http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t342118#4205157

זה בעיקרון נעוץ במדריך לפורום..

תקרא/י את זה, אולי זה יעזור..

בהצלחה ומזל טוב!!

להתייעץ עם מישהי נשואה ורצינית שאת סומכת עליה.

היא ג"כ מכירה את הקושי הזה מדי פעם.

ובהבהרה שאני אפילו לא קרוב להתחיל לחשוב על סיטואציות כאלו בפרט, ועל דייטים בפרט. אבל בכל זאת.

לדעתי, פה המבחן הכי קשה שלך, שאם תעמדי בו בהצלחה, יהיה לך כל כך הרבה יותר קל בהמשך הדרך. רק תחשבי על זה - עכשיו התארסתם ובאמת קשה לכם עם לשמור נגיעה - זה מתסכל ואתם רוצים להביע את הרגשות שלכם. נכון. אבל תנסי רק לדמיין כמה זה מסתכל והרבה יותר קשה אחרי שאתם כבר נשואים באושר, אוהבים הרבה יותר מלפני כן כשהייתם מאורסים (בשאיפה כמובן...) - והנה,ף כל חודש, בערך חצי ממנו אסור לכם לגעת אחד בשנייה וכו'... (מישהו הזכיר פה פוע"ה?). מסתכל עד בלתי אפשרי, ובכל זאת, הכרחי ואיסור חמור מהתורה. לגעת באישה נידה זה איסור דאורייתא, לא פחות. אז קשה לך עכשיו, וזה טבעי - אבל תנסי להזכיר לעצמך עכשיו שזה רק טיוטא למבחן האמיתי באמת שיתרחש כל חודש אחרי שתתחתנו. ואם את הטיוטא הזאת תצליחי לעבור עם מינימום פגיעות (בתקווה שהמינימום הוא אפס, אבל גם אם לא) - הרי שזה כבר אומר שכשתגיעי לשלב הבא, את כבר תדעי שאת מסוגלת. כי אם עכשיו תרשי לעצמך ליפול בזה, זה יוביל למדרון חלקלק בו אולי חלילה תרשי לעצמך גם בעתיד אחרי שתתחתנו... ואני בטוח שאת לא רוצה דבר כזה. אז באמת - תהיי חזקה, וכמו שהציעו כבר, תעמדי בקשר עם חברה קרובה, רצוי נשואה, ושתפי אותה בקשיים - היא תחזק אותך ותתמוך בך כשקשה. ואז, כשתתחתנו חסרי רגשות אשמה על נפילות, תוכלי לסמן וי על עוד ניסיון גדול שה' העמיד בפניך.

כל טוב וב"הצלחה שיהיה לך!!!

לא יודע, הנחתי באופן טבעי שזה בת, אולי בגלל ש "ב.ש" כתב ככה בתגובתו, ואולי בגלל שרוב הכותבתות בפורמיים הם בנות. 

אבל אם זה בן, אז פשוט תהפוך הכל ללשון זכר ותתייעץ עם חבר נשוי, ולא עם חברה...ובכללי, כל השאר מתאים גם לבן וגם לבת.

ולהתחתן כמה שיותר מהר.

מבינה אותך לגמרי. תקופת האירוסין היא באמת באמת  תקופה קשה.

הקשר מתקדם המון המון ורוצים כבר את הקרבה.

אז דבר ראשון, תזכרו שיש לזה סוף. זה לא בעוד עשרים שנה זה עוד חודשיים. הציפייה רק מעשירה אח''כ את המפגש אחרי החופה. 

דבר שני, שיהיה ברור לגמרי לשניכם שא י ן - מ צ ב שאתם נופלים. לא קיימת מציאות כזאת. לפעמים מורא שמים אדם חזק ממורא שמיים. מה הוא יגיד? מה אני אחרים יגידו עלי? עכשיו זה יכול לעזור לך הידיעה שאנשים ישפטו אותך, שאת תשפטי את עצמך. אני עשיתי הכל, שיננתי לעצמי במנטרה שאני טמאה, שאנחנו אסורים, דמיינתי אותו מתפלל לה' על זה שהוא חטא, ממש כל מה שיכולתי. 

דבר שלישי, אנחנו לא המעטנו בפגישות, אבל מי שיכול, שיתברך. וכמובן להיפגש ליד אנשים, ליד משפחה, בגנים ציבוריים. לא למצוא את עצמכם לבד ממש.

לא לדבר על זה! לא לדבר על כמה שרוצים לחבק ולהתקרב, זה לא עושה טוב! למרות שזה מאוד מתבקש.

וגם שתדעי, שאחרי החתונה מקבלים פי מאה מזה, וההמתנה הזאת שווה. אנחנו נשואים פחות מחודש ואני פשוט שכחתי מהתקופה של האירוסין כי הטוב מתגבר על הקושי מהר מאוד.

יש לכם כוחות, ואתם תצליחו! 

ואני יכולה להבין את המושג "משגע אותי". זה כמעט כואב. זה באמת באמת מתסכל. אבל יש גם יכולת להתמודד. חותמת לך. 

בהצלחה.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.