שלום לכולן שמי סימה.
אם ל-2 ואחד בדרך, הייתי רוצה לדעת מה אתן חושבות על שימוש באפידורל.
האם באמת צריכים לסבול בלידה עד כדי עינוי רק בכדי לא לקחת אפידורל או שעדיף לעבור את הלידה בהנאה, בחוויה והמשך הלידות הבאות.
אני אחת שיודעת שאם אני אתענה כ"כ בלידה לא בטוח שאצליח להביא את עצמי לעוד הריון ולידה, האם גם לכן יש מה לספר בנושא אשמח לדעת.
זו סיבה שבגללה חשוב לכל אחת להכין כלים עצמיים לעזרה. אפשר לתכנן אפידורל, אבל כדאי גם להתכונן לאפשרות שלא יהיה זמין, בגלל סיבה כזו או אחרת. 
הרי הטשטוש עובר שילייה, וביחד עם האמא יש תינוק בן יומו, וכבר על סמים P: מבינה שבוש וLG מומלצות.. אבל ככל שאני קוראת על זה כבר מתחילה להתבלבל.. חלק אומרים שלא טוב מכונות גדולות מדי, אבל אנחנו כן רוצים להשתדרג.. וגם איזה דגם של בוש ואיזה דגם של LG מומלציפ? רואה כל כך הרבה דגמים שאני כבר לא יודעת מה אני מחםשת..
וגם- האם ככל שהמוכנה גדולה יותר התכוניות ארוכות יותר? כי אם כן, לא בטוחה שזה בכלל שווה את זה..ודה מראש לעונות
בקשר לזמן הפעולה,
המכונה שוקלת את הכביסה בהתחלה ולפי זה מחליטה כמה זמן צריך לנקות. אז זה בסוף תלוי בנו... אם מפעילים לפני שיוצאים ליום עבודה או לפני שהולכים לישון בלילה אז למי אכפת שתעבוד הרבה, ממילא לא נוכל להפעיל עוד מכונה בשעות הקרובות...
הדגם המדויק הוא ww9sta046te,
אבל יש להם עשרות תתי דגמים עם הבדלים מאוד מאוד זניחים ביניהם...
לא משתמשים בייבוש האמת-מתאים רק לכמות קטנה 'ל בגדים אז לא יעיל לנו
אבל כמכונה היא מעולה ממש ,מכילה הרבה עובדת מצוין יש הרבה תוכניות שכמובן אני לא בקיאה בהן כי אני משתמשת באותה אחת קבוע חח
הוראות בעברית
ממש מרוצים
בוש אני לא ממליצה כי יש ךהם תקלה מאודדד נפוצה של דלת שנשברת ויוצאת מהמקום
עכשיו באיזו קבוצה בפייסבוק.. מצד שני אני שומעת שאצל החברות האחרות יש שחיקה יותר מהירה של הכרטיסים האלקטורוניים והעלות שלהם מאוד יקרה וכבר לא שווה להחליף אותם.. אז מהחינה הזו אני מעדיפה דלת מתפרקת.אגב, הייתה לנו מכונה של בוש 12 שנה שעבדה מעולה. מחליפים רק כי כבר רוצים משהו גדול יותר (חוץ מהתו שלה שצריך להחליף)
מיהשו מסר וכשניסיתי לברר על תיקון
ראיתי עשרות מקרים ופוסטים על זה שזה קורה המון
יצא לי גם לראות עוד אנישם שמנסים להפור מהמכונה בגלל זה
הז באמת לא אפשרי
כל שימוש הדלת נעקרת מהמקום..היא כבדה וצריך להרכיב מחדש כל פעם
סיוט
לק"י
ונראה לי שהיא אצלינו לפחות 5 שנים.
אבל הטכנאי אמר לי שזה קורה הרבה. ה' חס עלינו בקטע הזה...
אבל אני מרוצה ממנה.
אנחנו גם 7 נפשות, והמכונה של 8 ק"ג אני חושבת.
אחרי שנה אשכרה
איזה עצבים!!
סיכום AI:
במלחמת העולם השנייה, החברה הגרמנית בוש הפעילה מפעלי תעשייה גדולים שייצרו ציוד למען המאמץ המלחמתי הנאצי.
