אמנם בנתיים אני עוד בישיבה ויש לי פה עוד כמה שנים בע"ה אבל התכנון מעבר הוא ללכת ללימודים גבוהים ולהמשיך ללמוד בקביעות יומית את הדברים הבסיסיים..

התכוונתי שזאת ההשקפה.

שכן מאמינים בזה שצריך לצאת ללמוד ולעבוד.

אבל עד אז-צריך להיטען רוחנית, לא?

עכשיו אני בטוחה שזה קיים.

תודה על התגובה

השאיפה הזאת קיימת ברוב מוחלט של הציבור שלנו ובכל זאת בחיי המעשה זה לא תמיד מצליח לכולם.

אני מאחל לך למצוא אחד שבאמת מצליח לעשות את זה.

בהחלט עניין של דרך חיים

מסכים עם עקיבא שבהרבה מקרים יש שחיקה של השאיפה הזאת בתקופת המעברים  

כלומר בלי מסגרת של ישיבה ונישואין וכו.

עצה טובה : חכמת נשים בנתה ביתה

אשה יכולה לעזור בשימור הגחלת כך שהרצון יבוא לידי מימוש

בהצלחה

הביטוי "אח"כ צריך לצאת ללמוד ולעבוד" כלל אינו מדויק. סתם "ללמוד" - זה ללמוד תורה. אפשר לבטא את מה שרצית לומר: "אח"כ צריך ללמוד גם מקצוע"... למשל. מתוך הנחה שזו דעתך.

אני ראיתי כאלו ששואלים בטבעיות מישהו שלומד לימודים אקדמיים, אם יש לו זמן ללמוד..  כשלשניהם ברור שכוונת השאלה - אם יש לו זמן ללמוד תורה.

תודה על התיקון

כמובן, בקירוב לגילך - אז בדרך כלל צריך שאדם עוד ילמד תורה כהוגן כדי שהוא באמת יהיה כזה גם אח"כ.

בהצלחה.

ואיתה...

מי שהתורה חשובה לו מאוד בחיים, יש לכך השפעה משמעותית על כל המשך החיים - דווקא בגלל ה"שחיקה" שיכולה להיות בהמשך.  אדם שהתורה מרכזית אצלו, זה נותן ערך אחר לבית - נשמה יתרה - מעבר לסתם מידות טובות.

כעת, לביא, אני יודע שיש כאלו שנכוו מהכרת מציאות אחרת-לדעתם..  ואני באמת כואב את כאבם. אבל בכל זאת - זו אמת. אולי כדי להקל לתופסה - הכי נכון זה לומר שאם תיקח את אותו אדם עם מידות טובות, כשהוא גם מישהו שהתורה תופסת מקום מרכזי בחייו - זה יהיה בעל מעלה נוספת, מעבר לאדם עם אותן מידות התחליות, אך בלי תורה-מרכזית. אולי כך יהיה יותר קל להסכים על הענין..

וכמובן, שלא צריך לחזור שוב על מה שכבר נאמר בשירשורים בעבר שחשוב לנישואין נתונים מידותיים וכו' וכו'. היא דיברה כעת על משהו שמעבר לכך.

ללא ספק את צודקת.. כל אחת ומה שמתאים לה. אשרייך שאת זה את מחפשת. לא פשוט - אבל אפשרי.! 

במיוחד אם הדברים בוערים בך.

אך לדעתי את צריכה להגדיר לעצמך מה הכוונה בבחור שלומד תורה באמת, שתורתו לכתחילה וכו'..

כי השאלה האם זה "קיים" או לא- זה תלוי הגדרתך בלבד..

אחרי שתגדירי תראי האם אפשר למצוא לזה פשרות במסגרת המציאות, או שאת דורשת דברים שאו שיש אותם, או שאין..

ברור שבסוף מתחתנים עם בן אדם, עם אישיות, מכלול של מידות.

נראה לי שאחד הדברים שמחזיקים בית זה התורה, לכן התייחסתי רק לעניין הזה (בלי לשכוח שיש עוד דברים חשובים, כמובן.)

כשכתבתי "ללמוד" הכוונה היתה ללימודים אקדמיים.

לימוד אמיתי הוא לימוד תורה.

תודה על התיקון.

לעולם חסדו-תודה

ובכלל, תודה רבה על התגובות!

בעז"ה אצל כולם, בית על יסודות התורה.

