גם אם קשה להסכים עם המשיחיסטים, קשה גם שלא לחוש אהדה כלפיהם. הם אנשים חמים ולבביים, אמונתם עזה וחסרת פשרות ● הוראותיו של הרבי מחב"ד התמקדו בעיקר בהכנה לביאת המשיח והגאולה. במילים אחרות, נראה כי האחראי המרכזי לקיומו של הזרם המשיחי הוא הרבי עצמו ● בבתי הכנסת ברחבי העולם יושבים המשיחסטים ואנשי הזרמים האחרים כתף אל כתף. החסידים מכל הזרמים מקווים כי בחלוף השנים יוכלו הצדדים להתאחד - או סתם להביא את הגאולה ● לקריאה
חיים גריידינגר, מעריב
כ טבת ה'תשע"ב (15.01.2012)
תכונה רבה מורגשת בבית הכנסת 770 בניו יורק. עשרות בחורים צעירים, רובם בשנות העשרים לחייהם, מסתובבים סביב מתחם התפילה של הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השבי עי מחב"ד. כבר שמונה עשרה שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שהוא נראה כאן, אבל אין הם מניחים לעובדה זאת לבלבל אותם. "הלוואי שזה יקרה היום ונזכה לראות את האדמו"ר בעיני האדם שלנו", אומר לי אחד מהם.
האות ניתן ושירה אדירה נישאת בקהל. "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" - אלו המילים שמתנגנות בלופ במשך דקות ארוכות. את השיר הזה שמעתי פעמים רבות בימים הבאים.
החב"דניקים המשיחיים הפכו את השיר להמנון הגאולה. המנגינה סוחפת וקשה שלא להתחיל לזמזם אותה. בינתיים, החבר'ה שמולי פתחו מעבר בקהל, על מנת לאפשר לרבי להיכנס, בהילוכו הבלתי נראה, אל בית הכנסת ולהתיישב על כיסאו.
קל מאוד להקל ראש בזרם המשיחי בחב"ד, בעיקר לאור ההסתייגות של חלק משמעותי בחסידות מההתעסקות האובססיבית בענייני הגאולה. הפלגים האחרים בחב"ד מבקשים להתמקד דווקא בעשייה הציבורית ולהותיר את עניין המשיח כשיח חסידי פנימי, שאינו נחשף כלפי חוץ.
גם אם קשה להסכים עם המשיחיסטים שטוענים שהרבי מליובאוויטש לא נפטר, קשה גם שלא לחוש אהדה כלפיהם. הם אנשים חמים ולבביים, אמונתם עזה וחסרת פשרות. אחרי שדיברו במשך שנים רבות על נושא שחל עליו טאבו, הם כבר חסינים מלעג. הם כבר שמעו הכל. למשך תקופה ארוכה הם ויתרו על הזירה התקשורתית, אבל עכשיו הם מסכימים להיחשף.
בניו יורק עומד בראשם הרב מנחם הכהן הנדל, שמנהל את הפעילות בתפוצות. אם לדמות את פעילות המשיחיסטים למנגנון צבאי הרי שהנדל הוא אחד מאלופי המטה הכללי. "המסר שלנו הוא לכל העולם, גם ליהודים וגם לגויים", הוא אומר ל"המגזין", "לקחת את הנבואה של הרבי מחב"ד ולהפיץ את הב שורה הזאת כדי לגרום להתגלות המשיח".
ברור לך שלעיתים אתם נשמעים לא מחוברים למציאות.
"כל אדם רציונלי שבוחן את הדברים רואה שהמהפכה שהרבי הוביל היא בלתי טבעית והיא הובילה לשינוי של המציאות באמצעות המפעלות שהקים. הוא לא עוד מנהיג רוחני. לכל אחד מאיתנו יש צרות, יש בעיות. גם ברמה הפרטית וגם ברמה הלאומית. ביאת המשיח פותרת את כל הקונפליקטים היא מאפשרת לכל אדם למלא את ייעודו מבלי לסבול ממחלות, קנאה ומלחמות. אם אנחנו רוצים להגיע לזה אנחנו חייבים לפעול כדי לזרז את זה. אתה יכול להסתכל על מה שקורה בציבור החרדי, העיסוק ההולך וגובר של כל הרבנים בעניין ביאת המשיח הוא משהו שלא היה בעבר ברמות הללו. לכן אני חושב דווקא שמי שפוקח עיניים רואה את הסימנים המקדימים לכך שזה ממש מעבר לפינה. עובדה שעשרות אלפים מהחסידים עוזבים הכל ומתרכזים בפעילות הזו יום יום".
מניו יורק לבית המקדש
הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי מחב"ד, נולד באוקראינה ולבד מלימודיו בישיבה רכש גם השכלה כללית. בשנת 1927 עבר להתגורר בברלין ושנה לאחר מכן נשא לאישה את הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בתו של האדמו"ר השישי מחב"ד. בשנת 1933 עבר הרבי לפריז ורכש לעצמו תואר של מהנדס חשמל, ששימש אותו מאוחר יותר הגיע בעבודה עבור הצי האמריקני בניו יורק. ב- 1941 הגיע לראשונה לתפוח הגדול ועבר להתגורר עם משפחת חמיו, שמינה אותו לתפקידים בכירים בחצר החסידית. כשנה לאחר פטירתו של חמיו, בשנת 1951, החל הרבי למלא את תפקידו ונשא את מאמר החסידות הראשון בפומבי. השפעתו חרגה מגבולות קהילתו בברוקלין ובכפר חב"ד בישראל, והפכו אותו לדמות מפורסמת בקנה מידה עולמי. הוראותיו של הרבי מחב"ד התמקדו בעיקר בהכנה לביאת המשיח והגאולה. במילים אחרות, נראה כי האחראי המרכזי לקיומו של הזרם המשיחי הוא הרבי עצמו.
