אם את קשורה לבית אז לא בפנימיה. ואם את אוהבת חברה ולא קשה לך שבועיים רצוף לא להיות בבית (ככה זה בבהר"ן בד"כ ) אז בפנימיה...(בלי קשר אני ממליצה לך ללכת על שעלבים..)

בהצלחה!

אני חושבת שאולי פנימיה זה קשה והכל אבל אפשר להגבר על זה עם לוקחים את זה בטוב 

וזורמים... 

כאילו בסוף את מקבלת דברים ענקיים מפנימיה!
תחשבי על זה שהארבע שנים האלה הם אלה שבונים אותך, זהו, את אח"כ יוצאת לעולם|אהבל'ה!| 

אין לך מסגרת וכו'.. 

אז אולי כדאי להשקיע שנה ולהתגעגע?! ונכון יהיה קשה בהתחלה, אבל... 

נראלי שבפנימיה את נהיית עצמאית יותר, בוגרת יותר, 

שזה דברים שאני לא בטוחה שכל אול' בלי פנימיה יכולה לתת.

אבל כמובן שעם את ילדה מאוד של בית ולא יכולה שבוע בלי אמא אז ברור שלתכי לבלי פנימיה... 

או שאת חושבת שהאול' הזאות יכולה לתת לך את כל הדברים האלה שפנימיה יכולה לתת.. 

לא מכירה את שעלבים, אבל בהר"ן זה אחלה אולפנא ויש לך מישי כמו אחות  גדולה שהיא מהשמינית, שהיא יותר גדולה ואולי גם מבינה , והיא עוזרת, מחבקת והכל.. 

בהצלחה ענקית!!!

מוזמנת גם באישי... 
 

במיוחד אם את לוקחת תקן חוץ (כלומר, את לא חוזרת הביתה כל יום) ואז את בכלל מתבגרת, עד כמה שפנימייה יכולה לפתח עצמאות אצל האדם - בסופו של דבר כן נותנים לו ארוחות, והיא כן משמשת כמעין 'חממה'. (ולפי דעתי אפילו יותר מאולפנה ללא פנימייה, בה הבת נחשפת הרבה יותר לשאר החברה מאשר בת בתוך פנימייה.)

כמו-כן, יש אולפנת מצוינות (שעלבים, לדוג'.) שכן נותנת המון דברים שבונים את הבת וכו' וכו', לאו דווקא רק בפנימייה הדברים האלה נתנים.

אבל בסופו של דבר, זה ממש תלוי איזה אדם את - את תוכלי להסתדר מחוץ לבית שבוע שלם, ולפעמים שבועיים? לא אכפת לך להישאר בחדר בפנימייה כשאת לא מרגישה טוב ח"ו ללא משפחה שתפנק אותך? את צריכה את המרחב שלך? קשה לך להסתדר עם בנות כ"כ רבות בחדר? כשיש לך מצב רוח רע - את מעדיפה להיות לבד לגמרי? בחדר שלך, עם המוסיקה שלך והמחשב שלך?

את צריכה לשקול את הדברים האלה, לראות אם מתאים לך פנימייה וללכת על זה לגמרי, ואם לא - לכי לאולפנה ללא פנימייה. 

בהצלחה!

כמו שכבר הזכרתי לעיל, אחיות שלי שם.

ואני לא טיפוס של-מי-יודע-מה בית....

כי אני לא מסוגלת..

אבל זה שיקולים שלך..

של פנימיה או בית...

אם באלך באישי אז בכיף...

בס"ד

אני בקטע של לברוח מהבית...

כמו שאמרו ה - כל אחד באישי שלו. אם נח לך בבית ואת לא רוצה לצאת יותר מדי, אל תלכי לפנימיה, ואם דווקא טוב לך להתנתק - לכי.

לדעתי, הפתרון הכי טוב הוא חצי פנימיה (אני בכזאת) - יומיים בשבוע, לא יותר.

שירות לאומי מגיע הרבה פעמים בבום ענק של פתאום את שבועיים מחוץ לבית ולפני זה היית חוזרת כל יום. אני לא חושבת שצריך להתרחק כ"כ מוקדם, אבל צריך להתנסות בזה. לכי על חצי פנימיה, אבל אל תוותרי על זה לגמרי.

הבעיה שיותר מפריעה זה הקטע שלא שאלו אותך? כאילו - הלוו, גם לי יש דעה בנוגע לאן אני אמורה ללכת שנה הבאה?

אבל אני חושב שלרוב האנשים פנימיה זה טוב,

זה מבגר את הבנאדם,

זה תלוי בך.. מה את רוצה..

