בס"ד ובהשתדלותי

לעניות דעתי, העובדה שבאופן תאורטי דתיים אמורים להיות מוסריים יותר, היא תאורטית, משום שעל אף שאנשים אלו נולדו לתוך המציאות של להיות דתיים/בחרו במציאות זו, עדיין הם בני-אדם עם כל ההתמודדויות שיש לכל שאר בני האדם. בחירה שכלית בדרך מסויימת לא מבטיחה שאותו אדם יצליח לקיימה במלואה.

מצד שני, ניתן לראות בשטח שמה שקרה לחברה הקיבוצית למשל, וגם לחברה החילונית בכלל ול"שמאל הפוליטי" שאנשים החלו עם אידאלים גדולים וממשיכי דרכם וילדיהם כבר איבדו את הערכים האלה. גם אנשים ימניים שלא היו דתיים - ילדיהם לא תמיד ממשיכים את דרכם האידאולוגית, ופונים אל כל מיני הבלים שונים ומסוכנים. כך שצריך את התורה כדי שהחברה תוכל לשמור על ערכים לאורך זמן.

לסיכום: לדעתי, העובדה שאדם פרטי חי בחברה דתית לא מבטיחה את מוסריותו. ולמען האמת, גם חברה דתית יכולה להדרדר מאוד מוסרית, על אף שהיא דתית - לדוגמא החברה היהודית בתקופת בית שני, בעיקר לקראת הסוף. אבל אם רוצים סיכוי לחברה מוסרית לאורך זמן, חייבים את התורה.

המוסר קדם לתורה 26 דורות (כפשוטו, וכן נכתב במדרש רבה ועוד')

בכוונה.

אם אין דרך ארץ, אין תורה (פרקי אבות)

כלומר, אע"פ שהתורה היא חלק בלתי נפרד מחיינו, כדי להגיע אל תורה

חייבים דרך ארץ, ואדם שאין לו דרך ארץ בסיסית - אין בו תורה. 

מצד שני, כדי למוסריות במדרגה נוספת, מוסריות שלימה ועליונה,

אכן צריך את התורה (זה מוסבר מכך שיש משפט שאומר "אם אין תורה אין דרך ארץ")

וזה כביכול סתירה, וכך הסביר את הסתירה הרב אורי שרקי.

כי המוסריות היא משהו טבעי, שיש לכל אחד, אפילו לגויים, זה שאדם יכול לבחור להיות

לא מוסרי, זו כבר בעיה נוספת. 

אני לא חושב שאני טוב יותר מהרבה מאוד חילונים.

צריך הרבה הרבה ענווה.

כלל לחיים.

ברור לי שיש חילונים הרבה יותר מוסריים ממני, וברור לי גם שזה שאני דתייה לא אומר שאני בן אדם יותר טוב מהם. אבל כאן בעצם נכנסת השאלה... אם התורה מחנכת למוסר, יותר נכון מצווה על זה, הרי שבמצב מתוקן דתיים באמת היו אמורים להיות מוסריים יותר, או לפחות לא פחות מחילונים...

אם לא היתה לי ענווה בכלל אני מניחה שאפילו לא הייתי שואלת...

אבל במפגש איתם צריך כמויות של הסוג הזה.

הם לא סובלים התנשאות. הם רואים זאת כריחוק.

-ברור שיש חילונים עם ערכים, אבל הערכים האלה נבעו והשורש שלם מהדת כגון: ציונות, אהבת חינם וכו'.

-אדם דתי שלומד מוסר/אמונה וחי את זה-חי את התורה יותר קל לו לשמור על ערכיו.

-האמונה הדתית מחזקת את האדם ושומרת עליו מפגע באמונה ובערכים שלו.

-בדת לכולם יש ערכים זהים או קרובים- קל יותר לשמור על ערכים שאתה ביחד.

שבת שלום וסליחה על ה

והן החילונים והן הדתיים מחויבים לתורה, כל אדם יהודי באשר הוא מחויב לה, פשוט יהודי ששומר תורה ומצוות ובכן.. שומר תורה ומצוות, אבל זה לא אומר שהוא יהיה מוסרי יותר מהאחר, הוא תמיד יכול להיות 'נבל ברשות התורה'. אבל נכון אמרו שאדם ששומר תורה ומצוות מחויב לקיים את הערכים המוסריים האלה, ואדם שלא הולך לפי התורה למעשה יכול לשנות את דעותיו כל הזמן (אריק שרון, לדוג'.)

ובכלל, כל הערכים המוסריים והאוניברסלים האלה נבעו במקורם מהתורה, הרי מה היה בזמן שהתורה נתנה? עמ"י ועובדי עבודה זרה, ביניהם כאלה שהקריבו את ילדיהם לאלילים האלו, אז לא - מוסר הגיע מהתורה באופן מוכח, אנשים פשוט נוטים לשכוח את זה כי זה לא מסתדר להם עם אמונות אחרות כמו אתאיזם.