היא הייתה ספקית קריטית לוורמאכט וללופטוואפה:
בוש ייצרה רכיבים חיוניים לכלי רכב צבאיים, טנקים, צוללות ומטוסים (משאבות הזרקת דלק למטוסי קרב, מערכות הצתה, גנרטורים ומצתים).
מפעלים מוסווים: כדי להגן על הייצור מהפצצות בעלות הברית, הקימה החברה מפעלים תת-קרקעיים ומוסווים ביערות (כמו מפעל Trillke-Werke ליד הילדסהיים ומפעל DLMG ליד שטוטגרט).
בזמן המלחמה היא העסיקה מעל 20,000 עובדי כפייה, בהם אזרחים מהארצות הכבושות וכן עובדי כפייה יהודים. העובדים הוחזקו בתנאים קשים מאוד שגרמו לתחלואה ולתמותה גבוהה.
LG 10.5 קילו
וגם להורים שלי יש אותה, ולסבתא שלי, ולדודים...
כבר עשור
מרוצים ממש
והאם יכול להיות שהמכונות שיוצרו לפני עשור עמידות יורת מאלו שמיוצרות בשנים האחרונות?..
של ההורים שלי אותה מכונה, מלפני 10 שנים (או לפחות דגם דומה מאוד.)
סנורקהשנים. עלתה אז 1500 שקל. היתה 6 קילו.
לאחרונה התחילה לזייף פה ושם וגם נשבר לה אחד הכפתורים, אז החלטנו להחליף לפני שניתקע בלי מכונה.
קנינו שוב של אלקטרה הפעם 8 קילו עלה גם 1500. נקווה שתשרוד שוב 11 שנים ☺️ לפחות
היא סבבה לא יותר ויש לה קטעים מעצבנים
ציפיתי ליותר🙈
ולאמא שלי יש 14 קילו שלהם ומרוצה ממש הייתה לה אחת במשך שנים ארוכות ועכשיו קנתה חדשה
ולגבי אורך הכביסה, המכונות לכמות ושוקלות את הכביסה ובהתאם נתאימות את הזמן. מה שאומר שלא כדאי להכניס דברים רטובים, למרות שגם לזה יש פתרון והוא להכניס מספר פריטים לקבל זמן שפוי, לעצור את המכונה ולהכניס את הפריט/ים הרטוב/ים ולהפעיל על אותו זמן (הוא אינו משתנה שוב אחרי שהתכנית תחילה)
וכתוצאה מהזיעה ריח מזעזע!!!!
לא יכולה להריח את עצמי
ממש אשמח להמלצה למשהו שבאמת עוזר!!🙏
ב. יש כלמיני תכשירים מבוססי חומרים טבעיים
ג. אקס של הגברים בעיניי הכי יעיל.
הכל היה דביק ונזל כזה
שיער במידה לא עושה ריח ויש לו מטרה שם
עם המלפפון.
וסודה לשתיה.
ודווקא לא מסירה שיער, ככה אצלי זה עובד.
ומה ששמתי לב זה שבעיקר הסירחון זה מהבגדים, אז אני מחליפה הרבה ומחפשת את הסוג היותר מאוורר.
גם חולצות שבעבר היו מצוינות ראיתי שאחרי שנים כבר מתחילות להסריח.
ולפעמים גם שמה סודה לשתיה על הבגד, באיזור בית השחי מבפנים.
ואני יודעת אצלי שעייפות קיצונית וחולשה גורמת גם כן לסירחון נורא
ולשנות תזונה- הרבה ירקות, הרבה מים, ללא סוכר וקמח לבן.
יש גם דברים שספיציפית הופכים זיעה למסריחה- מטוגנים, שום, חילבה, עמשבה ולפעמים גם בצל.
אין מה להשוות בריח.
ולא בגלל הקטע של בריאות וחומרים טבעיים
אלא כי תכלס הוא היחיד שאני לא מריחה כלום כלום גם אם יומיים לא התקלחתי
זה לא מגיע בסטיק.
אבל הבנתי שהוא פחות מוצלח כי קשה למרוח.
