כן, לא, למה?
מלמד על חיצוניות המבקש? מלמד משהו? מה?...
בכבוד, הסתערו!!!
כן, לא, למה?
מלמד על חיצוניות המבקש? מלמד משהו? מה?...
בכבוד, הסתערו!!!
וזה נאמר בדיוק אחרי שאתמול נפגשתי פעם ראשונה עם מישהי בלי לראות תמונה ואני ממש מצטער על זה...
אני חושב שזה לא מלמד על החיצוניות. שמי שהמראה הוא נושא שחשוב לו, בעידן של היום שתמונות הם כבר דבר מאוד זמין ונגיש [והרבה פעמים מפורסם גם ככה...] יכול לחסוך עם זה הרבה כאבי ראש ואי נעימויות...
בניגוד להרבה דברים שאפשר לברר בע"פ, יופי זה דבר שתלוי בעיני המתבונן ולא כ"כ פשוט לקבל אינפורמציה טובה מאנשים...
זה לא שהיופי זה הדבר היחיד שחשוב לי. אבל אני אמור להיות לידה ב100 שנים הקרובות וזה יהיה קצת בעייתי אם לא אוכל להסתכל עליה....
אפשר לברר על המראה החיצוני.. (זקן,גוזמבות כו'..) 
לא צריך תמונה..
אם התיאור של המראה החיצוני הספיק. עכשיו הגיע הזמן להתחיל לראות את הפנימיות שלו מה שצד ג'
לא יכול לתאר לנו.. ועוד דבר-
אחרי שאוהבים החיצוניות כבר פחות משנה..
בהצלחה!
והרבה פעמים אנשים בתמונות שונים ממה שהם במציאות..
אז אתה יכול לראות מישהי בתמונה ולהגיד שכן-ואחרי זה לגלות שממש לא ולהפך!!
לכל אחד יש העדפות בעניין מראהו של בן הזוג וכדאי לברר זאת מראש ולא להתאכזב ולאכזב.
יכול לחסוך הרבה מילים ובירורים (יש דברים שלא נעים לשאול וככה רואים)...
כי זה לא מה שמפריע לי (עדיין לא נתקלתי במפלצות למיניהן...).
ומשום מה לא נראה לי שתהיה לי בעיה לתת, אבל למה שמישי תבקש?
אני נוהג לעיתים בשעות הפנאי לרדת על אותם שמבקשים, כי זה אומר שמה שמעניין אותם זה החיצוניות, וברמה מוגזמת. אם זה חשוב לך- תשאל. לא צריך תמונה.
לא תמיד התמונה שיביאו לך תשקף את איך שהאדם/ה נראה עכשיו,יש אנשים פוטוגנים ויש פחות..
ויכול להיות שאדם שפסל בגלל תמונה,אם הוא לא היה רואה את התמונה והיה נפגש איתה ומכיר את הפנימיות שלה כן היה מתחבר וממשיך..
משהו דומה לכך בשרשור הקודם..
מסכימה ממש 
ואחרי שהכרתם אותו, ואהבתם את מי שהוא, ופתאום הוא היה נראה לכם אחרת?
אני לא חושב שצריך לפסול לראות תמונה, אבל צריך לזכור שזה דבר סטטי ורגעי,
וצריך לקחת את זה בפרופורציה.
אני גם בהחלט מבין את מי שמבקש תמונה כי נמאס לו להיפגש סתם כשיכול להיות ברור
מראש שזה לא שייך.
כשלומדים להכיר מישהו אז לפעמים מתעלמים מדברים שקודם לכן לא מצאו חן בעינינו אולם, תאר לך כמה זה נפלא להכיר לעומק ולאהוב את מי שמלכתחילה מאד מצא חן בעיניך.
האם זה לא עדיף?
במשיכה מינית, אז צריך זהירות כפולה.
אני אישית חושש לצאת עם מישהי ממש יפה כי אולי אני יסתנוור.
אבל זה עוזר,
נכון לא תמיד רואים הכל,
ותמונה לא משקפת תמיד,
אבל משהו, כן, רואים...
לפחות דברים חריגים.