הוא אחרי שתפגשי מישהו שבאמת מוצא חן בעינייך.

למה להיכנס לקשר עם מישהו שמלכתחילה לא שואף לזה?

(לא קראתי את כל התגובות, סליחה אם אני חוזרת על דברים שנאמרו..)

ואכן, נכון לברר אותו לפני תחילת קשר,

אבל לענ"ד חשוב לבדוק, איך הרצון הזה יורד למעשים, כי אכן כולנו בני אדם, ולעיתים אנחנו מצפים מהבחורים להיות ספרי תורה מהלכים, ואין זה דבר נכון..
אבל חוצמזה- זה תמיד טוב ונכון לרצות בעל שחי את התורה באמת.. דווקא בחיי היומיום הגשמיים שלו..

אני חושבת שהיא התכוונה למישהו שחי את התורה במובן הפשוט של המילה.

שזה המרכז בחיים שלו.

הוא לא צריך לשלוף פסוקים

הוא לא צריך להיות אפילו למדן גדול

מספיק שיהיה עם אמונה תמימה, עם מחשבה על דברים שהוא עושה.

עד לא מזמן חשבתי - איך אפשר לבדוק את זה אצל הצד השני?

אז הגעתי למסקנה (אפשר לחלוק עליה אם בא לכם) שהדברים שהשני עושה בשעות הפנאי, קצת מראים על מיהו ואיזה מקום התורה תופסת אצלו מקום..

לא שהוא צריך כל היום ללמוד תורה ולנצל כל רגע לפתוח ספר..

אבל מישהו שיוצא לסרט עם חברים נגיד, או לקניון... כבר מראה משהו על חיי התורה שלו.

ולכל אלה שאומרים שיש כאלה בחורים- איפה הם הבחורים ההם?

ממש איפה הם... הם קיימים בכלל??

|מיואש|

ואם תחפשי בני אדם, אולי תמצאי גם מלאכים

זה גם בזבוז זמן - מלאכי השרת לא ירצו אותך כי יש לך פגמים כמו כל בן אדם עלי אדמות.

בנוסף למגיבים מעליי, הייתי מוסיף שלתכונה הרלוונטית עלולות להיות גם תופעות נלוות (חיים בצניעות - אם הוא אברך שנים ארוכות, דרישות ונורמות של בית שהוא חולם ורוצה לקבל). אם כל זה מתאים לך - בהצלחה.

ב"ה

שירה יקירתינו,

החלטנו לכתוב לך תגובה משותפת אחרי שחשבנו רבות אם כדאי להעלות את מחשבותינו על הכתב מאחר, שלעומת רבים אחרים שכתבו לך תגובות יחסית תומכות, דעתנו קצת מנוגדת לאחרים ותגובתנו באה לאחר דיון ארוך שהיה לנו בשיחה האישית.

כמובן שאיננו יודעים את התמונה בכללותה אך אנו עונים לפי הרושם שהתקבל מהודעותיך, כך שאם הוצאנו דברים מהקשרם אנחנו מתנצלים מראש.

כפי שהבנו את עוד לא בת 20 ונשמע מדברייך שעדיין לא יצאת לעולם "האמיתי".
האידאלים מהאולפנא (ואולי מהמדרשה) עדיין טריים בתוכך, אולי אפילו שמעת לאחרונה שיחה אשר עוררה בך את הניצוץ הזה.

לדעתנו, את מתארת כאן מצב מלאכי כלשהו. את מחפשת משהו מושלם, דבר שבמציאות לא קיים, הרי שאם היינו מושלמים לא היינו חלק מהעוה"ז.

לכן לדעתנו, גישתך איננה נכונה ביסודה.

היא אולי נכונה כלפי הציבור החרדי, זה שמסתגר עם הגמרא בבית מדרש ולא יוצא החוצה.
מה ששונה אצל רוב הציבור שלנו.

אדם שחי חיי תורה אינו נמדד בכמות השעות או דפי הגמרא שהוא הספיק, וזוהי לפחות דעתנו.
אלא, הוא נמדד במעשים (גמילות חסדים, מצוות בשמחה וכו') , לאו דווקא בכמות לימוד התורה.
איך הוא מביא את כל התורה שהוא למד לחיים עצמם להתמודדויות היום יומיות שלנו.