מבחינתי זה בסדר שצריך למרוח ביד
שמה ישר אחרי מקלחת וזה מחזיק יום שלם
ניסיתי כל מיני סוגים בינתיים זה היחיד שעובד לי
אני משתמשת בסוג שיש לו סודה לשתייה
ולי לא מפריע הריח אבל יש גם אותו ללא ריח
עם ריח:
https://sabonmichal.co.il/product/classic-natural-deodorant-cream/
ללא ריח ועם פחות כמות סודה לשתיה:
https://sabonmichal.co.il/product/no-aroma-natural-deodorant-cream/
אני ממליצה את הראשון
פשוט עושה את העבודה כמו שצריך
אולי באמת אנסה, למרות שסך הכל אני מרוצה מהחלאבלין.
מספיק להניח במרכז וזה נמרח מעצמו. היא כותבת את זה שם. אני לא מורחת
חזרתי להרעיל את עצמי האלומיניום רגיל אחרי תקופת ניסיונות.
אני לא משתמשת בזה בכלל בגלל הבריאות, אלא כי תכלס זה היחיד שעושה עבורי את העבודה
של מיכל סבון. אני משתמשת בזה של עור רגיש ללא בישום כי אני יותר רגישה, בעקבות המלצות מהפורום, ומברכת על זה ממש בקיץ! בימים ששמה את זה אין ריח בכלל ואני אחת שמזיעה... זה מכיל סודה לשתיה ולכן זה מונע ריח אבל זה הרבה יותר עדין, למי שרגישה סודה לשתיה עובדת וואו אבל ממש עושה כוויות (מנסיון כואב).
בגלל ששימוש מדי תדיר בדאודורנט הטבעי גם עושה לי רגישות אז מדי פעם כשלא יוצאת להמון שעות שמה את הספריי הכתום של קרליין, הוא גם טוב
הסרת שיער, זה באמת שורף.
או במקביל לדאודורנט רגיל.
גם הדאודורנט הטבעי אגב.
אבל למי שיש עור רגיש גם סתם שימוש קבוע בסודה לשתיה עושה רגישות. זה סותם את הנקבוביות..
חלאבין
ושל חברת ספיד סטיק
כל השאר שמתי לה פחות טובים לריח חזק
אגב אני מורחת גם אחרי מקלחת לפני השינה ובבוקר
במיוחד זה עם הפס הכתום. נסי ותראי ישועות.
חשוב למרוח בבוקר ובלילה למרות שכתוב עליו ל24 שעות, לדעתי למי שממש מזיע זה לא מספיק.
בעלי מאז ומתמיד רצה לרכב על אופנוע
אמרתי לו שזה מסוכן ואין מצב בחיים וכו
לא דיברנו על זה שנים, הוא יודע כמה אני פחדנית ואנטי.
במקביל הוא במילואים
ובתקופה האחרונה הןא מגיע בשעות לא שגרתיות
אני יודעת שהוא מסיים ב6 בבוקר וכבר תקופה שהוא אומר לי שהןא מתפלל ואוכל בבסיס ואז מגיע ולכן חוזר ב8 הביתה במקום 6 וחצי.
עכשו גיליתי שהןא לומד שיעורי נהיגה על אופנוע והוא מקיים אותם על הבוקר.
אני לא יודעת איך להגיב לזה, יש לי מחנק בגרון
כמו הרצון לחופש מסוים
כשאת מוכנה לדבר על זה
תפתחי את זה איתו
שניה פורקת פה
סיפרנו להורים של בעלי על ההריון
הילדונת עוד לא בת שנתיים, כן?
חמותי מתרגשת בתגובה:
"וואו בשעה טובה, כמה חיכינו!"
והיא נשמה טובה והכל
אבל בואי
פער של שנתיים וטיפה בין ילדים זה סביררר
ולמה למה למה
זה מה שהיה לך להגיד
אוף אנשים
תלמדו מה אומרים
גם אם זה מלא בכוונה טובה
או בלי כוונה בכלל
זה יכול לדרוך לאנשים במקומות כואבים
נמאס לי להרגיש
מזדנבת בתחרות ההספקים האנושית
או יותר נכון המגזרית
אוף
מזדהה ממש
לא מההורים האמת
מקרובים אחרים..וסתם חברות..
מגינה ממש
צריך להחדיר לאנשים שהכי טוב פשוט לומר מזל טוב בלי תוספות מיותרות
גם מי שלא מונעת בחיים , זה רווח מאוד טבעי ונורמאלי.
