בס"ד
זאת היתי אני באותו רגע, אבל קצת אחרת.
זה היה, והיה כל כך אמיתי.
ואני והוא נפלנו בנגיעה. פשוט...כבר לא עמדנו בזה יותר.
כמובן שזה התחיל על לאט לאט. אבל..הגענו לדברים שכמעט כבר ממש אסורים..
תראו, אני לא האמנתי לעצמי שזה קורה לי, אבל עובדה זה קרה לי.
אנחנו אוהבים. אל תגידו לנו להיפרד כי אני לא אעשה את זה.
זה זה. הוא הבחור שלי.
רק ש..כבר קשה לשמור נגיעה. קשה לנו ממש..
מה עושים? מה אפשר לעשות?
חתונה תהיה רק בסוף שנה בעז"ה הזאת ועד אז..קשה. קשה. קשה.
אני מתחילה כבר להיות שלמה עם זה שאנחנו נוגעים אחד בשני מה שלא צריך להיות כך.
בבקשה, תייעצו לי מה לעשות, מרגישה קצת אשמה. כי אחד היה צריך לעצור עוד לפני שזה התחיל..