אדם אשר בכל פועלו שם את התורה לנגדו,

גם אם יצא ללמוד מקצועות חופשיים, זה יהיה עם אמונה שלמה שזוהי עבודת ה' שלו.
הרי ה' נתן לו בינה ויכולת כדי להצליח בזה, אם לא ישתמש בכלים אלו, כאילו כופר בה'.
רופא שעובד ומציל אנשים ומאמין שכך מקיים את רצון ה', זהו המשלב האמיתי.

לעומת זאת,
האדם שאת מחפשת, יצא לעבוד, אך רק בגלל שצריך להביא פרנסה הביתה.
מבחינתו, העבודה, זה דבר לא רצוני.

לא כך האמת, יוצאים לעבוד כי יש מצווה להקים חברה מתוקנת ועצמאית.
גם מי שעובד במפעל או סולל כבישים, עובד ה' כמו זה שכל היום יושב בבית המדרש ולומד.

צריך לדעת שבאמת קיימים רק יחידי סגולה שבאמת תורתם אומנותם.

איננו רבי שמעון בר יוחאי (מסכת ברכות ל"ה ע"ב "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך.....").

ולכן באמת כדאי לחשוב האם את באמת מוכנה לאדם שכל כולו תורה?
האם את מוכנה לחיות בצמצום, משום שבעלך משקיע את כל מרצו בתורה?

בנוסף,
איננו אומרים שאינך עובדת ה' באמת, אבל נשמע מדברייך שיש לך עוד הרבה לאן להתקדם, כמו לכולנו.
לכן גם אם מצאת אדם אחד שהתאים לך מהבחינה הזו זה רק אומר שקיימים אנשים כאלה וצריך רק לחפש

ושיש לדון לכף זכות את אותם האחרים.

ותמיד צריך להסתכל על התמונה המלאה כי לכל אחד מאיתנו יש עליות וירידות ואסור להסתכל רק על נק' זמן אחת כשבודקים את הדברים, לפחות שוב זו דעתינו..

והדבר החשוב ביותר,
במספר מצומצם של דייטים לא ניתן לקבוע האם האדם שלפנייך הוא כזה או לא.
צריך היכרות ארוכה בכדי לקבוע זאת, וגם אז זה לא באופן חד משמעי.

הרבה הצלחה וזיווג הגון בעזרתו יתברך

אנחנו

(אם יהיה חשוב לדעת מי הוא האדם הנוסף שדנתי איתו על הנושא הוא כבר יחליט אם לשתף.. התגובה הזו נכתבה יחד, כך ששנינו עומדים מאחוריה)

אני חושבת שלא כ"כ הובנתי נכון.

אני ממש לא מחפשת מישהו שישב ללמוד תורה כל היום.

אני חושבת שאחרי כמה שנים בישיבה יש עניין לצאת ללמוד ולעבוד. מעבר לעניין הפרנסה,  אני רואה חשיבות לצאת לעבוד בדברים משמעותיים, עשייה אמיתית. (הנתינה לא נגמרת בצבא ובשנת שירות, לא?)

אז נכון, לא יושבים בישיבה כל היום, ואולי השיגרה שוחקת ופתאום אין כ"כ זמן לקבוע עיתים לתורה, אבל זה חשוב. לי לפחות.

ומעבר ללימוד תורה עצמו, נראה לי חשוב יותר לחיות את התורה. להבין שהיא הבסיס לבית ולמשפחה. לחיות אותה, כבר אמרתי?

אני אמנם רק בשנה שנייה של שירות, האולפנא והמדרשה עוד מהדהדות אצלי, אבל זה ממש לא משהו של רגע, רצון ושאיפה שיעברו לי עוד כמה ימים..

אני באמת מאמינה בזה, תמיד האמנתי בזה. למרות שאני אולי עדיין קטנה

ושוב, תודה על ההערות וההארות.

אבל,

בלי להתייחס לעצם השאלה כמה יש ששייכים ללימוד תורה כל היום - כפי שכבר ציינה שירה, ברור מהודעתה שהיא דווקא לא שאלה על מישהו כזה. אלא על מישהו בעל בסיס תורני חזק, שימשיך להקדיש זמן לתורה, לא "כבדרך אגב" מבחינת החשיבות, וגם "יחיה" את זה. גם כשהוא עובד (לאו דווקא רק בגלל ה"פרנסה").