כשאחיי הבוגרים יצאו עוד לא היה מקובל להחליף תמונות, ובכל זאת אנשים יצאו והתחתנו והיו גם רווקים וכו'. אני באמת מתקשה להבין את הדרישה הזו..
את מפחדת מהאמת המרה שבחור ישפוט אותך,
כן... גם לפי איך שאת נראית.
מה לעשות אנחנו לא חיים בעולם המלאכים והפיות,
ולכל אחד יש העדפות, שהוא לא תמיד מודע להם.
וקשה לקבל מידע,
בחיים לא יגידו לך על מישהי- היא שמנה,
יתחילו להמציא משחקי מילים,
וזה רק בתור דוגמא.
למה שלא תגיעי לפגישה בהרגשה,
שלפחות בקטע הזה- זה איכשהו בסדר,
שלא יהיו סתם הפתעות ופאדיחות מיותרות.
רק בהערה, מתוך כל הבחורות שנפגשתי איתן,
רק מספר מאוד מאוד מצומצם נתנו תמונה.
וחבל שכך.
תמונה ואף טובה שלי.
זו לא הנקודה. אני אגיע לפגישה ואבחן את הרגשתי בקשר לקונספט הכללי של איך נראה ואיך הוא. מה שלא תמיד משליך אחד על השני. זה הכל.
אני מבינה שאתה מבקש/רוצה תמונה לא רק של הפנים...
אתה פסלת אולי את הבנות כי הם לא מתאימות לך בגלל כל מיני סיבות שלא ידעת להגדיר ווהחלטת שזה החיצוניות..ווהחלטת שיכלת לדעת את זה מראש...
כן, חשוב לי איך תראה אשתי.
וקרה לי שאני חשבתי על מישהי שהיא יפה,
וחברים שלי נפרדו כי היא ממש לא יפה.
זה עניין סובייקטיבי, וכדאי לא להיות מופתעים.
ברור שלא שאני לא אתחתן עם כל אחת שנראית טוב.
אחרת כבר מזמן הייתי נשוי,
ויש עוד המון תנאים ודברים לבדוק,
שהם לא פחות חשובים, ואולי אפילו יותר.
אז מה?
גם המראה החיצוני הוא חלק מהעניין.
ויום לאחר החתונה יקפצו עליה מים רותחים לפרצוף, והיא תהייה מצולקת כל ימי חייה. או חלילה תצטרך ניתוח חירום שם יפתחו לה את כל הבטן. או, תהייה הכי מדהימה שבעולם, אבל מתחת לחולצתה יש כתם לידה ענקי בצבע סגול מזעזע, שלא יכולת לראות בתמונה אלא אם ביקשת עירום. ואת זה תצטרך לראות בכל לילה...
יופי זה לא הכל בחיים.
במקרה, אני מכיר אישית את כתמר. עוד מלפני שידעתי שהיא זו היא... ולידיעתך, היית מת שתהייה לך אישה יפה כמוה! נראה שאתה מנסה להוציא אותה מכוערת. אבל אותה טועה בענק.
ואיחולי, שיהייו לך ילדות עם בעיות מראה.
אולי אז תבין שיופי זה לא הכל בחיים.
הנהלה יקרה, זהו אינו מקרה קלאסי של העצבים שלי. וזה נכתב מתוך מחשב על המילים.
איני הולך להגיב לתגובות שאקבל כאן, ומבחינתי זה לא יתפתח למריבה. אשמח מאוד אם תשאירו הודעה זו כלשונה וללא עריכות.
מאחלת לו אישה יפהיפיה בעז"ה!!!
1. מה הקשר לפנים רותחים, אולי היא בכלל תמות יום אחרי החתונה,
ואז הכל מיותר, בקיצור טיעון דפוק- רד מזה.
2. לא צריך לבקש עירום, אני חושב שמחובתה לספר לך, זכותך לדעת.
3. לא אמרתי שיופי זה הכל בחיים- אל תכניס לי מילים לפה, אבל זה חשוב,
ומי שטוען אחרת פשוט צבוע.
4. תאמין לי שלא מעניין אותי תמר באופן אישי, זה לא ויכוח בפסים אישיים,
כי מבחינתי אין כאן אישי, זה עולם וירטואלי.
