אמנם בנתיים אני עוד בישיבה ויש לי פה עוד כמה שנים בע"ה אבל התכנון מעבר הוא ללכת ללימודים גבוהים ולהמשיך ללמוד בקביעות יומית את הדברים הבסיסיים..

התכוונתי שזאת ההשקפה.

שכן מאמינים בזה שצריך לצאת ללמוד ולעבוד.

אבל עד אז-צריך להיטען רוחנית, לא?

עכשיו אני בטוחה שזה קיים.

תודה על התגובה

השאיפה הזאת קיימת ברוב מוחלט של הציבור שלנו ובכל זאת בחיי המעשה זה לא תמיד מצליח לכולם.

אני מאחל לך למצוא אחד שבאמת מצליח לעשות את זה.

בהחלט עניין של דרך חיים

מסכים עם עקיבא שבהרבה מקרים יש שחיקה של השאיפה הזאת בתקופת המעברים  

כלומר בלי מסגרת של ישיבה ונישואין וכו.

עצה טובה : חכמת נשים בנתה ביתה

אשה יכולה לעזור בשימור הגחלת כך שהרצון יבוא לידי מימוש

בהצלחה

הביטוי "אח"כ צריך לצאת ללמוד ולעבוד" כלל אינו מדויק. סתם "ללמוד" - זה ללמוד תורה. אפשר לבטא את מה שרצית לומר: "אח"כ צריך ללמוד גם מקצוע"... למשל. מתוך הנחה שזו דעתך.

אני ראיתי כאלו ששואלים בטבעיות מישהו שלומד לימודים אקדמיים, אם יש לו זמן ללמוד..  כשלשניהם ברור שכוונת השאלה - אם יש לו זמן ללמוד תורה.

תודה על התיקון

כמובן, בקירוב לגילך - אז בדרך כלל צריך שאדם עוד ילמד תורה כהוגן כדי שהוא באמת יהיה כזה גם אח"כ.

בהצלחה.

ואיתה...

מי שהתורה חשובה לו מאוד בחיים, יש לכך השפעה משמעותית על כל המשך החיים - דווקא בגלל ה"שחיקה" שיכולה להיות בהמשך.  אדם שהתורה מרכזית אצלו, זה נותן ערך אחר לבית - נשמה יתרה - מעבר לסתם מידות טובות.

כעת, לביא, אני יודע שיש כאלו שנכוו מהכרת מציאות אחרת-לדעתם..  ואני באמת כואב את כאבם. אבל בכל זאת - זו אמת. אולי כדי להקל לתופסה - הכי נכון זה לומר שאם תיקח את אותו אדם עם מידות טובות, כשהוא גם מישהו שהתורה תופסת מקום מרכזי בחייו - זה יהיה בעל מעלה נוספת, מעבר לאדם עם אותן מידות התחליות, אך בלי תורה-מרכזית. אולי כך יהיה יותר קל להסכים על הענין..

וכמובן, שלא צריך לחזור שוב על מה שכבר נאמר בשירשורים בעבר שחשוב לנישואין נתונים מידותיים וכו' וכו'. היא דיברה כעת על משהו שמעבר לכך.

ללא ספק את צודקת.. כל אחת ומה שמתאים לה. אשרייך שאת זה את מחפשת. לא פשוט - אבל אפשרי.! 

במיוחד אם הדברים בוערים בך.

אך לדעתי את צריכה להגדיר לעצמך מה הכוונה בבחור שלומד תורה באמת, שתורתו לכתחילה וכו'..

כי השאלה האם זה "קיים" או לא- זה תלוי הגדרתך בלבד..

אחרי שתגדירי תראי האם אפשר למצוא לזה פשרות במסגרת המציאות, או שאת דורשת דברים שאו שיש אותם, או שאין..

ברור שבסוף מתחתנים עם בן אדם, עם אישיות, מכלול של מידות.

נראה לי שאחד הדברים שמחזיקים בית זה התורה, לכן התייחסתי רק לעניין הזה (בלי לשכוח שיש עוד דברים חשובים, כמובן.)

כשכתבתי "ללמוד" הכוונה היתה ללימודים אקדמיים.

לימוד אמיתי הוא לימוד תורה.

תודה על התיקון.

לעולם חסדו-תודה

ובכלל, תודה רבה על התגובות!

בעז"ה אצל כולם, בית על יסודות התורה.