וגם אם לא - מותר לך למנוע,
ואולי עברתם דרך ארוכה וכואבת?
מעצבן מאוד.
אבל בטוחה שזה מתמימות .
בשעה טובה ❤️
כלשהי בין שנתיים לשלוש וזה לא חזר על עצמו מאז לעולם. וחברות קרובות שלי רובן עם 5-9 ואני לא שם. והכל בסדר.
ממליצה לך כבר בשלב הזה של הריון שני לשחרר את עניין הסביבה. אנרגיה מיותרת. תפני אותה פנימה לכוחות ולבית שלך. להעביר אמרות, מבטים ופרצופים.
ממש משחרר לתת לזה חשיבות אפס. שווה את העבודה הפנימית.
ויאללה בשעה טובה ובקלות בידיים מלאות.
ושיהיה לך במזל טוב!!!
נשמע שׂאמרה את זה בלי לחשוב הרבה לעומק על משמעות המשפט ושבתכלס הייתה לה רק כוונה טובה..אבל מסכימה שלא נעים לשמוע את זה..
אם זה ישעשע אותך- אצלי על אותן פערים המשפחה מגיבה בדיוק הפוך- "לא רציתם לחכות קצת??"
קיצור שיהיה במזל טוב! ואל תתני לשום אמרות לערער אותך, אף אחד לא רשאי להיכנס לך לרחם
שרוול ארוך ? קצר?
אני גרה במקום שבערב כמעט תמיד קריר.
אומרים שהשנה הקיץ יסתיים מאוחר
מתלבטת ממש מה לקנות - מרגיש לי שעדיין מתאים קיץ אבל אולי עוד חודש מה שקניתי כבר לא יהיה רלוונטי ?
לק"י
אני קונה חלק לפחות קצר, אבל שיתאים בגודל גם לקיץ הבא.
גם ככה לרוב אצלינו יש בגדים שמתאימים להם לשנתיים, למרות שהם גדלים.
גדלו…
לקיץ הבא אין לי סיכוי לקנות
לק"י
לגדול יש בעיקר חולצות טריקו לבנות. אז כן לובש קצת יותר חגיגי.
או שהתכוונת לבגדים בכללי, כי לא מכבסים?
אם הם צריכים בגדים הייתי קונה עוד קצת. אצלינו חם.
אבל למה אין סיכוי לקנות לקיץ הבא? זה בערך חצי שנה אחרי החגים- בפסח.
בני כמה הילדים שלך?
לאותו ילד עצמו ?
אם אני אקנה לגדולה את המידה של שנה הבאה זה יהיה עליה עכשיו שק
אבל כן הבגדים של הגדולה יותר עוברים לזו שאחריה.
בנות 4 ו3
בערך כל חצי שנה צריכה להחליף להן מידה במיוחד בחצאיות מצד האורך
לק"י
ולקפל שרוולים.
ולא יודעת להגיד לגבי הגודל. אולי אני לא מלבישה בגדים מדוייקים בגודל. אבל לרוב יש להם בגדים טובים עוד מהעונה הקודמת, גם בלי להיות שק בשנה הראשונה....
חצי שנה לעונה הבאה.
זאת אומרת לדעתי אם חסר לך בגדי קיץ תקני מה שחסר, תלבישי עד שיתקרר וזה אמור להיות טוב גם לפסח.
אגב אם את מוצאת עכשיו בגדי קיץ שאת אוהבת במבצע כדאי מאוד לקנות עכשיו לקיץ הבא, אם את נתקעת בלי בגדים מתאימים בתחילת עונה זה הרבה יותר יקר.
ומצאתי איזה 2 חולצות ארוכות נחמדות בסייל אז הוספתי
ואם צריך יש קרדיגנים. הזגרת לי להזמין מנקסט עוד אחד
בחג/ שבת הבן שלי הולך עם מכופתרת ארוכה כל השנה (כרצונו) ומכנס ארוך כנל גם ביומיום
ובחגים בדכ מלבישה חולצות קצרות ביום וארוכות בלילה, ומכנסיים כבר ארוכים..
