושה את זה. לא זכור לי..

מקווה שעזרתי..

ישנים עם ההורים לפעמים בגיל 4, 5 נראה לי.
באים אל ההורים בלילה עד נראה לי גיל 7, כזה.
 אחרי שחלמתי חלום רע ופחדתי ...

נשיקה, חיבוק מהורים, אחים או דודים, איך הולך אצליכם?
אבא אמא, חיבוקים, נשיקות . מה הבעיה?

בדר"כ כשאני חוזרת מהאולפנא וכאלה
דודים לא. רק דודות
ואחים גם לא.

האם הרגשתם, נתנו לכם להרגיש שאתם ילדים קטנים, תינוקות, צביטות בלחי, איזה חמודה\ חמוד גם כשאתם גדולים כבר? לא,ב"ה.
יש לי חברה שעד היום (16) דודה שלה באה אליה, צובטת אותה בלחי, ואומרת לה רבקהלהלה.
די אומלל

האם אתם נותנים לאחים, אחיות הרגשה כזאת?

לא. זה מעצבן ממש.

הייתי באה אליהם למיטה רק אחרי חלום רע, או אחרי שהרגזתי אותם באותו יום.

נשיקה וחיבוק: מההורים ומהאחים- הרבה, לפחות משתדלת. מהדודים והדודות- ממש ממש ממש לא.

אני בכורה שקיבלה את הגנים הגבוהים של אבא, לעומת הנמוכים של אמא, אז תמיד באירועים משפחתיים מהצד שלה יש המון תגובות כמו "איך גבהת" או "אז את ואמא מדברות בגובה העיניים?" וכו', אצל הצד של אבא אין בכלל כאלו משפטים.

אני משתדלת לא להתייחס אל האחים שלי כאל קטנים, אבל אין מה לעשות, לפעמים בקטעים ממש חמודים שלהם אני חייבת להתלהב מהחוכמות שלהם..

לא זוכרת עד מתי ישנתי איתם. נראלי עד גיל 5 ככה קבוע- כל לילה הייתי באה אליהם.\

ובגיל 8 עדיין באתי אליהם אחרי חלום רע.

וכשהייתי חולה, עד גיל 14 באתי לישון איתם (:

מההורים אני לא מקבלת ולא נותנת שום נשיקה/חיבוק. רק לפעמים כשאני ממש צריכה עידודים וכאלה אז אבאשלי מחבק אותי חזק חזק...

אחים- הם מתביישים לחבק XD אחיות- קטנות מידי בשביל חיבוקים של גדולים, אבל חלק גם גדולות מידי בשביל חיבוקים של קטנים.. אז חיבוק ונשיקה רק לאחיות הקטנות ממש. [4 ושנתיים]

דודים- רק עם דודות וסבתות יש נשיקה רשמית כזאתי, ולפעמים חיבוק כזה...

בגלל שאני הבכורה, וגם הנכדה הגדולה וזה, אינלי מישו במשפחה שאני יכולה לדבר איתו כשהמבוגרים מדברים... אז אני נתקעת בשיחות של המבוגרים, ואפח'ד לא מכפכף אותי שם.

אבל אני מכפכפת קבוע את אחים שלי (:

כשאני חולה אז לפעמים אני מתעוררת באיזה 4 בבוקר  והולכת לעשותואז אני הולכת לרגליים של ההורים שלי...

נשיקות-בקושי.חיבוקים-אם אבא.דודים לא קשור.

אף פעם לא נתנו לי הרגשה של קטנה-בגלל שאני בכורה........

ואני לא נותנת הרגשה כזאת......

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...