5.אין דבר כזה "בעיות מראה", כי יופי הוא בעיקרו סובייקטיבי.
הכיעור הזה שבדבריך הוא אצלך עניין קבוע או שרק לכבוד השרשור הנוכחי?
אתה תמיד נוהג לפנות ככה אל אנשים בפני כולם? לא עדיף דברים כאלה באישי?
איכס. מה שהולך פה.
ולאהוד יש את הזכות המלאה להגיב את מה שהגיב כשתקפו מישהי שהוא מכיר ומכבד.
אדם שמאחל רע לבנותיו של אדם אחר ל אמטריד אותך?
נראה לך שזכותו לכתוב זאת ואסור להעיר לו על כך?
אנשים פה בזמן האחרון חושבים שיש פה רק ניקים.
שוכחים שיש מישהו מאחוריהם.
אז כאן מישהו התחיל במלחמה אישית. לא יודעת למה הוא החחליט לפנות אליה ככה.
אני הייתי נעלבת במקומה.
ומהכרות עם אהוד, הוא מכיר את כתמר יפרח. כנראה נפגע בשבילה.
וזה לא המקום שלך (ואולי גם הוא טעה) לפנות אליו ככה על גבי הפורום. בשביל מה יש מסר? שיחה אישית?
בחייכם.
כבר לא נעים להיות פה בפורומים.
שאלתי את כתמר יפרח,
כתגובה על דבריה,
האם היא מפחדת שבחור ישפוט אותה לפי מראה חיצוני?
והבעתי את דעתי, שברוב המקרים- הוא בכל מקרה יעשה את זה.
בקיצור, תפסיקו להפוך כל עכבר לפיל,
וכן, את מה שהיה לי להגיד לה בהרחבה, אמרתי לה בפרטי.
שמישהו חש "גבר" לעוף על אנשים באישי, בגלל דיון,דיון! להודיע לי שאני ילדה קטנה וכולי מבלי שהוא מכיר חצי מההתחלה של מה שאני,זה כיעור.
ועוד לחשוב שזה יעבור לו בשתיקה.
וכמובן, להגיח כשנהיה מחומם ולנצל את ההזדמנות לקדם את מה שאולי אתה חושב על אהוד..שיא היופי..אפשר תמונה?..
לבריאות.
רוצה קודם להכיר את האדם איתו אני נפגשת.
גם ככה הבנאדם לא יראה ככה במציאות. תמיד זאת הפתעה בפעם הראשונה.
בשביל מה? זה סתם יוצר אשליה.
ואם היו מבקשים ממני תמונה- היו זוכים בהרמת גבה, וזה היה מינוס קטן לחובתו.
אני חושבת ובטוחה!שהתרשמות פנים מול פנים זה אמיתי יותר ורציני יותר!!והתרשמות מתמונה זה לא.....
מה בחור מצפה לראות בתמונה שלפי זה הוא יחליט שזה מתאים או לא מתאים...מידות טובות...![]()
(ת'אמת התפלאתי לראות כאן בנות שרוצות לתת תמונה ולקבל...)![]()
למה בכלל לברר?
הרי כל בירור הוא לא כמו פנים אל פנים,
תתבגרו.
זה לא קשור ללהיפגש עם כל העולם ממש לא!
מה כזה קריטי בחיצוניות שאתה יכול לראות בתמונה??צבע עניים/ שער / עור וכד' - זה מה שמעניין??
הבחורה תביא תמונה שמחמיאה לה ואתה לא תיראה את זה ותשכח מזה שאולי יכולת לפסול לפי התמונה!
אני מסכימה עם זה שמעניין אותנו החיצוניות(גם אותי!!) ודווקא בגלל זה אני ירצה לראות את האדם פנים מול פנים..!!
כן, יש המון סוגי פנים שלא תוכלי לסבול,
ובטח שלא להתחתן איתם.
אז חבל על הזמן והפדיחה, והמבוכה שלך ושלו.
כן, תמונה יכולה לתת לא מעט.
אני יכולה להעיד על עצמי שדווקא עם הבחורים שלא היו הטעם שלי מבחינה חיצונית המשכתי לצאת ועם הבחורים שכן היו הטעם שלי לא המשכתי מעבר לפגישה אחת...