הוא אחרי שתפגשי מישהו שבאמת מוצא חן בעינייך.

למה להיכנס לקשר עם מישהו שמלכתחילה לא שואף לזה?

(לא קראתי את כל התגובות, סליחה אם אני חוזרת על דברים שנאמרו..)

ואכן, נכון לברר אותו לפני תחילת קשר,

אבל לענ"ד חשוב לבדוק, איך הרצון הזה יורד למעשים, כי אכן כולנו בני אדם, ולעיתים אנחנו מצפים מהבחורים להיות ספרי תורה מהלכים, ואין זה דבר נכון..
אבל חוצמזה- זה תמיד טוב ונכון לרצות בעל שחי את התורה באמת.. דווקא בחיי היומיום הגשמיים שלו..

אני חושבת שהיא התכוונה למישהו שחי את התורה במובן הפשוט של המילה.

שזה המרכז בחיים שלו.

הוא לא צריך לשלוף פסוקים

הוא לא צריך להיות אפילו למדן גדול

מספיק שיהיה עם אמונה תמימה, עם מחשבה על דברים שהוא עושה.

עד לא מזמן חשבתי - איך אפשר לבדוק את זה אצל הצד השני?

אז הגעתי למסקנה (אפשר לחלוק עליה אם בא לכם) שהדברים שהשני עושה בשעות הפנאי, קצת מראים על מיהו ואיזה מקום התורה תופסת אצלו מקום..

לא שהוא צריך כל היום ללמוד תורה ולנצל כל רגע לפתוח ספר..

אבל מישהו שיוצא לסרט עם חברים נגיד, או לקניון... כבר מראה משהו על חיי התורה שלו.

ולכל אלה שאומרים שיש כאלה בחורים- איפה הם הבחורים ההם?

ממש איפה הם... הם קיימים בכלל??

|מיואש|

ואם תחפשי בני אדם, אולי תמצאי גם מלאכים

זה גם בזבוז זמן - מלאכי השרת לא ירצו אותך כי יש לך פגמים כמו כל בן אדם עלי אדמות.

בנוסף למגיבים מעליי, הייתי מוסיף שלתכונה הרלוונטית עלולות להיות גם תופעות נלוות (חיים בצניעות - אם הוא אברך שנים ארוכות, דרישות ונורמות של בית שהוא חולם ורוצה לקבל). אם כל זה מתאים לך - בהצלחה.

ב"ה

שירה יקירתינו,

החלטנו לכתוב לך תגובה משותפת אחרי שחשבנו רבות אם כדאי להעלות את מחשבותינו על הכתב מאחר, שלעומת רבים אחרים שכתבו לך תגובות יחסית תומכות, דעתנו קצת מנוגדת לאחרים ותגובתנו באה לאחר דיון ארוך שהיה לנו בשיחה האישית.

כמובן שאיננו יודעים את התמונה בכללותה אך אנו עונים לפי הרושם שהתקבל מהודעותיך, כך שאם הוצאנו דברים מהקשרם אנחנו מתנצלים מראש.

כפי שהבנו את עוד לא בת 20 ונשמע מדברייך שעדיין לא יצאת לעולם "האמיתי".
האידאלים מהאולפנא (ואולי מהמדרשה) עדיין טריים בתוכך, אולי אפילו שמעת לאחרונה שיחה אשר עוררה בך את הניצוץ הזה.

לדעתנו, את מתארת כאן מצב מלאכי כלשהו. את מחפשת משהו מושלם, דבר שבמציאות לא קיים, הרי שאם היינו מושלמים לא היינו חלק מהעוה"ז.

לכן לדעתנו, גישתך איננה נכונה ביסודה.

היא אולי נכונה כלפי הציבור החרדי, זה שמסתגר עם הגמרא בבית מדרש ולא יוצא החוצה.
מה ששונה אצל רוב הציבור שלנו.

אדם שחי חיי תורה אינו נמדד בכמות השעות או דפי הגמרא שהוא הספיק, וזוהי לפחות דעתנו.
אלא, הוא נמדד במעשים (גמילות חסדים, מצוות בשמחה וכו') , לאו דווקא בכמות לימוד התורה.
איך הוא מביא את כל התורה שהוא למד לחיים עצמם להתמודדויות היום יומיות שלנו.

