1. יהיה לכם קשה מאוד לשרוד עד אז. טווח של כחצי שנה ואף יותר, שבשביל זוגות במצבכם זה לא פחות מאשר נצח.
2. גרוע מכך - החרטה וייסורי הנפש שאתם תעברו אם תמשיכו לגעת, רק תחמיר את המצב ואולי עלולה להשליך בצורה שלילית גם על הקשר.
אני חושב שהעצות שכתבו מעליי הן טובות - למעט בפגישות, כשכן נפגשים - להיפגש במקום ציבורי, ליד אנשים, לא לישון באותו בית וכו', אבל אני חושב שיש לי מה להוסיף.
1. תלוי באופי שלכם - אפשר לבנות עומק ע"י כתיבה.
זה יכול להיות שיחה אישית זורמת אבל אני מציע דווקא שימוש בדוא"ל או מסרים, מסוג הדברים שנותנים לקשר נופך אחר לחלוטין ומעלים את הרמה שלו, תוך צמצום החלק הפיזי והרגשי.
2. בהנחה שאתם במצב מתקדם, אפשר להיפגש עם זוג נוסף (עדיף נשוי, אבל לא חובה) או עם מי שמתאים לסיטואציה. גם מעניין יותר וכיף וגם מעביר את המיקוד למקום אחר.
3. לתכנן את הזמן שלכם.
פגישות זה נחמד, אבל חשוב לתת להן נושא ומשמעות. זה יכול להיות בילוי כלשהו, נושא מוגדר (אמרו פה ללמוד משהו ביחד) או מטרה תכליתית אחרת.
תהיו עסוקים במטרה ופחות בנגיעות.
4. וזה נכון בעיקר לזמן שמחוץ לפגישות:
למצוא תעסוקה. לא לרחף כל היום במחשבות על החבר/ה. זה אולי רומנטי אבל מבזבז זמן, מאבד ריכוז ומעודד בעיות. כשאתם נפגשים/מדברים/מתכתבים - מצויין. אחרת - לא.
תמצאו לעצמכם תעסוקה יצרנית או תחביב. אם הבעיה היא המחשבות שמציפות אותכם, נגן MP3 נייד עם מוסיקה או משהו שמעניין אותכם יעשה את העבודה בצורה מצויינת.
על הדרך - לא להתקשר לחבר/ה סתם כי משעמם באוטובוס. חוסך כסף והתחממות של המוח מהקרינה.
בהצלחה
ושנשמע בשורות משמחות
