משנת תרי"ג לפי מה שכתוב בתיבה שלו.

30 ס"מ, כתוב על גויל צבי מאוד עדין.

51 שורות, לא הקפידו בשום ראשי עמודות כמו יהודה אתה יודוך או מה טובו אהליך וכו'  כמובן לא בווי עמודים

היה תיקון קשה בגלל צפיפות הכתב, המון בי"תים היו ללא עקב כמו שאלות שהעלתי בעבר.

לדעתי, כתב מדהים, נשמר באופן מפליא חוץ מחומש ויקרא שמשום מה היה דהוי קצת וגם כתב היה צפוף  יותר ושונה מעט (כנראה שנכתב ע"י סופר אחר).

51 שורות זה כספר הרמב"ם וכמסורת יהודי תימן, איו ווי עמודים, אולי גם מסתיים כל עמוד בסוף פסוק גם כמסורת תימן?

והאם ידוע לך על עוד שעשו 51 שורות, או כל סדר אחר שאינו 42 שורות?

יש לציין שאינו כ"כ ישן, וזה המעניין , לא היה נפוץ אז42 שורות דוקא?

ועוד דבר, התגים שע"ג היודי"ם אני מאמין שישנם כאלה שהיום היו הרבה מוצי"ם אומרים שנראים למ"ד , אכן?(כמדומה שראיתי בצילום סיפרו של מהר"י אבוהב, הרבה כאלה 'למדי"ם'...(אולי בספר הר"ן, אינני זוכר, ואגב היו כבר שעירערו על השתייכותו להר"ן...)

תודה מראש על התשובות.

האמת היא שעברתי על כמאה ספרים ישנים ואף פעם לא פגשתי 42 שורות.

מנהג נפוץ בארצות ספרד היה 48 שורות. פגשתי 51 וגם 58 אבל לא 42 שורות.

בקשר לעמודות שנגמרות בסוף פסוק, המון פעמים כן אבל לא עקבי.

לגבי יו"דים, לא חושב שמישהו יפקפק על התגים הדקים והיפים האלה. אלה שחוששים ללמ"ד, זה כשהתג ממש במקום קוץ העליון והוא עבה.

תגים כאלה דקים אפילו עם היו בתחילת האות, לא היינו חוששים ללמ"ד.

יש מישהו כתב שאולי יש לחשוש על ו"ו הפוכה אבל לא התקבלה דעתו (דווקא דמיון פורח

היה מעשה שאחד המתקרא מו"צ פסל תפילין פצפונים של יד על קוץ עליון ארוך ע"י ש"ת, המלצתי לבעל התפילין לשאול את הרב שמאי גרוס או את הרב שטרן, שאל את הרב שטרן ואמר שאין חשש ללמ"ד ולא היה צריך לשאול תינוק. התיר לו את הפרשיות ע"פ דברי החיד"א כי משגיחין אחר חכם ולא אחר תינוק (כך נוהגים הספרדים בתו"מ).

שלפי התיוג שכן נראה, לא ישתמט איזה שהם יודי"ם בכל הספר שיהיה מי שיפקפק, פשוט כי לצערינו תמיד יש האוהבים לפקפק על מנהגים/הלכות של מי שלא מעדתם, וזה יכול להיות גם מו"ץ. [ובדידי הוה עובדא שמו"ץ חשוב פסל לי מזוזה , שאלתי אותו, אפילו אם כךהיה הכתב הקדום, בארצות המזרח? והוא בלי להניד עפעף אישר... וכשהראיתיה לשני מורים אחרים , אחד התבטא "הם מפסידים ממונם של ישראל" (שמעתי תלמיד הרב מזוז שמשפט זה מרגלא בפומיה...)והשני אמר "אל תלך לשאול אותו".אני מניח שכל המצוי בסת"ם יודע זאת.]

וכמובן,אות והדר, יישר כח על המידע החשוב,  תמיד חשוב לדעת מהם "חדשים מקרוב באו". אין ספק שראשונים בקיאי מינן!

ימים נפלאים לכולכם.

