דיו לנצח לא נשבר ולא נמחק ממים, כנראה שהחומר המדביק שלו זה משהו אקרילי - צמיגי.

אני גם כתבתי אתו מזוזה בכתב האר"י לנסיון שיצא לי הרבה פחות יפה

בקשר לגויל, גם אני אם הייתי כותב על גויל לא הייתי מתקרב לדיוים רגילים. לך תדע מה יהיה בעוד 3-4 שנים. (כבר ראיתי ס"ת כזאת שנכתב על גויל ולא היה בר תיקון - כואב הלב)

יש לי טיפול סודי לעייפות השריר (אל תגלה לאף אחד (-

תקח קפיץ חזק (מלחציים) שמוכרים בחנויות ספורט ותסחט אותו בבוקר מיד כשאתה מתעורר, אפילו לפני נטילת ידיים, (כשהשרירים עדיין רפויים) לא הרבה, עד שתתעייף קצת, וכן עוד כמה פעמים ביום, ותראה ישועות.

כתבתי על חתיכת גויל (עגל) בדיו לנצח (לרפידוגרף) כמה אותיות. אחר שהדיו התייבש, העברתי עליו אצבע בחוזק, והדיו התקלף מעל הגויל- נשאר רק רושם בהיר. עשיתי את אותו ניסוי עם דיו נהרי,, ולא קרה כלום לדיו.

נראה לי שדיו שמתקלף מעל הגויל, זו בעיה בגויל, ולא בדיו.

ראיתי ס"ת כזה, ומגילות כאלה, שנכתבו על גויל של כבש, ובאמת לא היו ברי תיקון.

רב גדול אחד (וגם ראש ישיבה), בעצמו סופר מומחה ופוסק בתחום, אמר לי לפני כמה שנים לא להתעסק בגויל, כיון שאיננו יודעים מה יהיה אתו בעוד כמה שנים...

נהרי מתייבש תוך כמה דקות ולא מתייבש יותר

ואילו דיו לנצח מתייבש  סופית תוך 48 שעות כמדומני.

יש מציאות של קלף ישן שלא מחזיק דיו, לא משנה עם מה תכתוב ואם מה תמרח אותו אח"כ לא יעזור כלום.

דיו לנצח כן כותב על זה וכן נשאר.

בכלל, תנסה לכתוב אתו על זכוכית, ותראה. (בדיוק מהסיבה הזאת לא נוח לי לכתוב איתו!) 

מניסיון של ס"ת וחצי, זה מאוד חזק, ועל גויל זה חזק הרבה יותר מנהרי, בעיקר בגלל גמישותו.

כנראה אות והדר צודק בהשערתו. ועוד דבר, הדיו לרפידוגרף הוא הרבה יותר דליל, זה נתון נוסף שמחזק השערת אות והדר.

ואות והדר , תודה על עצתך, אך אינך חושב שהתרגיל שהיצעת יכול להזיק?

מדובר בחולשה בעיקר כשקר, וזה בא לידי ביטוי לאחר כחצי שעה/שעה של כתיבה.

בטווח של שנה מאז שהתחיל, יש שיפור עצום אבל בחודשים האחרונים זה די סטטי.

בכל אופן אני מתכנן לנסות בע"ה.

תודה רבה רבה!

באופן כללי הקפיץ הוא די חלש (גם החזקים ביותר) לאדם רגיל.

לסחוט לאט לשחרר לאט עד שאתה מרגיש שאתה מתחיל להתעייף,שזה מתבטא וכאב קל, ולא יותר (לפעמים זה יכול להיות רק חמש-שש)

רק באבצע כואב? אגודל ופרק היד בסדר?

בקשר לדיו, ניסית עוד סוגים של דיו חוץ מלנצח, שמעתי שיש דיו של עשן עצים של הרב משה צרום וגם של ר' יהודה שרז. מישהו ניסה אולי?

האגודל - היהכאב, ב"ה עבר כמעט לגמרי,

ביד, היו בהתחלה כאבים כמעט עד המרפק- ועבר.

אני אנסה בע"ה.

דיו:

הרב משה צארום לא מייצר , הוא עשה פעם דבר כזה, אבל חד פעמי,

הוא המליץ לי על דיו לנצח.(הגויל ממנו, מעולה ויפה וגם דיו נהרי נתפס עליו טוב ולאורך שנים-בלי דילול במדלל או חומץ כמובן, אלא במים בלבד, אמנם נוצר שבירות בדיו, אך לא נורא, ודאי לא סדקים הפוסלים.)