וגם אם חם זה בסדר ארוך
עד גיל שנה-שנתיים (תלוי ילד) ארוך + דואגת שיהיה 2-3 בגדים קצרים, לגדולים יותר קונה שתי בגדים ארוכים והשאר קצרים + סוודר
\
אולי תנסי לעשות השלמות של קצר במחירי סוף עונה?
קניתי לגדול חולצות קצרות, כי נהרסו לו מלא חולצות.
ולקטן קניתי מכנסיים קצרים, שיהיו לו עוד לתקופה של הגמילה.
אולי אני אקנה לו עוד מכנס קצר חגיגי לחגים.
אנחנו גרים באזור חם, וכנראה שיקח זמן עד שיתקרר.
גם אם זה לא יהיה טוב בקיץ הבא, מקסימום יעבור לילדים הבאים.
לבנות אני בכל מקרה מלבישה 3/4 גם בקיץ, אז אין הבדל.
וכמה בגדי גוף ארוכים.
כשמגישים בקשה להנחה מגישים תלושים של השנה שעברה, נכון?
אבל אם יש שינוי מהשנה שעברה?
נגיד מישהו היה סטודנט ומתחיל לעבוד או סתם עבר עבודה (והשכר השתנה מהשנה שעברה) או הולך לעבור באמצע שנה
אמורים לעדכן אותם באמצע שנה על השינוי? הם מעודכנים אוטומטית מביטוח לאומי? איך זה עובד?
והתפרסם מה השכר לימוד המלא לכל שכבת גיל במעון וכמה משלמים בכל דרגה ולפי איזה רמת הכנסה לנפש מקבלים כל דרגה?
שינוי שכר לא משנה להם. לטוב ולרע, זה לפי שנה שעברה.
שינוי סטטוס כן משנה. נגיד בחודשים שאחד ההורים באבטלה/חלד לא זכאים ובחודשים שעומדים בדרישות עבודה/לימודים כן זכאים
ברור שזכאים בחל"ד (בתקופה שהיא בתשלום)
ונדמה לי שגם בתקופה שמקבלים דמי אבטלה.
בטוחה ששינוי במשכורת לא משפיע?
אבל אולי זה בהארכה של החלת, אני לא יודעת. או ששינו נהלים מאז.
וגם באבטלה בעבר אני עבדתי ובעלי היה חודש באבטלה ולא היינו זכאים על הזמן הזה.
שוב אולי שינו נהלים אבל מה שאמרו לנו בזמנו זה שהזכאות זה כדי שהורים יצאו לעבוד ואם יש הורה בבית אז אין סבסוד
כנראה כי ראיתי עכשיו שמי שמקבל דמי אבטלה זכאי אם ההורה השני עובד, ולנו לא נתנו בזמנו.
ובעלי היה אברך.
הוא שאישה בחל"ד מטפלת בתינוק
ומובטל אמור לחפש עבודה.
לעומת זאת סתם אדם שלא עובד-לא אמור לקבל סבסוד כי יכול לשמור על הילד בעצמו.
אבל הם חשבו אחרת.
שמחה מאד שזה השתנה
פתחתי משתמש חדש בשביל זה כי לא רוצה להיחשף.
אני בשבוע 8 ב"ה הריון שלישי.
הריון ראשון תקין, הריון שני דרמטי מאוד מתחילתו מלא בבעיות עם שמירה הרמטית בחלק גדול ממנו ולידת פג שאחריה גילו בעיית קרישה.
לקח לי די הרבה זמן להירגע, לנשום עמוק ולהחליט שאני רוצה עוד הריון... אני מאוד אוהבת ילדים ותמיד רציתי בית מלא והחלטתי להיות אופטימית ולנסות.... כ"כ שמחתי כשגיליתי שאני בהריון והחלטתי שבהריון הזה אני אעבוד על האמונה וביטחון, ואני לא אפחד מכל דבר, ומה שהיה בהריון קודם לא אומר שיחזור על עצמו ובעז"ה לא יהיו שום תקלות בכלל בכלל. ממש השתדלתי להאמין בזה.... ולמרות הזריקות שאני צריכה לקחת כל יום בהריון ועוד כמה דברים עדיין שמחתי כ"כ ובאמת הייתי אופטימית....