אדם אשר בכל פועלו שם את התורה לנגדו,

גם אם יצא ללמוד מקצועות חופשיים, זה יהיה עם אמונה שלמה שזוהי עבודת ה' שלו.
הרי ה' נתן לו בינה ויכולת כדי להצליח בזה, אם לא ישתמש בכלים אלו, כאילו כופר בה'.
רופא שעובד ומציל אנשים ומאמין שכך מקיים את רצון ה', זהו המשלב האמיתי.

לעומת זאת,
האדם שאת מחפשת, יצא לעבוד, אך רק בגלל שצריך להביא פרנסה הביתה.
מבחינתו, העבודה, זה דבר לא רצוני.

לא כך האמת, יוצאים לעבוד כי יש מצווה להקים חברה מתוקנת ועצמאית.
גם מי שעובד במפעל או סולל כבישים, עובד ה' כמו זה שכל היום יושב בבית המדרש ולומד.

צריך לדעת שבאמת קיימים רק יחידי סגולה שבאמת תורתם אומנותם.

איננו רבי שמעון בר יוחאי (מסכת ברכות ל"ה ע"ב "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.....").

ולכן באמת כדאי לחשוב האם את באמת מוכנה לאדם שכל כולו תורה?
האם את מוכנה לחיות בצמצום, משום שבעלך משקיע את כל מרצו בתורה?

בנוסף,
איננו אומרים שאינך עובדת ה' באמת, אבל נשמע מדברייך שיש לך עוד הרבה לאן להתקדם, כמו לכולנו.
לכן גם אם מצאת אדם אחד שהתאים לך מהבחינה הזו זה רק אומר שקיימים אנשים כאלה וצריך רק לחפש

ושיש לדון לכף זכות את אותם האחרים.

ותמיד צריך להסתכל על התמונה המלאה כי לכל אחד מאיתנו יש עליות וירידות ואסור להסתכל רק על נק' זמן אחת כשבודקים את הדברים, לפחות שוב זו דעתינו..

והדבר החשוב ביותר,
במספר מצומצם של דייטים לא ניתן לקבוע האם האדם שלפנייך הוא כזה או לא.
צריך היכרות ארוכה בכדי לקבוע זאת, וגם אז זה לא באופן חד משמעי.

הרבה הצלחה וזיווג הגון בעזרתו יתברך

אנחנו

(אם יהיה חשוב לדעת מי הוא האדם הנוסף שדנתי איתו על הנושא הוא כבר יחליט אם לשתף.. התגובה הזו נכתבה יחד, כך ששנינו עומדים מאחוריה)

אני חושבת שלא כ"כ הובנתי נכון.

אני ממש לא מחפשת מישהו שישב ללמוד תורה כל היום.

אני חושבת שאחרי כמה שנים בישיבה יש עניין לצאת ללמוד ולעבוד. מעבר לעניין הפרנסה,  אני רואה חשיבות לצאת לעבוד בדברים משמעותיים, עשייה אמיתית. (הנתינה לא נגמרת בצבא ובשנת שירות, לא?)

אז נכון, לא יושבים בישיבה כל היום, ואולי השיגרה שוחקת ופתאום אין כ"כ זמן לקבוע עיתים לתורה, אבל זה חשוב. לי לפחות.

ומעבר ללימוד תורה עצמו, נראה לי חשוב יותר לחיות את התורה. להבין שהיא הבסיס לבית ולמשפחה. לחיות אותה, כבר אמרתי?

אני אמנם רק בשנה שנייה של שירות, האולפנא והמדרשה עוד מהדהדות אצלי, אבל זה ממש לא משהו של רגע, רצון ושאיפה שיעברו לי עוד כמה ימים..

אני באמת מאמינה בזה, תמיד האמנתי בזה. למרות שאני אולי עדיין קטנה

ושוב, תודה על ההערות וההארות.

אבל,

בלי להתייחס לעצם השאלה כמה יש ששייכים ללימוד תורה כל היום - כפי שכבר ציינה שירה, ברור מהודעתה שהיא דווקא לא שאלה על מישהו כזה. אלא על מישהו בעל בסיס תורני חזק, שימשיך להקדיש זמן לתורה, לא "כבדרך אגב" מבחינת החשיבות, וגם "יחיה" את זה. גם כשהוא עובד (לאו דווקא רק בגלל ה"פרנסה").

