פרשת ויחי: התשובה המדהימה של הרבי
פרשת ויחי: הרבי התבונן בו ממושכות ושאלו: אתה יודע למה נבראו לאדם – הורים? התחייך האיש, נו בוודאי. איך אפשר אחרת?! מה, היינו גדלים על עצים? אפשר אחרת! השיב הרבי. עובדה, אדם הראשון, לא נולד. הוא יציר כפיו של האלקים. ככה?!! התפעל האיש. אז למה באמת יש לבן אדם הורים? העיז ושאל. השיב לו הרבי: "כדי שתהיה לכל אחד ה-ז-ד-מ-נ-ו-ת לקיים מצוות כיבוד הורים!! - - -
בשל רוחות עזות של דמוקרטיה עולמית, אחד הערכים הכי בסיסיים אשר נשחקו ואיבדו מזוהרם הוא 'כיבוד ההורים'.
הדמוקרטיה, גורסת שוויון בין כולם, ולא מזהה מי חשוב יותר ומי חשוב פחות. כל קול – שווה לחברו. זה טוב וזה גם לא טוב.
לא יכול להיות שקולו של גנרל מפורסם, שווה לקולו של אסיר שפל...
התפיסה הזו היא לא רק בכנסת, אלא זו רוח המנשבת בתוך הבתים. ההורים ואנחנו? זו לא מישוואה. הם מעלינו! אנחנו חייבים להם תודה.
יוסף זכה לברכות היסטוריות. יעקב מברך את שני בניו: מנשה ואפרים. הברכה של יעקב אבינו , נחשבות לשמירה, לכל יהודי: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכֹּל-רָע ,יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים. וִיקָרֵא בָּהֵם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגוּ לַרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".
את זה הרווחנו, מכיבוד ההורים של יוסף לאביו. את הברכה שבירך יעקב את כל בניו לדורי דורות. ובוודאי נרוויח עוד כאשר
נכבד את ההורים שלנו. כל ביקור נחשב. כל התייחסות יפה היא מצווה, כל מתנה שקנינו להם – היא זכות. ומצד שני גם נהווה דוגמה אישית, לדור הצעיר. כך נטמיע את הערך המופלא של כיבוד הורים?
