אולי היא לא לומדת בצורה נכונה ולכן הציונים.

ובכלל, לדעתי עצם זה שתעשו את זה יחד יהיה לה הרבה יותר קל

אבל אני משתדלת כמה שאפשר, אבל זה לא עוזר... פסדר, בת'כלס קשה לה, זה נורמלי, אבל מה אני עושה עם ההתנגשות המעצבנת והלא נעימה הזאת?...

חוץ מזה, כמו שקורה הרבה- אני אלמד איתה, היא תלמד אותי (!), כי אני לא יודעת כלום, ובמבחן היא לא תסתדר ושוב אותו דבר רק הרבה יותר לא נעים...

נכון, בהתחלה זה לא נעים והכל, אבל אח"כ כבר כולן יודעות שX לא אומרת, ולאו דווקא כי היא קיבלה ציון טוב, היא פשוט לא אומרת, ככה את למעשה משדרת שמבחינתך זה לא הדבר העקרי, לא באמת משנה לך הציון, וגם מבחינתה - היא לא תדע כמה קיבלת במדויק יחסית אלייך, היא מנסתם תדע שקיבלת ציון יותר גבוה, אבל יותר גבוה יכול להיות בנקודה או בחמש, לא משהו שהוא ביג דיל.

בכל מקרה, לפי דעתי אם היא מתבאסת מזה - זו גם עבודה שלה, היא צריכה לעבוד על עצמה במקביל לא להתבאס מהציונים שלה כי את קיבלת יותר גבוה ממנה, עד כמה שזה נשמע אכזרי והיגיון קר...

וכן, ללמוד איתה גם כן... נשמע קצת מוזר שאדם שחורש וחורש לא רואה תוצאות- באמת יכול להיות שדרך הלמידה שלה לא נכונה / במבחנים היא נכנסת ללחץ ואז יש לה בלק-אאוט, שזה קורה לטובים ביותר אפשר לדבר איתה על זה, לבדוק האם היא לחוצה מאוד במבחנים וכו' ולכן לא שמה לב... ויש דרכים לטפל בזה.

גם לי היה מקרה כזה והתייעצתי עם אמא שלי.. והיא אמרה לי שדווקא את הבנות האלה הכי הכי צריך להעריך

ולעודד ולהגיד להם שבסופו של דבר הם יצליחו...ושלא התייאשו..

בהצלוחה=][=

* היא לא צריכה שיעודדו אותה... וזה לא עוזר לומר שציונים זה לא כלום כשאת מקבלת 100 בהכל וזה עוד יותר יעצבן ויבעס אותה...

*לפי דעתי לא להגיד ציונים זה כבר נהפך לסוג של שוויצריות...כי זה כאילו אומר.."אני לא רוצה להתגאות.. אבל כולם יודעים שיש לי ציונים טובים.."

מה זה ציונים? אנחנו מקבלות ת'מבחנים ביחד, מסתכלות, מדברות...

אם אני אגיד "אני לא רוצה להגיד" אני אצא לא רק שוויצרית אלא גם סנובית...

אחרי כמה זמן שבהם זה בר נהיה נוהג שאת לא אומרת, כבר לא שואלים אותך, וזה כבר לא נהיה משהו מרכזי ובולט אצלך.

מה-גם שלהפך, אדם סנוב / שוויצר דווקא יגיד את הציונים הטובים שלו בקול.

בזכותך הפסקתי!!!

אני גם כזאת במיוחד במתמטיקה ואני כבר מתוסכלת שנה שעברה הייתי ב5 יחידות במתמטיקה והשנה אני בארבע יחידות אבל לא הולך לי  בכל המבחנים  אני נכשלת ובאמת כבר נממאס לי אני ממשש בתסכול אני שוקלת על לרדת לשלוש יחידות בבקשה תעזרו לי

לא סתם היו שמים אותך ב-5, ואם ירדת - סימן שאת כן יכולה להצליח ב-4 מצוין, אבל תבדקי מה הורס לך במבחנים-זה מהלחץ? מהמקצוע? (איך לא.), רואים זה בעיקר במתמטיקה שמרוב שהמקצעו הזה צבר כ"כ הרבה נקודות שחורות אצל כ"כ הרבה אנשים - אוטומטית הראש נחסם לכל סוג של מתמטיקה באשר היא, וזה גורם לנו ללחץ וגורם לנו לכישלון - בגלל המחסום, אנחנו פשוט לא נקלוט כלום...

תנסי לקחת מורה פרטית שתתגבר ותחזק את הביטחון, וכדומה. אם היית ב-5, חבל לפי דעתי לרדת ל-3.

ניסיתי מלא מורות פרטיות זה לא עוזר אבל אני אסביר לך משהו כל שנה הייתי בהקבצה אחרת בכיתה ז' הייתי בחמש יחחידות בכיתה  ח' הייתי בארבע יחידות בכיתה ט' הייתי ב-חמש יחידות והשנה אני בארבע נראה לי שפשוט יש לי פערים אבל אני מנסה להשלים ואני לא מצליחה...

אין לי את הבסיס, עד שנה שעברה לא ידעתי איך מחלקים שבר בשבר בלי עזרת מחשבון. (: 

בכ"מ, פערים אפשר להשלים, לפי דעתי עדיין כדאי לך להישאר ב-4.

אם הסתדרת בחמש ברור שאת יכולה להצליח ב-4

וחבל שסתם תעשי שלוש

(לא שיש לי זכות לדבר, אני בעצמי עשיתי שלוש)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....