זו שאיפה יפה מאד, וגם קרובה לרוח העולה מחלק מדברייך (דבריכם...).

בנוסף - אני חייב לומר, שמצד האמת, באמת מי שעוסק בתורה, גם כשהוא עובד וכד', והיא מאד משמעותית לו - זה ממש "משהו אחר". זה נותן "מצפן" קבוע של התחדשות באורה של תורה, לכל החיים.

וזה כמובן לא סותר, שיש עובד את ה' ע"י כך שהוא רופא וכד' - כפי שיָפה כתבת.

אבל גם אדם כזה, אם אֶת מעט הזמן יחסית, שיש לו ללמוד, יקדיש לכך, ומתוך יחס שזה המרכז המכוון את הכל - הכל יצליח לו יותר טוב. ובעיני ראיתי אנשים כאלה. בעיקר רופאים...

ואין להקצין: חיי תורה נמדדים גם לפי המעשים וקיום המצוות בשמחה, והבאַת הלימוד אל המעשה - כפי שכתבת; וגם לפי הזמן (כן, "השעות" - הלוואי שה' יזכה אותנו להשתפר בזה..) שאדם מקדיש לתורה.

זו לשונו של הרב צבי יהודה זצ"ל - ה"מומחה" הגדול גם ללימוד תורה, גם לקיום מצוות בשמחה, גם לבנין הארץ.. - "הקב"ה לא סופר את הדפים. הקב"ה סופר את השעות של השקידה וההתמדה" (אכן, הוא אמר את זה למישהו בישיבה. יש להניח שה"שעות" משתנה יחסית לפי מקצועו ויכולתו של אדם. אך בלימוד תורה, הכמות האפשרית- בהחלט יכולה להיות גם איכות, והיא כזו).

גם יש להעיר, שכדי להגיע למעלה כזו, גם אצל מי שמתעתד ללמד מקצוע ולעבוד בו, חשוב בדרך כלל להקדיש כמה שנים טובות בבסיס, ללימוד התורה.

ומתוך כל זה - ברור ששאיפתה אינה "מלאכית", אלא מאד מצויה. כפי שכתבת, אם ראתה אחד, תפגוש עוד.. בעז"ה.

והערה לסיום - גם אני כבר אחרי "גיל אולפנה ומדרשה".. ואעפ"י כן, ואולי דווקא בגלל זה, אני מציע לכולנו - גם כל אחד ביחס לעצמו - מאד לא "לזלזל" ב"אידיאלים הטריים" משם.  את חושבת ש"החיים האמיתיים" עדיין לפניה, והם לאו דווקא לפי האידיאלים האלה..

אבל עניות דעתי היא, שדווקא שם הבסיס לכל החיים האמיתיים.. ואם החיים המעשיים ימשיכו בכיוון זה, והרבה יותר - זה תלוי בבחירתה כמה לנווט אותם לשם ולהעצים את האידיאליזם הזה גם בהמשך. וזה, כמובן, תלוי גם באדם שאיתו היא תתחתן.  לפי הכיוון שהיא מחפשת - יש לכך סיכוי טוב...

אפשר ואף רצוי לחפש מישהו ברמה התורנית המתאימה 

וכן יש בחורים ברמה שאת מתארת ואפשרי למצוא אותם את רק צריכה לזכור שאף אחד אינו מושלם ולכל אחד יש את החסרונות שלו 

בהצלחה

לק"י

קראתי את מה שחלק כתבו לך וגם את מה ש"לרגע1" כתבו..

אני לא מסכימה איתם! ואני מסכימה איתך.. גם לי מאוד היה חשוב לחפש את זה אצל מי שיצאתי איתו..

לא רציתי אחד שכל היום ילמד תורה עד גיל 30 ואולי אז יחפש לעשות משהו..

הבנתי מאוד את החשיבות של לימוד תורה, אבל ידעתי שמה שאני מחפשת הוא סגנון מסויים של לימוד תורה,

כמו שאת מגדירה שהתורה היא הבסיס בעצם להכל..

ורואים את זה על בחורים, אם התורה היא הבסיס, או בסה"כ איזה חובה שמוטלת עליהם.

עצתי- אל תתייאשי, אם זה מה שאת מאמינה ורוצה, המשיכי לחפש את זה. ובע"ה תמצאי בדיוק את זה שמדוייק לך. 