מבחינתי מראה חיצוני זה לא הכל ואני רוצה קודם להכיר את האישיות שאיתו אני נפגשת.
בס"ד
טוב אז ככה- אני הייתי מבקשת וגם נותנת. כמובן שדרך איש קשר שסומכים עליו ושזו לא תמונה מפוברקת.
הגורם השלישי הזה יכול להעיד (באופן יחסי) האם זו תמונה סבירה או לא..
ברור שאני מעדיפה לחסוך מפגש עם מישהו שאני אתבייש ללכת לידו! כמובן, אני לא מחפשת דוגמן ולא מצפה שיפיקו בוק רק בשבילהתמונה... אבל אני הייתי מעדיפה שהבחור יראה קודם תמונה שלי כדי שאם זה ממש לא הטעם שלו , כדאי שאפילו לא נפגש. ולא הוא ולא אני נצטרך למצוא סיבות מפותלות והזויות למה לא להמשיך אחרי פגישה אחת..
*הבהרת דעתי- מדובר רק אחרי בירור פרטים ראשוניים ואחרי שרואים שזה בכלל מתאים!
ואם אפשר ללכת בסדר הזה (ושוב אדגיש- זאת דעתי!! ) הכי טוב:
1. בירור פרטים כלליים ודברים שחשובים לי. (וגם בזה יש סובייקטיביות...)
2. דור ישרים.
3. החלפת תמונות הדדית דרך גורם שלישי .
(יאללה עליהום! )
הייתי מביאה תמונה,
אולי לא הייתי מבקשת, כי זה יכול להתפרש כהסתקלות חיצונית
כמו שטענו כבר.
אני פשוט חושבת, שזה יכול לפתור את המצבים שעל השניה שרואים ת'בן אדם יודעים שזה לא ילך,
לא כי הוא לא יפה או משו כזה,
אלא בגלל מה שהוא משדר, סגנון, מבינים יותר את המכלול,וכו'.
אני יכולה לומר, שלפני שהצעתי לחברות בחורים שהתייעצו איתי לפני ההצעה,
ורצו שאני יעביר אותה, ביקשתי תמונה, וזה ממש עזר.
(ואז יכלתי- כי זה לא לי,:d לחברה!)
מקווה שהובנתי...
עם חברות ומישי שאלה- האם אפשר למדוד את הנושא נניח, לפי רמה תורנית?
עכשיו, לפני שתיקפצו עלי!
אני לא באה להאשים שמי שמבקש תמונה הוא פחות דוס!
אני שואלת באמת ובתמים-
אם אותנו חינכו להסתכל תמיד מעבר למראה ולרצות בעל ירא שמיים,
איך זה מסתדר עם זה שעוד לפני שהוא הכיר אותי ונתן לי להשמיע את עצמי, הוא כבר רוצה לדעת איך אני נראית???
ברור שכמו בכל דבר, יש מקרי קיצון, אבל גם בטלפון אפשר לברר אם יש משו חריג במראה, עם או בלי אובייקטיביות..
בס"ד
בתגובה למה שאמרת-
"אבל גם בטלפון אפשר לברר אם יש משו חריג במראה, עם או בלי אובייקטיביות.."
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיופי הוא דבר סובייקטיבי.
אני לא מתכוונת לדברים אמיתיים כמו שחסר לו יד רגל או ראש.. אלא יש מראה כללי שמישהי אחת תצא באופן נחרץ נגד, ואותו מראה בדיוק יהיה שיא היופי לחברה אחרת... זה מה יש! זה בלתי נמנע!
ונראה לי יותר מפדח שמישהו אחר יתחיל לתאר לי בטלפון איך הוא נראה.
ועזבי שזה יכול למנוע טעות בזיהוי במידה ומגיעים (בסופו של דבר...
) לדייט.
לכן כתבתי- "משו חריג במראה"..
אם מרגשים צורך לברר שלא הולכים לפגוש מוטציה, את זה אפשר לבדוק בטלפון..
את כל העניין הסובייקטיבי ביחס למראה הייתי משאירה לפגישה, שם הכל אותנטי..
