והיא מסוגלת לעמוד בזה אז מצויין!

זה לא שהוא מתכוון בהכרח לשבת עכשיו שישים שנה וללמוד, אלא שעכשיו, כשכל כוחות החיים שלו בהתעצמות, הוא מרגיש שיותר חשוב שישב שש, שבע, ואפילו עשר וחמש עשרה שנה, ללמוד, בלי הפרעות חיצוניות של צבא - והוא מאמין שזה מה שיבנה אותו ויבנה את העם ויועיל לעם, יותר מאשר אם ילך לצבא חלתפקיד שבמילא יש הרבה שקופצים עליו...

האם לך כבת, לא יפריע בחור כזה, ותשמחי להפגש איתו, למרות שלא עשה ולא יעשה צבא?

ומודע לכוחות החיים שלו,ולמה עמ"י צריך ממנו עכשיו.

ויש לו גם את הכח לעשות משהו שהוא נגד המוסכמה-רק בגלל שזה נכון לו.

מאידך,אני בכלל בכלל לא ממלכתית....

ב"ה

אתה שואל תכלס', אם יש בנות שמתאימות לכזה סגנון של אנשים.

אישית, הבחירות שלו נכונות לו- אז שילך על זה. זה (השאלה: האם זה יפריע לי להתחתן)  לא שיקול כ"כ ענייני, בהרבה פעמים.

אם יש באמת בנות כאלו? כן. פגשתי. אם כי לא אוכל לדעת בדיוק. אתה יודע.

בכל אופן אל דאגה. הוא צריך אחת שתתאים לו

בעזהי"ת.

אני חושבת שהייתי הולכת על זה.

אחרי הכל, הצבא הוא לא חזות הכל ולא רק דרכו ניתן לעזור לעם...

או לפחות לקבל קישור לרביבים המתאים כאן בערוץ...

תודה!

במחילה, לא הבנתי בדיוק את המסקנה מדברי הרב - תוכל לפרט מה בתכל'ס?

לעניין הפטור, ושירות ההתנדבות - בהתנדבות הבחור קובע לעצמו לאן ילך, ואז הוא רק צריך אישור של המפקד של הדבר המסויים והכל בסדר. לא משבצים אותו בניגוד לרצונו למקום כלשהו, כי בניגוד לחייל רגיל, עד שנייה לפני הגיוס (כלומר, שנייה לפני שמפקד מיט"ב חותם על אישור הגיוס לכל המתנדבים באותו גיוס) - הוא יכול לבטל הכל ולא להתגייס.

כך שאם הבחור יתגייס, הוא יתגייס רק למשהו באמת אתגרי וחשוב, אך שוב, גם זה יוכל להיעשות על ידי אחרים...

שישאר בישיבה אם זה מה שהוא מאמין בו. יש מספיק חיילים אחרים שימלאו את התפקידים הנחוצים (וגם המיותרים) שבמשרדי צה"ל.

אני כן מכירה בנות שזה יפריע להן.

אבל לדעתי- זה לא "אפשר לתרום למדינה. בצבא. אם לא: אז בשירות לאומי". שירות לאומי זו מסגר(ו)ת התנדבותית, אבל היא לא היחידה שדרכה אפשר להוסיף לעמ"י. אם הלימוד שלו מתוך שליחות- למה לא?  

ובכל מקרה- לא עושים החלטות בחיים לפי איך שיסתכלו ע"ז בשידוכים. אם מישהו שלם עם ההחלטה שלו, האשה שתהיה באמת שלו תבין אותה . 

אם כן- אז כן . ("...הלימוד שלו..")

כלומר, הסנה (אגב, "הסנה" - מותר להשתמש בשמך האמיתי בפורום או שזה אאוטינג? אני עצמי יודע אותו מהפורום ככה ש...אז? בכל מקרה, מעניין שהניק בדיוק מתקשר לפרשה...) דיברה על שירות לאומי לבנים, ואני ממש לא, אלא להתנדבות בצבא.

שם פרטי אפשר (ותו לא..). 

מאשר אם בחר לתרום לעם דרך לימוד תורה או דרך התנדבות בצה"ל...

כי שניהם חשובים.

ועל בעיה רפואית- צריך לתת ת'דעת.

אבל בנות לא ממלכתיות יש כאלה בשפע. 

וברור שיש כאלה. 

בחור במחפש איפה הנתינה שלו היא הכי משמעותית והוא מרגיש שהוא הכי תורם לעמ"H בהוספת אור קדושה תורה וטהרה לעולם...מה יותר ממלכתי מזה?!

וללכת לצבא ולבגוד בעקרונות התמימים והטובים שלך - לא מקרבת אותך לאישה אותה אתה חפץ.. (אם היא לא רואה בזה ערך-כנראה היא לא המיועדת..)

בהצלחה!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.