ושכוייח על זה שזה באמת מה שחשוב לך!!

בע"ה שהוא ימצא אותך בקרוב.

איך  זה קרה?  בחורה שרוצה להתחתן עם בחור שחי חיי יצירה בעולם המעשה - עובד, בונה קריירה  ועדיין מגדיר את התורה כמרכז חייו, נתפסת כאחת שמבקשת את המושלם והבלתי מושג?

מילא להתחתן עם אברך --- יש משוגעות כאלה <צ>

אבל אחד שמשלב???? 

לדעתי קצת מוגזם להגיד שהיא לא מציאותית ועדיין באורות מהאולפנא

אמנם צריך לחפש את האחד שחשוב לו גם עבודה וגם תורה אבל יש כאלה ובשפע. בשביל זה בדיוק קמו ישיבות ההסדר והמכינות, כדי להצמיח אנשים שחיים בעולם ומחוברים לתורה .

מצידך זה דורש גמישות מסויימת כגון - זמן מוגדר בסדר יום שילמד

.או בבחירת מקום מגורים לוודא שיש מרכז תורני  שאפשר להתחבר אליו באיזור. וכדומה

נ.ב.

לרגע1 ושות. קראתי מה שכתבתם ורואים שזה מתוך מחשבה "לכתחילית" ומתוך בירור כן ואמיתי

ולכן לא רציתי לעשות  "העתק הדבק" לתשובה הסטנדרטית בשאלות האלה ...

.בינתיים עניתי רק מה ששיך פה לדיון  אבל בכל אופן שכוייח על הבירור.

ואולי המשך יבוא...

ואם זה מה שחשוב לך אז שזה יישאר חשוב לך ואל תתפשרי עליו.

אשרייך!

נכנסתי הפעם באמת לרגע 1 (אפרופו הניק ומה שחשבתי כשפתחתי את המשתמש אבל זה אתם שגרמתם לי להישאר יותר) ואני חוזרת ללמוד..

אז ככה, אנסה להסביר את הדברים שנאמרו ומדוע באמת באה התגובה הזו.

עם פותחת השרשור ועם אדם נוסף הספקתי להחליף מסרים בשיחה אישית ואני חושבת שהם הבינו את המסר של דברי..

המטרה של התגובה הזו באה מבחינתי לגרום לבחורה לחשוב דקה נוספת אם לא יותר מה בדיוק היא מחפשת. ואני מאמינה שהתגובה שהייתה קצת חריגה בנוף הפורום עשתה את שלה.

כמוני כמוכם, גם אני מחפשת בחור שחיי חיים של תורה, ואין שום פסול לשאוף לבית תורני.

אני לא באה לנפץ חלומות או אידיאלים של אולפנא מדרשה ושות'.

אני רק חושבת שפשוט צריך לחשוב טוב טוב מה זה אומר בשבילנו חיים של תורה.

האם התורה מתבטאת בכל צעד ושעל שלנו בחיים או שמא היא ב-4 אמות של בית המדרש.

ומה שאנחנו דורשים מעצמנו רק אז לבוא בדרישות לאחרים.

וזה הבירור שלנו, שכל אחד צריך לעשות לעצמו באיזה נקודה הוא עומד למה הוא שואף ומה הוא מחפש.

האם מתאים לה בחור אברך? האם היא מחפשת בחור שלומד תורה ועובד? האם היא מחפשת בחור שעובד וקובע עיתים??

ומהודעת פתיחה (ותסלחי לי שירה שככה לי הובנו הדברים) היה נראה שהבירור הזה לא נעשה לעומק.

ממה שאני יודעת וממה שאותי לימדו מי שמתחתן הוא עסוק במצוות נישואין וגם בכתובה הוא חותם שעליו לדאוג לכל צרכיה של אשתו ולאחר מכן ילדיו גם אם זה יגרום לו להמעיט בלימוד התורה שלו. מה לעשות אנחנו לא רחל בת כלבא שבוע ואני בספק אם הבחורים בימינו הם רבי עקיבא.

מה שניסיתי להראותו לפחות מבחינתי (כי ההודעה הזו היא בשם עצמי) בהודעה הקודמת זה שצריך לחפש בן אדם, בדיוק כמו שאדמין אמר ולא מלאך.

