היא כמו כולם. כמעט.
היא מבינה הכל. תסמכו עליה.
אז נכון. היא נראית קצת מוזר. ויודעים מה? היא גם מתנהגת שונה מכולם.
אבל היא רגילה. כמו כולם. כמעט.
אז היא מדברת מוזר. אזמה?!
והיא עושה שטויות. והיא קצת ילדותית.
אבל היא מבינה שהיא שונה.
וזה שהיא כזו, לא אומר שהיא לא מבינה כשצוחקים עליה.
כשיורדים עליה.
כשאומרים לה לומר מילה מסויימת בגלל שיודעים שהיא אומרת אותה מצחיק. כי יש לה קשיי שפה.
אז מה שיש לה תסמונת דאון?
אי אפשר להתייחס אליה כמו אל כולם?
היא הכי אמיתית בעולם. כי היא לא יודעת לא להיות כנה.
היא יותר אמיתית מכולנו ביחד.
והיא ילדה מדהימה. באמת.
יש לי בכתה מישי עם תסמונת דאון. מתוקה מתוקה. חברה מאוד טובה שלי. מאז כתה ז'.
ופשוט כואב לי.
כואב לי שמתייחסים אליה אחרת.
שצוחקים עליה בגלל שהיא שונה.
שמתנהגים אליה כאילו היא תינוקת.
אז כן. היא קיבלה מתנה מיוחדת. לא הרבה אנשים זוכים למתנה הזו.
היא זוכה להסתכל על העולם בעיניים יותר מיוחדות מכולם.
למה אנשים מתייחסים אל זה בתור דבר רע?
לא כולם כאלה. ממש לא. אצלנו זה ממש חזק. מי שמכיר אותה באמת כבר לא מתייחס אליה ככה. אבל כבר כמה פעמים יצא לי סתם ככה להסתוב באולפנה, ולראות בנות יורדות עליה, בקטנה. וזה כואב כ"כ!!!
יש לי שכנה. ילדה מתוקה בת 5 וחצי. קוראים לה שירה. יש לה גם מתנה מיוחדת.כן, גם היא עם תסמונת דאון.
יום אחד, הייתי בחוץ. ראיתי כמה ילדים משחקים בחצר. ילדים קטנים. בני 4-6.
פתאום שירה מגיעה, מצטרפת גם למשחק. אוטומאטית, הילדים האלה ישר אמרו- לא רוצים לשחק איתה! היא מוזרה. היא אחרת.
מה היא עשתה להם?! למה היא לא יכולה לשחק כמו כולם? וזה לא שהיא הורסת את המשחק. אני ראיתי. היא דווקא השתלבה מאוד יפה.
למה ילדים קטנים מתנהגים ככה?? ממי הם למדו? (לא נראלי שמההורים שלהם במקרה הזה. כי אני מכירה אותם והם אנשים טובים שאין סיכוי שהיו מתנהגים ככה לבעלי מוגבלויות שונות.)
למה אנשים עם מוגבלויות שונות (במקרה הזה- תסמונת דאון.) ישר נתפסים בתור אנשים מוזרים שלא כדאי להתקרב אליהם. להתחבר אליהם?
עד כאן להיום.
)