גם מבחינה חברתית אין מה להשוות את החוויות שיש בתנאי פנימייה לאלו שבאקסטרני, גם לימודית זה יותר קל,

וגם זה מסייע במישור האישי לדעת להסתדר טוב יותר מחוץ לבית וזה מכין אותנו לחיים שאחרי...

ברור שיש כאלה שזה לא מתאים להם, אבל בכללי - פנימיה זו אחת ה-חוויות שיש לבנאדם בחיים!! זה חיי חברה מטורפים (לפעמים קצת לוחצים..) וכיפיים ברמות, החברות הן סוג של אחיות..

ואם ההתלבטות שלך היא אם בהר"ן או שעלבים - אני בהר"נסיטית (איכס!! לא מאמינה שאני אומרת אתזה! P: ) ואולי את צריכה גם לשאול את עצמך את השאלה הזו מהבחינה הדתית - מה מתאים לך יותר, בהר"ן או שעלבים..

בכללי ברור שיש חסרונות בפנימיה, אני שישיסטית ורק עכשיו התחילו לי כל הגעגועים הביתה, לעומת חברות שלו שבכו כל החצי שנה הראושנה מגעגוע ;) אז ברור שיש את הבעיה הזו. למרות שאם את נופניקית - זה כבר לא כ"כ בעיה.. ;) כי בסה"כ האול' ממש לארג'ית עם שחרורים, ואת גרה קרוב P:

לדעתי רובם המוחלט של האנשים צריכים בגיל ההתבגרות קצת דיסטאנס - גיאוגרפי - מההורים, בשביל שיוכלו תכל'ס להתפתח בדרך שלהם ובלי לחץ.. וזה נכון גם אם ההורים שלך הם הכי זורמים בעולם. אין מה לעשות, דוגרי - פנימיה זה קצת חופש מההורים וזה ממש נחמד לפעמים. יש כאלה שממש חייבים את זה אפילו..

בכ"א, מה שלא יהיה, אל תלחיצי את עצמך מידי. התקופה של התיכון יכולה להיות לך מדהימה בפנימיה ויכולה להיות גם זבל וזה תכל'ס תלוי בך ולאן תקחי את החוויה של הפנימיה והאולפנא. מצד שני, גם התיכון בלי פנימיה יכול להיות מדהים ויכול להיות זבל - שוב, הכל ממש תלוי בגישה שלך.

וגם יש לך עוד זמן... ;)

בהצלחה!!

להתרחק קצת מההורים, לבנות את האישיות בלי עכבות וסטיגמות מהעבר.

למצוא חברים בלב ובנפש.

בס"ד

ממליצה בחום פנימיה,

את יוצאת מהבית, יש לך מקום שבו את יכולה לצמוח לאן שאת רוצה, לפתח את האישיות שלך,

מומלץ!! ויש לי המלצה אחרת חוץ מבהר"ן..  אם את רוצה שלחי באישי..

אבל מה שהכי חשוב לדעתי לפני פנימיה\לא פנימיה זה האופי של האולפנא...
בכיתה ט' הייתי בפנימיה - וממש נהניתי, אבל שנאתי את האולפנא... ככה שבכיתה י' כבר לא נשארתי שם
ככה שתבדקי באמת איפה את מרגישה שיהיה לך יותר טוב - שעלבים או בהר"ן.

יש לך גם את הבית וגם את החברות,

אני עכשיו בחצי ואני ממש נהנת...

בהצלחה!!

אל תעשי את זה כי אחיותייך עשו את זה.

אם את עושה את זה תעשי את זה כי את באמת רוצה.

אני מכירה בנות שלומדות בפנימיה ולפעמים ממש סובלות.

ואני מכירה בנות שטוב להן.

זה כל כך אינדיבידואלי.

פשוט תסתכלי על עצמך ותבררי אם את צריכה את הבית?

אם יפריע לך לחיות עם בנות אחרות באותו חדר?

אם יפריע לך בלי אוכל של אימא?

אם יפריע לך להיות רחוקה מהבית?

זה תלוי בך.

וכל אחד כאן יכול להגיד מה דעתו אבל דעתו היא לפי מה שהתאים לו.

לפי דעתי זה ממש טוב, וממש בונה את האישיות.. אבל יש כאלה שזה לא כ"כ מתאים להן..(ילדות של בית)

את צריכה ליראות איך את מרגישה אם זה ולהחליט. גם אני עכשיו בקטע הזה אני אם זה יהיה ישיבה מממש טובה אבל בלי פנימיה אני לא ילך אל הישיבה הזאת. פנימיה זה מאוד מומלץ כי ככה אתה הרבה יותר מיתחבר לחברים כי אתה ממש חי איתם וישן איתם וזה הרבה יותר כיף אבל איך שאת מרגישה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...