כותב הרב קוק זצ"ל באורות הקודש:

"דבר מוכרח הוא, שיסגל האדם לעצמו את המוסר הטבעי הפשוט, ועל גבוי יבנה את כל מעלות רוחו העליונות."

(ח"ג, ראש דבר כז)

כלומר, ישנו מוסר טבעי לאדם (מה שאין לשאר בריות). לפני שאדם מנסה לעלות בדרגות המוסר העליונות הא-לקיות שקיימות בישראל, מוכרחת המציאות דרך ארץ.

ועוד הוא כותב, גבי הכופרים:

"המוסר של הכופרים אינו נובע מכפירתם, כי-אם מהכרת הא-לקים הגנוזה בנשמתם, אפילו שהם אינם מכירים אותה."

(שם, ראש דבר כד)

דבר ראשון - שכוייח עצום על איך שהגבת לאותה אחת. מבחינתי זה כבר ניצחון בשבילך, עוד בלי להתייחס לתוכן הדברים - הגבת בענייניות, בלי להתחמק, אמרת מה שאת חושבת אך מצד שני ידעת לעשות את זה בצורה רגישה ולא פוגעת מידי. וזה יפה.

כעת לעניין עצמו - כן, אני חושב כמוך. אני לא יותר טוב מחילוני, אבל הדרך שלי יותר טובה משלו, לכן אם אני מתמיד בדרך שלי, כעת אני אהיה יותר טוב ממנו. אני פשוט פועל לפי ספר החוקים והוא לא - זה כל ההבדל ביני לבינו. זה כמו להבדיל, איש שמן, ואיש רזה (ולצורך העניין נגדיר מחודד יותר -באומרי "איש שמן" אני מתכוון= שמן בגלל אוכל וחוסר בספורט, ולא בגלל מחלה או שומן מלידה, ו"איש רזה" = רזה בגלל שמירה על תזונה נכונה וספורט, ולא בגלל חילוף חומרים מהיר וכו'...) - זה לא שהאיש הרזה יותר "טוב" מהאיש השמן - זה פשוט שהאיש הרזה פועל נכון לפי מה שצריך לפעול, אוכל נכון ועושה ספורט - והאיש הרזה, לא.

עכשיו, איך כל זה מתקשר למוסר? פשוט מאוד - מוסר זה דבר אלוקי. עכשיו כולם יקפצו ויגידו שזה דבר אנושי. וזה גם נכון, רק שלמוסר שהוא אנושי בלבד יש נטייה להשתנות לפי המציאות, ואם המציאות אומרת שבנות זה לגיטימי ביותר שהן תשירנה לפני דגברים, אזי המוסר האנושי יקבע שחייל ישאר בזמן הופעה של זמרת ואף יקשיב לה - אחרת זה לבזות אותה. ולא כך הוא. המוסר האלוקי הוא דבר הרבה יותר יציב ואמיתי, מעצם היותו אלוקי - ואותו אפשר להשיג רק דרך התורה. מוסר שהגיע לא דרך התורה, סופו להתמוטט - ראו ערך כל התפיסות שעולות ויורדות בעולם אחת למאה שנים...

לכן, אני מאמין שכדי להיות מוסרי באמת ולא להתנדנד, אני צריך להיות מחובר לתורה, שהיא שורש העולם. הרי ה' הסתכל בתורה וברא את העולם, אז מן הסתם הגיוני שאנחנו נסתכל בתורה ועל ידי כך נלמד את המוסריות שאנחנו צריכים לקייפם. ואם תסתכלו היטב - חלק גדול מאוד ממצוות התורה הם מצוות מוסריות לחלוטין.

ובואו נקשר את זה לפרשתנו - מי זוכר מהם המילים הראשונות שהתורה בוחרת להגיד לנו שמשה אמר?

בדיוק: "למה תכה רעך". הפעם הראשונה שמשה פותח את הפה בתורה - היא בלימוד מוסרי לעולם. חזק.

אדם חילוני שיהיה מוסרי - זה נחמד ויפה, אך אם זה לא יגיע מתפיסת עולם מוצקה ואיתנה שיסודה בתורה, חוששני שביום מן הימים זה יתמוטט, ואין צורך להרחיב בדיבור על זה כי המציאות מדברת בעד עצמה. 

ומה לגבי גויים אתם שואלים - מה, להם לא תוכל להיות מוסריות? אז דבר ראשון - זה לא נכון - גם גויים יכולים ללמוד מהתורה דרכי אמת ויושר, ואפילו ה' נתן להם כמה מצוות, הלא הם 7 מצוות בני נח, שמאגדות בתוכם את יסודות המוסר בצורה חזקה ביותר (גילוי עריות, שפיכות דמים, אבר מן החי, גזל, דין = הקמת מערכת משפט).

זהו, אמרתי מה שרציתי להגיד.

שבוע טוב ומעולה לכולם, והמשך חורף גשום במיוחד - אבא אנחנו אוהבים אותך, תודה!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...