ואגב, בשימוש בדיו לנצח לא שמים על הגויל קטירה וכדומה - עוד יתרון.

יש יהודי בקרית ספר שמייצר דיו כמו שאמרת, והוא טוען שאינו נסדק, ונתפס יפה , חסרונו - שאינו מבריק.

שיש כאן חבר שמבין מגויל!

זאת מסורת האמיתית לכל הדעות מפעים אותי אולי לחזור לזה יום אחד!

(כמובן לכתוב עם קנה שלמדתי משלום22 הי"ו)

יש לי הרבה מה ללמוד בעניין הזה.

אזמין את הדיו של ר' שרז בלי"נ ואעדכן אותכם.

ואשמח לנדב מניסיוני . כתבתי כבר כמה ספרים בגויל,

סוד ההצלחה הוא רק התמדה, וניסיון.

בעניין הניסיון, אוכל לעזור.

תן עצות איך לבחור גויל, איך לכתוב ושלא יתפשט וכו' וכו'

דברי הם לשימוש בדיו לנצח, אך נכונים גם בשימוש בדיו נהרי, רק שבדיו נהרי אפשר להקל יותר כי פחות מתפשט, הכל לפי היד והניסיון.

הגויל :

חשוב שיהיה חלק כמה שיותר, (גיהוץ טוב), ובדיו לנצח אין לשים קטירה כי זה מעכב הקולמוס, ופחות ניתפס בגויל.

הקולמוס:

יש לעשות לו פה צר וארוך, למנוע שפיכת הרבה דיו, בעיקר מהצדדים,

יש לעשותו חד, וישר(לא כמו קולמוס לכתב בית יוסף) ובעל זוית המתאימה לשולחן כדלקמן.

יש לעשות שיפוע בעוביו הסמוך לכתב, למנוע שפיכת הרבה דיו.

השולחן צריך זוית הרבה יותר גדולה מכתיבה על קלף , שוב כדי למנוע זליגת הרבה דיו.

שים לב, העיקר בגויל הוא שלא ישפך הרבה דיו, כי החומר נוטה למשוך הרבה דיו, ולהתפשט.

יש לזכור, ניסיון והתמדה , אין להתיאש, זה משתלם, בסוף זה אפילו יותר נוח מקלף ואפשר להגיע לרמת חדות יפה.

והעיקר, זה הכי מהודר, גם בגלל העיבוד וגם בגלל שס"ת העיקר הוא בגויל(אצל הרמ"א יש הסתייגות, אבל יוצאי ארצות המזרח קיימו את ההלכה במקורה לפי המסורת שהשתמרה אצלם, שבארצות אשכנז נאבדה מחמת הגזירות, כמובא בשו"ת הגאונים ) 

בהצלחה,

ואפשר באישי, מי שצריך,

ככה למכור בחינם עמל של שנים...

יום נפלא!

נ.ב.

לאות והדר, ראיתי שכתבת שגמרת תיקון ס"ת עתיק, רציתי להשתתף בשמחתך, זה באמת ממש מרגש!

מי שלא עוסק בסת"ם יכול לחשוב, נו גמר עוד פרוייקט...

זה לא כך, אצלי לגמור ס"ת זו התרגשות עצומה! ואתה מספר על ס"ת עתיק, להחזירו לבימה, זה דבר חשוב ועצום, (ולו רק כדי לסתום פיות המקטרגים עליהם...)!

יישר כוחך שתיקנת!

אשריך!

(אגב, מדוע נמחק השירשור שפתחת?)

מה שממש מעניין אותי, איך אתה מוחק בגויל?

(בקשר לס"ת הישן שתיקנתי, ק"כ תודה רבה על החיזוק, ובלי"נ אנסה לפתוח שירשור חדש בתוספת תמונות)

בגויל, בסוג הדיו, בכמות הדיו,

אני מניח שבספר ישן כמו שעסקת הייתי מקלף בלבד.

ובטח זה מה שעשית אם היית נזקק.

יש איזה שהוא חומר שמוחק?

או שקולפים או מגרדים ואח"כ שמים קטירה.

מסיוני הקטן, דיו לנצח לא כ"כ כותב על קטירה.

ואני שולח לך באישי.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..