אם זה בדרך אגב אז זה דבר שחולף, היום זאת מחר אחרת...

בע"ה תנסה להתעסק בדברי אחרים.

קח נשימה עמוקה, תנסה לדחוק את המחשבות וזה יעבור בעז"ה  
בהצלחה

יעבור!!!ותתפלא-יהיו עוד כאלה...זה חלק מגיל ההתבגרות..

מסתבר שלא כ"כ בקלות.
אבל אם תגיד 'אי, אבאל'ה, תעזור לי',
מסתבר שבעז"ה כן, תפסיק לחשוב עליה.


כשבאה לנו הרבה מדבר אסור,
אם נתענג ונגיד - "ישתבח שמו, כמה בריות יפות בראת בעולמך",
אז אנחנו רק מגידים את החטא, ומכניסים את עצמינו יותר עמוק,
אבל אם נרגיש 'צער' בתוך ההנאה, זה יתן לנו תקווה גדולה לעלות
ולצאת מרשת יצר הרע. ואם תרצה אחי, יש כאן קטע בנושא -
אז "בתינוקיה תהיה תינוק"...?!


והנה ציטוט מהקטע -
"בתוך העבירה, לא 'חיים' עבירה,
אלא רק מרגישים בתוכה - נפילה"...

והפתרון הכי טוב הוא -
ללמוד תורה באמת. הרמב"ם כותב - (ציטוט מהראש, לא יודע אם מדויק)
"שאין מחשבת עריות מתחזקת אלא בלב הפנוי מן החכמה", חכמת התורה.



בהצלחה צדיק. צריך בחורים כמוך לעם ישראל, לקדש שם שמיים.
שבוע מבורך בעז"ה ומלא שמחה ואור בעבודת ה'...!

יקח לזה זמן....

אבל זה תלוי אם אתה רוצה שזה יעבור....

השאלה היא מה אתה אומר?

אם לא תחשוב  עליה יותר מדי-יו-יומיים

אם תחשוב עליה הרבה (זה קרה לי)-שבוע שבועיים מקסימום. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....