זו שאיפה יפה מאד, וגם קרובה לרוח העולה מחלק מדברייך (דבריכם...).

בנוסף - אני חייב לומר, שמצד האמת, באמת מי שעוסק בתורה, גם כשהוא עובד וכד', והיא מאד משמעותית לו - זה ממש "משהו אחר". זה נותן "מצפן" קבוע של התחדשות באורה של תורה, לכל החיים.

וזה כמובן לא סותר, שיש עובד את ה' ע"י כך שהוא רופא וכד' - כפי שיָפה כתבת.

אבל גם אדם כזה, אם אֶת מעט הזמן יחסית, שיש לו ללמוד, יקדיש לכך, ומתוך יחס שזה המרכז המכוון את הכל - הכל יצליח לו יותר טוב. ובעיני ראיתי אנשים כאלה. בעיקר רופאים...

ואין להקצין: חיי תורה נמדדים גם לפי המעשים וקיום המצוות בשמחה, והבאַת הלימוד אל המעשה - כפי שכתבת; וגם לפי הזמן (כן, "השעות" - הלוואי שה' יזכה אותנו להשתפר בזה..) שאדם מקדיש לתורה.

זו לשונו של הרב צבי יהודה זצ"ל - ה"מומחה" הגדול גם ללימוד תורה, גם לקיום מצוות בשמחה, גם לבנין הארץ.. - "הקב"ה לא סופר את הדפים. הקב"ה סופר את השעות של השקידה וההתמדה" (אכן, הוא אמר את זה למישהו בישיבה. יש להניח שה"שעות" משתנה יחסית לפי מקצועו ויכולתו של אדם. אך בלימוד תורה, הכמות האפשרית- בהחלט יכולה להיות גם איכות, והיא כזו).

גם יש להעיר, שכדי להגיע למעלה כזו, גם אצל מי שמתעתד ללמד מקצוע ולעבוד בו, חשוב בדרך כלל להקדיש כמה שנים טובות בבסיס, ללימוד התורה.

ומתוך כל זה - ברור ששאיפתה אינה "מלאכית", אלא מאד מצויה. כפי שכתבת, אם ראתה אחד, תפגוש עוד.. בעז"ה.

והערה לסיום - גם אני כבר אחרי "גיל אולפנה ומדרשה".. ואעפ"י כן, ואולי דווקא בגלל זה, אני מציע לכולנו - גם כל אחד ביחס לעצמו - מאד לא "לזלזל" ב"אידיאלים הטריים" משם.  את חושבת ש"החיים האמיתיים" עדיין לפניה, והם לאו דווקא לפי האידיאלים האלה..

אבל עניות דעתי היא, שדווקא שם הבסיס לכל החיים האמיתיים.. ואם החיים המעשיים ימשיכו בכיוון זה, והרבה יותר - זה תלוי בבחירתה כמה לנווט אותם לשם ולהעצים את האידיאליזם הזה גם בהמשך. וזה, כמובן, תלוי גם באדם שאיתו היא תתחתן.  לפי הכיוון שהיא מחפשת - יש לכך סיכוי טוב...

אפשר ואף רצוי לחפש מישהו ברמה התורנית המתאימה 

וכן יש בחורים ברמה שאת מתארת ואפשרי למצוא אותם את רק צריכה לזכור שאף אחד אינו מושלם ולכל אחד יש את החסרונות שלו 

בהצלחה

לק"י

קראתי את מה שחלק כתבו לך וגם את מה ש"לרגע1" כתבו..

אני לא מסכימה איתם! ואני מסכימה איתך.. גם לי מאוד היה חשוב לחפש את זה אצל מי שיצאתי איתו..

לא רציתי אחד שכל היום ילמד תורה עד גיל 30 ואולי אז יחפש לעשות משהו..

הבנתי מאוד את החשיבות של לימוד תורה, אבל ידעתי שמה שאני מחפשת הוא סגנון מסויים של לימוד תורה,

כמו שאת מגדירה שהתורה היא הבסיס בעצם להכל..

ורואים את זה על בחורים, אם התורה היא הבסיס, או בסה"כ איזה חובה שמוטלת עליהם.

עצתי- אל תתייאשי, אם זה מה שאת מאמינה ורוצה, המשיכי לחפש את זה. ובע"ה תמצאי בדיוק את זה שמדוייק לך. 

