1. רציתי לאחל לך שהשמש תחייך אלייך,
שהקשת תגן עלייך,
שהגשם יבכה בשבילך,
והפרחים יפרחו למענך.

שכל בוקר עם חיוך תתעוררי,
שלשמוח ולצחוק לא תשכחי,
שלעולם לא תפסיקי לחלום,
ותמיד תשמרי על התום.

שראשך יגע בעננים
ושתדעי רק ימים מאושרים.
שתגשימי את כל חלומותייך
ובהצלחה בכל מעשה ידייך.

2.

יום הולדת שמח,
זו רק ההתחלה של הברכה,
כי בעצם רציתי לאחל לך
הרבה מהכל ובעיקר שמחה.
לאחל הצלחה בחיים
ואין סוף אהבה,
שצחוקך יהדהד מהלב
וליבך יהיה מלא ידידות וצהלה,
שכל מי שימצא סביבך
יחוש רק אושר וברכה,
שבריאות ומזל
יהיו לך כל חייך,
לא רק השנה.

יום הולדת שכולו אהבה
וברכת מלאכים
לכל השנה! 

יש יום בשנה, יום חשוב,
יום מיוחד יום שמח,
יום כתום,
וזהו יום הולדתך
היום.

3.

בהגיעך לגיל מצוות 
ראוי שיברכו אותך בכל הברכות.
חיפשתי... מה לאחל לך?
ובחרתי שהאלוקים תמיד ישמור אותך.
ומה כוללת ברכתי לפרטים ?
שתגדל ותהא לאיש נעים,
שיהיו בך כל המידות הטובות,
ושבכל עשייה שלך תקצור רק הצלחות.
שתדע להבין ולקבל דעתו של כל אחד,
ובכל זאת תדע שבך יש משהו מיוחד,
כי היום אתה נכנס לעולם המבוגרים,
עולם שמחייב הרבה ויתורים...
כל דבר תידרש לשקול ברצינות,
ואת הדין תצטרך לתת אם תעשה שטות...
אאחל לך את כל הטוב שבעולם,
שתרווה נחת לכל אדם.
שתהא לגאוות ההורים
עשה אותם אתה למאושרים.
שתצלח דרכך
ושה' תמיד יצעד לצידך... 

4.
אמא:
זה לא ייאמן ונראה כמו חלום
איך הזמן חלף כל כך מהר והגענו עד הלום.
רק אתמול היית תינוקת קטנה, מקסימה וחסרת שיניים
ופתאום ניצבת את לפניי - נערה מושלמת יפת עיניים.

אבא: 
כשאני מביט בפניך הרכות אני מחסיר פעימה
(שם הבת), את לי מקור לאושר ולגאווה.
12 הוא גיל של התבגרות והתחלות חדשות,
אאחל לך הרבה חיוכים ובחיים המון הצלחות.

אחים:
(שם הילדה) להיות אחייך הגדולים זאת עבודה לא פשוטה,
כי צריכים אנו לשמש לך תמיד לדוגמא.
אך אל דאגה, עומדת את בכל משימה ומשימה.
גדלה את להיות אחות קטנה מיוחדת ומדהימה
את לב כולנו ממלאת את באושר ושלווה.

ביחד כל המשפחה:
אנו רוצים לאחל לך שידייך תמיד יתמלאו בהצלחה,
ופנייך יהיו מוארות משמחה,
שליבך יהיה מלא באהבה,
ורגלייך יישאו אותך להגשמה.

המשפחה האוהבת. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...