צריך לדעת שלכל אדם יש עליות וירידות רוחניות, זה טבענו כבני אדם. ולדעתי כשבאים לבדוק מי האדם והאם הוא מתאים לנו מבחינת רוחנית / תורנית צריך לדעת שמה שקובע את ערכו של האדם זה לא רק הרגעים הטובים והמרוממים או רגעי השפל.. צריך לבדוק את עומק הרצון של האדם וזה לדעתי קשה לבדוק אחרי פגישה אחת, אלא אם כן ממש הדברים הם שמיים וארץ ממה שהגדרנו לעצמנו לכתחילה.

או כמו שכבר נאמר "חפצים ליראה את שמך" ככה אנחנו צריכים לבדוק את הדברים, מעומק הרצון.

צריך לבדוק את הדברים מהאיכות שלהם ולא את ה"כותרות". לדוגמה: היה בישיבה גדולה סבבה היה בהסדר סבבה אבל פחות.. (הלוואי ואתם מבינים את כוונתי)..

או אם ניתן דוגמה אחרת ותסלחו לי על ההשוואה, אם אבא מחליף לבן שלו טיטול (ויש אבות שלא עושים את זה) הוא עושה עם הבן שלו חסד וזה באמת חסד!! והוא שומר עליו כי אשתו אחרי לידה ומאוד קשה לה וככה הוא עושה גם איתה חסד.. וכל זה כי "שיוויתי ד' לנגדי תמיד" בכל דבר ודבר וכן הוא הפסיד עכשיו את השיעור של הדף היומי או כל דבר אחר. מבחינתי זה אדם שהוא תורני ללא ספק למה כי הוא יודע מה המשמעות של חסד קודם לבני ביתו.

וזה לא שאני אומרת שצריך להזניח את הלימוד ח"ו, יש סיבה למה הגבר מחויב ולא האישה (ואת זה בטח כולכם יודעים)..

בכל אופן צריך להסתכל על המכלול..  

והכי חשוב צריך לברר את כל הדברים האלה לעומק ולהיות עם רגליים על הקרקע, ולבדוק מה הכי טוב לי ולא מה הכי טוב כי זה מה שלימדו אותנו שהכי טוב לחפש. והרגשתי שזה לא היה ככה ב100% בהודעה הראשונה של שירה לכן היה חשוב לי להראות לה שצריך להסתכל על דברים אולי גם במבט נוסף.

בכל אופן, יכלתי להאריך עוד אבל אני לא רואה בזה טעם.

קולי תקווה שבערתו יתברך כולנו נבשר ונתבשר בבשורות טובות

אפרופו, אלירז יקירתי ושמוליק (: שיהיה לכם המון המון מזל טוב שמחתם ממש

נדע להגדיר לעצמנו באמת מה אנחנו מחפשים ואיך אנחנו באמת מדמיינים את הבית שלנו

ושהמציאות תהיה טובה יותר מכל דמיון.

בשורות טובות

לרגע 1

כשאתה אברך, זה מאוד קל לשמור על הקדושה שלך.

החוכמה היא כשאתה בצבא, באוניברסיטה ובחיים בכלל. ואת זה החכמה לבדוק.

רואים את זה שהולכים בקניון, שמדברים ביחד ונזהרים לא להגיע ללשון הרע, מה עושים שעות הפנאי..

רק במילים אחרות

ומכיוון שלא חסרות ב"ה ישיבות בארץ,את יכולה נראלי לא להתפשר על זה..

"התפשרות" בעניין זה עלולה להביא ל"ע הרבה תקלות מאוחר יותר.

סתאאם בצחוק . טוב אני באמת נשוי כ 20 שנים אבל כמובן שיש כאלה בחורים.

הרעיון הוא שצריך להבין כי התורה אינה המסגרת של החיים אלא החיים עצמם. כל דבר צריך להיבחן באמות מידה תורנית.

כתוב שאסור שיעבור יום ללא לימוד תורה , פעם הבנתי שתלמיד חכם אינו צריך לחשוש מכך כי גם כשאינו לומד כל דיבורו הוא תורה.

זה הוא מי שבאמת תלמיד חכמים כשאתה לידו אתה מבין כבר שהוא והתורה הם אחד.

רק זיכרי שלחפש שהשני יהיה כך זה לא חוכמה צצריך להיות ראוי לכך , אם הבסיס של השאיפות שלך הוא כזה אז זו התחלה טובה ומה ההמשך?

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.