ושכוייח על זה שזה באמת מה שחשוב לך!!

בע"ה שהוא ימצא אותך בקרוב.

איך  זה קרה?  בחורה שרוצה להתחתן עם בחור שחי חיי יצירה בעולם המעשה - עובד, בונה קריירה  ועדיין מגדיר את התורה כמרכז חייו, נתפסת כאחת שמבקשת את המושלם והבלתי מושג?

מילא להתחתן עם אברך --- יש משוגעות כאלה <צ>

אבל אחד שמשלב???? 

לדעתי קצת מוגזם להגיד שהיא לא מציאותית ועדיין באורות מהאולפנא

אמנם צריך לחפש את האחד שחשוב לו גם עבודה וגם תורה אבל יש כאלה ובשפע. בשביל זה בדיוק קמו ישיבות ההסדר והמכינות, כדי להצמיח אנשים שחיים בעולם ומחוברים לתורה .

מצידך זה דורש גמישות מסויימת כגון - זמן מוגדר בסדר יום שילמד

.או בבחירת מקום מגורים לוודא שיש מרכז תורני  שאפשר להתחבר אליו באיזור. וכדומה

נ.ב.

לרגע1 ושות. קראתי מה שכתבתם ורואים שזה מתוך מחשבה "לכתחילית" ומתוך בירור כן ואמיתי

ולכן לא רציתי לעשות  "העתק הדבק" לתשובה הסטנדרטית בשאלות האלה ...

.בינתיים עניתי רק מה ששיך פה לדיון  אבל בכל אופן שכוייח על הבירור.

ואולי המשך יבוא...

ואם זה מה שחשוב לך אז שזה יישאר חשוב לך ואל תתפשרי עליו.

אשרייך!

נכנסתי הפעם באמת לרגע 1 (אפרופו הניק ומה שחשבתי כשפתחתי את המשתמש אבל זה אתם שגרמתם לי להישאר יותר) ואני חוזרת ללמוד..

אז ככה, אנסה להסביר את הדברים שנאמרו ומדוע באמת באה התגובה הזו.

עם פותחת השרשור ועם אדם נוסף הספקתי להחליף מסרים בשיחה אישית ואני חושבת שהם הבינו את המסר של דברי..

המטרה של התגובה הזו באה מבחינתי לגרום לבחורה לחשוב דקה נוספת אם לא יותר מה בדיוק היא מחפשת. ואני מאמינה שהתגובה שהייתה קצת חריגה בנוף הפורום עשתה את שלה.

כמוני כמוכם, גם אני מחפשת בחור שחיי חיים של תורה, ואין שום פסול לשאוף לבית תורני.

אני לא באה לנפץ חלומות או אידיאלים של אולפנא מדרשה ושות'.

אני רק חושבת שפשוט צריך לחשוב טוב טוב מה זה אומר בשבילנו חיים של תורה.

האם התורה מתבטאת בכל צעד ושעל שלנו בחיים או שמא היא ב-4 אמות של בית המדרש.

ומה שאנחנו דורשים מעצמנו רק אז לבוא בדרישות לאחרים.

וזה הבירור שלנו, שכל אחד צריך לעשות לעצמו באיזה נקודה הוא עומד למה הוא שואף ומה הוא מחפש.

האם מתאים לה בחור אברך? האם היא מחפשת בחור שלומד תורה ועובד? האם היא מחפשת בחור שעובד וקובע עיתים??

ומהודעת פתיחה (ותסלחי לי שירה שככה לי הובנו הדברים) היה נראה שהבירור הזה לא נעשה לעומק.

ממה שאני יודעת וממה שאותי לימדו מי שמתחתן הוא עסוק במצוות נישואין וגם בכתובה הוא חותם שעליו לדאוג לכל צרכיה של אשתו ולאחר מכן ילדיו גם אם זה יגרום לו להמעיט בלימוד התורה שלו. מה לעשות אנחנו לא רחל בת כלבא שבוע ואני בספק אם הבחורים בימינו הם רבי עקיבא.

מה שניסיתי להראותו לפחות מבחינתי (כי ההודעה הזו היא בשם עצמי) בהודעה הקודמת זה שצריך לחפש בן אדם, בדיוק כמו שאדמין אמר ולא מלאך.