ולרוב אני בכלל לא שואלת על מראה חיצוני.
אני מבינה שלבנים זה יותר חשוב לדעת,
מי שיבקש ממני תמונה זה לא אומר לי כלום עליו,
ואני יביא לו בשמחה.
לי זה לא עושה טוב לראות תמונה לפני,
זה גורם לי התמודדות מיותרת לחלוטין,
קרה לי כבר כמה פעמים שכשראיתי את הבחור בשניה הראשונה קצת נבהלתי מאיך שהוא נראה ואח"כ זה התאזן והמראה אפילו היה יפה בעייני.
כל אחד ומחשבתו הוא.
ועוד משהו-
כל העניין של ההתעסקות במראה החיצוני כבר הפך לבלתי נסבל,
אנחנו סה"כ בני אדם, יפים יותר ויפים פחות- מה זה משנה?
אני מבינה שחשוב שתהייה מציאת חן,
יש כאלו שאפילו דורשים יותר מזה- ניחה.
אבל חבר'ה שפוסלים רק על מראה חיצוני זה מגעיל!(ואני לא מדברת על מקרים קיצוניים...)
והם עוד מצדיקים את עצמם באמירות-
"המראה החיצוני גם חשוב"
"אני הרבה יותר יפה ממנה"
"יש יותר יפות"
לפחות תודו שזה חולשה שלכם,
אבל להפוך חולשה לאידיאל זה כבר מוגזם.
במקרים כאלו אני ממליצה על חשבון נפש.
אני מול בורא- מה נכון לעשות ואיך לנהוג.
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה 
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה 
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
ואתה מרגש אותי
אתה לא נשמע אחד שאין לו. אבל לפעמים גם ביטחון עצמי מפצה על משהו אחר לא פתור אצלך. זה בינך לבין עצמך, תתבונן, אם אתה יכול להעלות על דעתך, אם לא לא, אתה פשוט אדם טוב עם ביטחון עצמי חיובי ובריא שהתפתח וטופח כראוי מילדות ולאורך השנים.
מעבר לזה, אני בטוח שאני לא הראשון שאומר לך בזהירות ובכבוד, שאתה נשמע קצת בעננים (וקלאסי להגיב על זה בביטחון מתוך העננים "כן ואיזה יופי זה להיות בעננים, לא הייתי רוצה אחרת, איזה יפה פה בשמיים שהם לא הגבול!").
ולשאר הדברים לא אתייחס
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.
זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.
לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.
נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.
לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.
כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..
לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.
שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
בערך איך שאתה מתמודד עם החיים
או שזה זר לך
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.
הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.
המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית
נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.
ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה
אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?
האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.
כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.
אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
כמה זה התפקיד של הגבר להחליט איפה ואם ומתי נפגשים. וגם לגבי טלפונים בין לבין כמה זה התפקיד שלו לשלוח הודעה ראשון?
כי אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש, הולך די טוב אבל קצת לא ברור לי הקטע שכל דבר אני היוזם. זה נורמלי או שפשוט אין לה כוח אליי ולא נעים לה לחתוך[זה יהיה מוזר כי הפגישות היו די טובות].
וגם אם כן איך רומזים שזה קצת מפריע לי...
עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.
אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..
אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.
לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?
לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.
אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.
ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!
אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..
היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.
כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..
מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.
אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.
כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..
קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.
בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע
זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.
זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.
אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).
בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.
לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.
כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.
זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.
אם קשה לו לשלוח הודעה
יאללה בכיינים
בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון
ככה לפחות בכל שלב הדייטים.
לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .
לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.
אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.
נ.ב -
העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)
הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.
נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?
(זה עקיצה המשפט שלך
מה עם עדינות?
וגם למה להיכנס לזה מראש
אם אפשר להגיד מה בא לך
תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה
או
"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. "
ככה פשוט
אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)
אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.
"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך
היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"
זה יותר טוב?
בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי..
וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח
כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.
כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.
תודה על החידוד 
ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,
אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.
אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב. אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.
זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.
אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.
אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...
ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).
בהצלחה.
שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).
אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.