נ.ב.

אתמול גיליתי שדילגתי שורה-לאחר 19 שורות! הלכו 3 עמודים בס"ת... ועוד 3 ימי עבודה, וגם ככה יש לחץ .

מכירים?

איזה כואב!

לפני כחודש היה לי מקרה דומה והבאתי את זה למישהו שהוריד לי את כל העמוד וגם קילף 7 שמות קדושים.

עלה לי 350 שקל אבל הציל לי 3 עמודים+קלף.

את אתה רוצה אתן לך טל' של מישהו מומחה למחיקות, בזמנו אמר לי שהוא גם מוחק בגויל.

בקשר לתגים, אתה צודק, שלא מעט יו"דים היו מתוייגים בקצה הימני שיש כאלה שחוששים שזה דומה למספר 4, ואלה שהם יותר מפותחים מדמים את זה לאות ג'. אבל כאן תגים כ"כ דקים לא נראה לי שתהיה בעיה.  

לגבי המו"צים, אני חושב שלא כולם בקיאים בכתבים ישנים. שמעתי אחד שהעביר שיעור באיזה ביה"כ בשכ' בוכרים, ואמר "שלא ראינו שהרבותינו ספרדים כתבו למ"דים ללא ראש", נו באמת! איזה שטויות! כאשר הראתי לו עשרות תמונות של ס"ת עם למ"דים בלי ראש אמר לי "מי אומר שכתב את זה מומחה?"

עוד סיפור במיוחד לר' חיים, הייתי אצל רב אחד והראתי לו תפילין בכתב אדמו"ז, הסתכל בכתב ואמר, לא פחות ולא יותר, "בר מינן". מאותו יום לא הלכתי אליו, הרי "אוי לרשע וגו'", מקווה שאדמו"ר הזקן לא הקפיד עליו כמו שאני הקפדתי.    

א- העמוד הזה לא נראה כ"כ צפוף- בפרט ביחס לכתיבה בבלית. תקן אותי אם אני טועה (וגם ראשי הלמדי"ן גבוהים יותר ממה שאנו רגילים בשאר הס"ת הבבליים).

ב- לגבי י' שנראה כל'- לענ"ד אין מקום לטענה זו כשכותבים נורמלי, ובפרט בצילום הזה, שהתיוג יפה מאוד, ומהודר מאוד. נראה לי שביר"ש האריך בעניין תיוג היודי"ן. יש לרב גיאת סיפור די ארוך בנושא, וחלק מן הסיפור שהרב וואזנר שליט"א ייעץ לו לא לתייג היודי"ן, ואף אמר לו שיפרסם הדבר בשמו.

מ"מ בוודאי שע"פ הקבלה יש לתייגם, ומה נעשה למי שקורא יודי"ן כאלה יפות- כמו בצילום- כלמדי"ן- אולי נחזיר אותו לחדר שילמד מחדש האלף בית...

ג- התיוג בכלל מצא חן בעיני מאוד, גבוה וחד, וכך אני בקשתי מהמתייגים שעבדו אתי. פעם מישהו אמר לי שעדיף לעשות התגים יותר נמוכים, ועשיתי כך, והתחרטתי. הרבה יותר יפה כך..

הכתב פשוט מקסים ביפיו ובסגנונו (איני עירקי, אך למדתי אצל רבנים עירקים...).

האמת היא זה כתב בבלי היחיד שאני מכיר מקרוב כ"כ

אבל ראיתי עוד ספרים שהיו לא מאוד מאוד צפופים בגובה אלא ברוחב. כלומר עמודות צרות.

גם הספרים בבלים מצולמים בסוף יריעות שלמה ב' לא נראים לי מאוד צפופים בגובה

ספר ויקרא היה מאוד צפוף, היה כתב יותר גדול.

לגבי למ"דים, הסופר לגמרי לא הקפיד שיהיה כמלוא ו"ו, כתב איך שהסתדר.

אולי כאן במקרה אין למ"דים קצרים אבל בהמשך הספר יש המון.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.