צריך לדעת שלכל אדם יש עליות וירידות רוחניות, זה טבענו כבני אדם. ולדעתי כשבאים לבדוק מי האדם והאם הוא מתאים לנו מבחינת רוחנית / תורנית צריך לדעת שמה שקובע את ערכו של האדם זה לא רק הרגעים הטובים והמרוממים או רגעי השפל.. צריך לבדוק את עומק הרצון של האדם וזה לדעתי קשה לבדוק אחרי פגישה אחת, אלא אם כן ממש הדברים הם שמיים וארץ ממה שהגדרנו לעצמנו לכתחילה.

או כמו שכבר נאמר "חפצים ליראה את שמך" ככה אנחנו צריכים לבדוק את הדברים, מעומק הרצון.

צריך לבדוק את הדברים מהאיכות שלהם ולא את ה"כותרות". לדוגמה: היה בישיבה גדולה סבבה היה בהסדר סבבה אבל פחות.. (הלוואי ואתם מבינים את כוונתי)..

או אם ניתן דוגמה אחרת ותסלחו לי על ההשוואה, אם אבא מחליף לבן שלו טיטול (ויש אבות שלא עושים את זה) הוא עושה עם הבן שלו חסד וזה באמת חסד!! והוא שומר עליו כי אשתו אחרי לידה ומאוד קשה לה וככה הוא עושה גם איתה חסד.. וכל זה כי "שיוויתי ד' לנגדי תמיד" בכל דבר ודבר וכן הוא הפסיד עכשיו את השיעור של הדף היומי או כל דבר אחר. מבחינתי זה אדם שהוא תורני ללא ספק למה כי הוא יודע מה המשמעות של חסד קודם לבני ביתו.

וזה לא שאני אומרת שצריך להזניח את הלימוד ח"ו, יש סיבה למה הגבר מחויב ולא האישה (ואת זה בטח כולכם יודעים)..

בכל אופן צריך להסתכל על המכלול..  

והכי חשוב צריך לברר את כל הדברים האלה לעומק ולהיות עם רגליים על הקרקע, ולבדוק מה הכי טוב לי ולא מה הכי טוב כי זה מה שלימדו אותנו שהכי טוב לחפש. והרגשתי שזה לא היה ככה ב100% בהודעה הראשונה של שירה לכן היה חשוב לי להראות לה שצריך להסתכל על דברים אולי גם במבט נוסף.

בכל אופן, יכלתי להאריך עוד אבל אני לא רואה בזה טעם.

קולי תקווה שבערתו יתברך כולנו נבשר ונתבשר בבשורות טובות

אפרופו, אלירז יקירתי ושמוליק (: שיהיה לכם המון המון מזל טוב שמחתם ממש

נדע להגדיר לעצמנו באמת מה אנחנו מחפשים ואיך אנחנו באמת מדמיינים את הבית שלנו

ושהמציאות תהיה טובה יותר מכל דמיון.

בשורות טובות

לרגע 1

כשאתה אברך, זה מאוד קל לשמור על הקדושה שלך.

החוכמה היא כשאתה בצבא, באוניברסיטה ובחיים בכלל. ואת זה החכמה לבדוק.

רואים את זה שהולכים בקניון, שמדברים ביחד ונזהרים לא להגיע ללשון הרע, מה עושים שעות הפנאי..

רק במילים אחרות

ומכיוון שלא חסרות ב"ה ישיבות בארץ,את יכולה נראלי לא להתפשר על זה..

"התפשרות" בעניין זה עלולה להביא ל"ע הרבה תקלות מאוחר יותר.

סתאאם בצחוק . טוב אני באמת נשוי כ 20 שנים אבל כמובן שיש כאלה בחורים.

הרעיון הוא שצריך להבין כי התורה אינה המסגרת של החיים אלא החיים עצמם. כל דבר צריך להיבחן באמות מידה תורנית.

כתוב שאסור שיעבור יום ללא לימוד תורה , פעם הבנתי שתלמיד חכם אינו צריך לחשוש מכך כי גם כשאינו לומד כל דיבורו הוא תורה.

זה הוא מי שבאמת תלמיד חכמים כשאתה לידו אתה מבין כבר שהוא והתורה הם אחד.

רק זיכרי שלחפש שהשני יהיה כך זה לא חוכמה צצריך להיות ראוי לכך , אם הבסיס של השאיפות שלך הוא כזה אז זו התחלה טובה ומה ההמשך?

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!