אם את קשורה לבית אז לא בפנימיה. ואם את אוהבת חברה ולא קשה לך שבועיים רצוף לא להיות בבית (ככה זה בבהר"ן בד"כ ) אז בפנימיה...(בלי קשר אני ממליצה לך ללכת על שעלבים..)

בהצלחה!

אני חושבת שאולי פנימיה זה קשה והכל אבל אפשר להגבר על זה עם לוקחים את זה בטוב 

וזורמים... 

כאילו בסוף את מקבלת דברים ענקיים מפנימיה!
תחשבי על זה שהארבע שנים האלה הם אלה שבונים אותך, זהו, את אח"כ יוצאת לעולם|אהבל'ה!| 

אין לך מסגרת וכו'.. 

אז אולי כדאי להשקיע שנה ולהתגעגע?! ונכון יהיה קשה בהתחלה, אבל... 

נראלי שבפנימיה את נהיית עצמאית יותר, בוגרת יותר, 

שזה דברים שאני לא בטוחה שכל אול' בלי פנימיה יכולה לתת.

אבל כמובן שעם את ילדה מאוד של בית ולא יכולה שבוע בלי אמא אז ברור שלתכי לבלי פנימיה... 

או שאת חושבת שהאול' הזאות יכולה לתת לך את כל הדברים האלה שפנימיה יכולה לתת.. 

לא מכירה את שעלבים, אבל בהר"ן זה אחלה אולפנא ויש לך מישי כמו אחות  גדולה שהיא מהשמינית, שהיא יותר גדולה ואולי גם מבינה , והיא עוזרת, מחבקת והכל.. 

בהצלחה ענקית!!!

מוזמנת גם באישי... 
 

במיוחד אם את לוקחת תקן חוץ (כלומר, את לא חוזרת הביתה כל יום) ואז את בכלל מתבגרת, עד כמה שפנימייה יכולה לפתח עצמאות אצל האדם - בסופו של דבר כן נותנים לו ארוחות, והיא כן משמשת כמעין 'חממה'. (ולפי דעתי אפילו יותר מאולפנה ללא פנימייה, בה הבת נחשפת הרבה יותר לשאר החברה מאשר בת בתוך פנימייה.)

כמו-כן, יש אולפנת מצוינות (שעלבים, לדוג'.) שכן נותנת המון דברים שבונים את הבת וכו' וכו', לאו דווקא רק בפנימייה הדברים האלה נתנים.

אבל בסופו של דבר, זה ממש תלוי איזה אדם את - את תוכלי להסתדר מחוץ לבית שבוע שלם, ולפעמים שבועיים? לא אכפת לך להישאר בחדר בפנימייה כשאת לא מרגישה טוב ח"ו ללא משפחה שתפנק אותך? את צריכה את המרחב שלך? קשה לך להסתדר עם בנות כ"כ רבות בחדר? כשיש לך מצב רוח רע - את מעדיפה להיות לבד לגמרי? בחדר שלך, עם המוסיקה שלך והמחשב שלך?

את צריכה לשקול את הדברים האלה, לראות אם מתאים לך פנימייה וללכת על זה לגמרי, ואם לא - לכי לאולפנה ללא פנימייה. 

בהצלחה!

כמו שכבר הזכרתי לעיל, אחיות שלי שם.

ואני לא טיפוס של-מי-יודע-מה בית....

כי אני לא מסוגלת..

אבל זה שיקולים שלך..

של פנימיה או בית...

אם באלך באישי אז בכיף...

בס"ד

אני בקטע של לברוח מהבית...

כמו שאמרו ה - כל אחד באישי שלו. אם נח לך בבית ואת לא רוצה לצאת יותר מדי, אל תלכי לפנימיה, ואם דווקא טוב לך להתנתק - לכי.

לדעתי, הפתרון הכי טוב הוא חצי פנימיה (אני בכזאת) - יומיים בשבוע, לא יותר.

שירות לאומי מגיע הרבה פעמים בבום ענק של פתאום את שבועיים מחוץ לבית ולפני זה היית חוזרת כל יום. אני לא חושבת שצריך להתרחק כ"כ מוקדם, אבל צריך להתנסות בזה. לכי על חצי פנימיה, אבל אל תוותרי על זה לגמרי.

הבעיה שיותר מפריעה זה הקטע שלא שאלו אותך? כאילו - הלוו, גם לי יש דעה בנוגע לאן אני אמורה ללכת שנה הבאה?

אבל אני חושב שלרוב האנשים פנימיה זה טוב,

זה מבגר את הבנאדם,

זה תלוי בך.. מה את רוצה..