אני אחרי אולטרה סאונד ראשון, כמובן שיליה קדמית בדיוק כמו בהריון הקודם, איך לא.... והמטומות, שתיים. אמנם קטנות ואפילו בקושי התייחסו אליהן (ס"מ כל אחת) אבל עדיין.... זיהיתי את זה לבד על המסך ממש היה לי משהו מוכר עד כאב מהריון קודם ואפילו לא הייתי צריכה לשאול אותה מה זה אבל שאלתי וכן, צדקתי....
ובמקום להיות מאושרת שראו עובר! בתוך הרחם! ודופק! וכל השאר תקין! וההמטומות באמת קטנות ואין לי שום דימום שזה טוב! אני לא יכולה לעמוד בלחץ....
אני ממש ממש מנסה להאמין.
ממש מנסה לא לפחד בכלל.
להיות חזקה כי לבעלי היה ממש קשה כל הפחד והלא נודע בהריון הקודם והוא בעיקר דחף למנוע קצת עד שהחלטנו שיש לנו כוח לעוד אחד.
אני מנסה לא לדבר על הלחץ הזה ולא לחשוב על כלום כל פעם שאני מרגישה עוד דקירה או הולכת לשירותים ובטוחה שהנה עכשיו יקרה משהו....
לא מצליחה...
הבטחתי לעצמי שאני לא אבדוק אונליין כלום ולא אשאל את ג'יפיטי למה אני מרגישה דקירות וכמה זמן לוקח להמטומה להיספג וכמה אחוזים סטטיסטית יש בכל דבר וכו'.... אבל זה לא עוזר... אני לא יכולה להסיח את הדעת ולחשוב על שום דבר ואין לי כוח.... פשוט אין לי כוח....
למה חשבתי שאני יכולה תוך יום אחד להפוך למאמינה ובוטחת כשאף פעם לא הצלחתי להגיע לדרגה הזאת?
מורכב לי נורא למרות שההריון הזה הוא באמת ברכה וכ"כ משמח.....
קודם כל בשעה טובה ובע"ה בקלות ובידיים מלאות.
דבר שני נשמע לי שבאמת עוד יש טראומות גם מההריון הזה, וגם עכשיו הפחד הוא לגיטימי,
ובעיני התחזקות באמונה היא טובה תמיד אבל צריך לראות שהיא לא מגיעה באופן של להדחיק דברים כי אז הם עלולים להתפרץ בצורה פחות טובה.
ומהצד השני, אחרי שמעבדים דברים בעומק, פשוט בהרבה להפוך למאמינה ובוטחת באמת כי האמונה מתיישבת על הלב ולא מעל מלא רגשות מודחקים שמרימים ראש...
שקושי בהריון יצוף בהריון הבא, ויגרום לחרדה.
אם את רואה שהמחשבות החיוביות לא מספיקות, אפשר ללכת לטיפול.
לעבד את החוויה של ההריון הקודם ולקבל תמיכה בהריון הנוכחי.
הריון ראשון תקין.
שני כל ההריון בלאגן המטומות,צירים מוקדמים ובסוף לידת פג משמעותי(פחות משבוע30 לא מפרטת יותר)
ההריון הבא היה חרדה ולחץ,
הכל היה תקין אפילו הסוכר שבדרך כלל גבוה אצלי היה תקין.
בקרשיות הייתי גבולית ולא הזרקתי כלום.
הוא היה הריון קשוח נפשית עם הרבה לחץ וחרדה.
אין לי הרבה מה להמליץ לך בעניין הזה.
חוץ מיזה שהכל עובר בסוף...
להרגע זה הכי קשה. ולשחרר שליטה זה באמת קשוח ושזה לא בידיים שלנו תכלס כי אין שום ברירה אחרת.
עברתי מאז 6 הריונות וכל הריון מחדש זה לחץ וחרדה וחלקם עם אישפוזים ועד שאני לא עוברת את שבוע 30 אני לא רגועה.
ואז אני לא רגועה בגלל דברים אחרים...
ואז יש תינוק ולא רגועים שוב...
בקיצר זה עבודת חיי.
שולחת לך כוחות והמון🫶
והכי חשוב שיהיה בידיים מלאות
מזדהה עם כל מה שכתבת כי אני בן אדם לחוץ גם ככה.....
אני רואה מלא נשים בהריון ופשוט אכולת קנאה, מה הן מצליחות שאני לא? איך הן יכולות להיות רגועות ולהנות מהחיים ככה?
זה כנראה באמת יושב הרבה על הריון קודם שלא עיבדתי מספיק (למי יש זמן לעשות את זה? 🫣) ועכשיו מתנקם בי...
אל תשכחי שהריון זה הורמונלי
וחרדה מושפעת חזק מהורמונים.
במיוחד כשיש סיפור רקע.
את רואה נשים בהריון ואת לא באמת יודעת מה הן עוברות ועם איזה חרדות הן מתמודדות.
או בכלל מה הן באמת עוברות גם פיזית כי לא תמיד רואים.יותר נכון בדרך כלל לא רואים.
ותכלס חרדות זה התמודדות שלא רואים כלפי חוץ.
ואפשר גם לקבל כלים להתמודד עם חרדה
שבדיוק כמוך יכול להיות שמישהי אחרת רואה אותך מבחוץ ולא יודעת מה המורכבות שאת עוברת ויכולה לקנא בך...
או על דברים אחרים שבאמת לך פשוטים ולה מורכבים (ולהפך)
אני הרגשתי בודדה מאוד ושקופה בקשיים משמעותיים שהיו לי, עד שנפל לי האסימון שיש מצב שלהם יש קשיים אחרים ששקופים לי באותה מידה שאני שקופה להם.
אני אומרת את זה באהדה, באמת אני מבינה את תחושה הזו, שזה לא הוגן שרק לי קשה. אבל האמת היא לא בדיוק ככה כנראה.
לא יודעת אם הנקודה הזו משמעותית לך או לא, לי זה עזר לשחרר חלק מהקושי הנפשי.
זה לא מפחית מההתמחדדות עצמה, אבל לפחות לא מוסיף עליה את ההשוואה לאחרים.
אבל אני זוכרת את עצמי בהריון ראשון איזה תמימה ושמחה הייתי.
לא חשבתי שמשהו יכול להסתבך בכלל. לא הייתי לחוצה מהבדיקה החיובית עד הא"ס הראשון כי היה לי ברור שיצא תקין עם דופק, מה, יכול להיות אופציה אחרת בכלל?
אולי דווקא אז הייתי החריגה ועכשיו אני 'נורמלית' אבל אני בטוחה שיש נשים שמצליחות להישאר ברוגע ולא מתעסקות במה יכול לקרות.
לכל אחד זה סביב נושא אחר. לך (ולא רק לך) זה סביב היריון, ולאחרים זה יכול להיות סביב נהיגה, או שיחות עם הבוס, או מיניות, או מיליון דברים אחרים שאת לא תדעי מהם.
למי יש זמן? למי שאין לה זמן להעביר עוד הריון שלם בחרדות...
אני לא חושבת שכל פיפס בחיים מחייב עיבוד, אבל נשמע ממך שההריון הקודם שלך כן מצריך איזשהו עיבוד...
ממליצה ממש ללכת על משהו, אפילו פגישה -שתיים לפרוק את החרדות ולקבל כלים להמשך
שגם לה בהריון השני היו בעיות והיא הייתה מאושפזת בהריון קצת ואז המצב הדרדר והיא ילדה פג, ואז בהריון אחרי זה היא לקחה רופא פרטי והייתה במעקב ממש קפדני ולקחה את הזריקות, באיזה שלב היא יצאה גם לשמירה וב"ה הצליחה לסחוב את ההריון עד שבוע 37. מאחלת גם לך
היו לי כמה הפלות (ו2 ילדים בבית חמסה)
ועכשיו בהריון בשבוע מתקדם
והייתי בחרדות מטורפות בתחילת ההריון שאפילו חשבתי להתחיל טיפול תרופתי
ולפני כל בדיקה אני שבוע לא מרגישה טוב
וקראתי כל מידע שיש באינטרנט למרות שכבר קראתי אותו בהריונות הקודמים
וכל הזמן מדברת עם הצאט
ואפילו שעברתי את השבוע של ההפלות לא נרגעתי
עכשיו קצת יותר רגועה
ופחדתי לספר לכולם מרוב הפחד אז סיפרתי ממש מאוחר
וזה מבאס מאד לעבור הריון ככה.. אבל החלטתי שזה מה יש ואין לי מה להלחם בזה אלא לקבל את זה שהפחד נוכח בהריון ושהוא הולך איתי יד ביד
כשהגעתי לשבוע 8 סיפרתי לאמא שלי שפעמים קודמות שיתפתי אותה ברגע שראיתי שני פסים......