גם מבחינה חברתית אין מה להשוות את החוויות שיש בתנאי פנימייה לאלו שבאקסטרני, גם לימודית זה יותר קל,

וגם זה מסייע במישור האישי לדעת להסתדר טוב יותר מחוץ לבית וזה מכין אותנו לחיים שאחרי...

ברור שיש כאלה שזה לא מתאים להם, אבל בכללי - פנימיה זו אחת ה-חוויות שיש לבנאדם בחיים!! זה חיי חברה מטורפים (לפעמים קצת לוחצים..) וכיפיים ברמות, החברות הן סוג של אחיות..

ואם ההתלבטות שלך היא אם בהר"ן או שעלבים - אני בהר"נסיטית (איכס!! לא מאמינה שאני אומרת אתזה! P: ) ואולי את צריכה גם לשאול את עצמך את השאלה הזו מהבחינה הדתית - מה מתאים לך יותר, בהר"ן או שעלבים..

בכללי ברור שיש חסרונות בפנימיה, אני שישיסטית ורק עכשיו התחילו לי כל הגעגועים הביתה, לעומת חברות שלו שבכו כל החצי שנה הראושנה מגעגוע ;) אז ברור שיש את הבעיה הזו. למרות שאם את נופניקית - זה כבר לא כ"כ בעיה.. ;) כי בסה"כ האול' ממש לארג'ית עם שחרורים, ואת גרה קרוב P:

לדעתי רובם המוחלט של האנשים צריכים בגיל ההתבגרות קצת דיסטאנס - גיאוגרפי - מההורים, בשביל שיוכלו תכל'ס להתפתח בדרך שלהם ובלי לחץ.. וזה נכון גם אם ההורים שלך הם הכי זורמים בעולם. אין מה לעשות, דוגרי - פנימיה זה קצת חופש מההורים וזה ממש נחמד לפעמים. יש כאלה שממש חייבים את זה אפילו..

בכ"א, מה שלא יהיה, אל תלחיצי את עצמך מידי. התקופה של התיכון יכולה להיות לך מדהימה בפנימיה ויכולה להיות גם זבל וזה תכל'ס תלוי בך ולאן תקחי את החוויה של הפנימיה והאולפנא. מצד שני, גם התיכון בלי פנימיה יכול להיות מדהים ויכול להיות זבל - שוב, הכל ממש תלוי בגישה שלך.

וגם יש לך עוד זמן... ;)

בהצלחה!!

להתרחק קצת מההורים, לבנות את האישיות בלי עכבות וסטיגמות מהעבר.

למצוא חברים בלב ובנפש.

בס"ד

ממליצה בחום פנימיה,

את יוצאת מהבית, יש לך מקום שבו את יכולה לצמוח לאן שאת רוצה, לפתח את האישיות שלך,

מומלץ!! ויש לי המלצה אחרת חוץ מבהר"ן..  אם את רוצה שלחי באישי..

אבל מה שהכי חשוב לדעתי לפני פנימיה\לא פנימיה זה האופי של האולפנא...
בכיתה ט' הייתי בפנימיה - וממש נהניתי, אבל שנאתי את האולפנא... ככה שבכיתה י' כבר לא נשארתי שם
ככה שתבדקי באמת איפה את מרגישה שיהיה לך יותר טוב - שעלבים או בהר"ן.

יש לך גם את הבית וגם את החברות,

אני עכשיו בחצי ואני ממש נהנת...

בהצלחה!!

אל תעשי את זה כי אחיותייך עשו את זה.

אם את עושה את זה תעשי את זה כי את באמת רוצה.

אני מכירה בנות שלומדות בפנימיה ולפעמים ממש סובלות.

ואני מכירה בנות שטוב להן.

זה כל כך אינדיבידואלי.

פשוט תסתכלי על עצמך ותבררי אם את צריכה את הבית?

אם יפריע לך לחיות עם בנות אחרות באותו חדר?

אם יפריע לך בלי אוכל של אימא?

אם יפריע לך להיות רחוקה מהבית?

זה תלוי בך.

וכל אחד כאן יכול להגיד מה דעתו אבל דעתו היא לפי מה שהתאים לו.

לפי דעתי זה ממש טוב, וממש בונה את האישיות.. אבל יש כאלה שזה לא כ"כ מתאים להן..(ילדות של בית)

את צריכה ליראות איך את מרגישה אם זה ולהחליט. גם אני עכשיו בקטע הזה אני אם זה יהיה ישיבה מממש טובה אבל בלי פנימיה אני לא ילך אל הישיבה הזאת. פנימיה זה מאוד מומלץ כי ככה אתה הרבה יותר מיתחבר לחברים כי אתה ממש חי איתם וישן איתם וזה הרבה יותר כיף אבל איך שאת מרגישה.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.