וחמותי עדיין לא יודעת......
זה נראה לי נורמלי הפחד הזה וידעתי מראש שהריון אחרי יהיה לי מורכב אבל חשבתי שאני חזקה מזה..... וזה רודף אותי כל הזמן...
גם אני הייתי תמימה בהריון הראשון
עכשיו מודה על זה שלפחות הריון אחד היה לי תמים
אני כן מנסה להסיח את דעתי ולנסות להאמין שגם אם יהיה קושי חס ושלום ה יתן לי כוחות להתמודד איתו
אבל היו לי לילות שלא הצלחתי לישון, וכל כניסה לשירותים הייתה מלחיצה
והמון מחשבות של פחד
אפילו היה לי סוג של התקף חרדה
ובאמת הייתי על סף כדורים אבל ראיתי שזה מתאזן
ובסדר.. זה כרגע ההתמודדות
ומה שהכי מרגיע אותי שחרדות הם לא מדד לתקינות- אם ההריון הזה צריך לקרות הוא יקרה גם אם אני יאכל סרטים
ואת כל כך נורמלית ובסדר.
ואת נותנת לי להרגיש גם נורמלית, אז תודה לך
אני אמנם הריון ראשון אבל גם כל כך בחרדות וכל רגע בטוחה שאני שטופת דם...
תחילת הריון המטומה שדיממה ושלושה שבועות הרופא אסר לעשות כלום, ותמיכה עם כדורים ואז התעלפויות, ועירויים ומה לא...
מה שלי עוזר זה פשוט לא לחשוב על ההריון (כמה שאפשר...), עושה דברים שאני אוהבת
הולכת לברכה, נמצאת הרבה עם אנשים שאני אוהבת, זה ממש עוזר להיות בחברת אנשים. ממש מצמצמת את השעות שלי לבד רק ללילה (בעלי גם חוזר הביתה רק בלילה)
לא יודעת כמה הייתי משקיעה אנרגיות ב'להאמין בכח', כלומר, יותר הייתי משקיעה בלעשות לעצמי טוב ודברים שאני אוהבת ולהסיח את הדעת, מאשר לנסות כל הזמן להאמין שיהיה טוב.
תעסיקי את המח בדברים שעושים לך טוב על הלב.
מאחלת לך ולכולן הריון משעמם מאד,
ותינוק בריא בעזרת ה'.
אני גם מנסה להסיח את הדעת אבל זה כ"כ קשה בעיקר כשאני בעבודה (עובדת במשרד קטן מאוד בלי הרבה חברה) והראש שלי מתעסק בזה כל הזמן ברמת כפייתיות.....
גם מורכב הקטע עם בעלי נגיד כי הוא ממש לא ככה הוא פשוט לא מתעסק בזה ולא מבין מה אני כ"כ לחוצה.... כל פעם הוא אומר לי אבל החלטת שאת לא מפחדת הפעם, את לא זוכרת?.... איזה עולם פשוט זה להיות גבר.... 😶
הי, ממש אשמח לשמוע את דעתכן לגבי שם לבת.
אני מחפשת שם עם צליל חמוד וגם משמעות יפה, ועם חיבור למקורות.
נגיד אני אוהבת גם את השם גלי וגם קצת נויה אבל חסרה לי משמעות וחיבור למקורות.
איך השם אורי? הלידה אמורה להיות בחודש אדר, ונגיד נקרא שם מלא אורה , שזה מתאים לפסוק ליהודים הייתה אורה ושמחה... (ושם חיבה אורי), מה אומרות?? זאת גם משמעות יפה שמתאימה לחודש וגם שם חמוד. זה יהיה חריג לדעתכן בחינוך חרדי? לא רוצה שירימו גבה...
ואם יש הצעות נוספות אשמח לשמוע.
לי יש קרובי משפחה חרדים שקראו לבת שלהם הלני. בעיניי זה שם מהמם