עד לתאריך ג' בתמוז תשנ"ד, האמינו כלל החסידים מחב"ד בגאולה וחיכו בקוצר רוח לקץ כל הדורות, אז אמור היה לצאת האדמו"ר למסע שיתחיל בברוקלין ויסתיים בבניית בית המקדש השלישי בירושלים. אלא שלאחר ההכרזה מצאה עצמה החסידות מפולגת בין שני פל גים מרכזיים - "משיחיסטים" ו"אנטי משיחיסטים". המשיחיסטים מאמינים שהרב מנחם מנדל שניאורסון היה ועודנו המשיח המיועד. חלקם אף מצהירים בגלוי כי הוא חי וקיים, שהלוויתו הייתה רק אחיזת עיניים ושהוא צפוי לגאול את עם ישראל ולהתגלות כמלך המשיח.
המשיחיסטים מנהלים מערכת מסועפת, שפועלת גם מול החסידים המשויכים לזרם שלהם וגם מול כלל הציבור היהודי בארץ ובעולם כולו. הם מפעילים שני מוקדי פעילות מרכזיים, בארץ ובניו יורק. אחד מראשי הפעילות בארץ היה הרב שלמה מידנצ'יק, שהיה יו"ר אגודת 2004 . לאחר חסידי חב"ד בישראל בין השנים 1990 לאחר מותו החלה מחלוקת משפטית בין הגורמים המשיחסטים והאנטי משיחיסטים סביב השליטה על האגודה. המחלוקת הזאת היא חלק מהמתקפה המתמדת שמולה ניצבים המשיחיסטים, מבפנים ומבחוץ. חלק מהממסד החב"די, שמתנער באופן רשמי מההתמקדות בפרסום הרבי כמשיח, מחשש ליצירת דימוי שלילי והזוי לחסידות, ניסה בסדרה של פעולות הסברתיות לרפות את ידיהם. בעיקר מקוממת את המשיחיסטים העובדה שבתדרוכים לעיתונאים דואגים דוברי הזרם הנגדי בחסידות להדגיש כי מספרם היחסי בחב"ד מועט.
הרב מנדי בליניצקי, מנהל הפרויקטים באגודת חסידי חב"ד ויו"ר עמותת "יד לילד המיוחד" אמר ל"המגזין": "החסידים המאמינים בכל דבריו של הרבי, לפיהם המשיח נמצא כבר ועלינו רק לפקוח את העיניים ולקבל את פניו, מהווים 99 אחוז מחסידי חב"ד".
בכנס השלוחים (חסידי חב"ד שנשלחים על ידי החסידות כדי לחזק את האמונה ברחבי העולם, ח" ג) שלכם בניו יורק היו רק כאלף איש לעומת כ-4,000 בכנס השלוחים של אגודת צעירי חב"ד. המספרים האלו סותרים את הטענה שלך.
"אני מתייחס לכלל חסידי חב"ד בעולם ובתוכם גם השלוחים. המבחן זה לא מי הצליח להביא לכנס כמות כזו או אחרת או אנשים. המבחן הוא מה קורה בשטח, בקהילות חב"ד בארץ ובעולם. את האמונה של החסידים ולאיזה זרם הם משתייכים אתה תראה בעצמך. רוב חסידי חב"ד בארץ שתשוחח איתם יגידו לך בשי חה פרטית שאין להם ספק בזה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח".
אתה לא חושב שאתם יוצאים נגד השכל הישר?
"העובדה היא שנושא המשיח נמצא על סדר היום למרות שאנחנו לצערי כבר רחוקים כמעט שני עשורים מאז שהרבי דיבר על ההתגלות המיידית של המשיח. אין ספק שזה הניסיון האחרון לפני ההתגלות של הרבי לעמוד מול העולם הגלותי ולהגיד משהו שנראה ללא ספק תלוש מהמציאות. הרבי כבר אמר פעם ש'כולם חושבים שהגאולה היא החלום ואילו הגלות היא המציאות ואני אומר שהגלות היא החלום והגאולה היא המציאות האמיתית כבר כעת'. לכן בנקודה של הפרסום עצמו לא כולם מצליחים לעמוד תמיד בניסיון אך ברגע שהנקודה הזאת קיימת בתוכם הולכים ומתרבים אלו שגם מעבירים הילוך ומייצגים את הדעה הזו במלואה".
אלא שחב"ד אינה מתאפיינת רק במחלוקת. למרות חילוקי הדעות הקשים בין המשיחיסטים לאנטי משיחיסטים, בניגוד לחסידויות אחרות אנשי חב"ד עדיין מאוחדים. בבתי הכנסת ברחבי העולם יושבים המשיחסטים ואנשי הזרמים האחרים כתף אל כתף. החסידים מכל הזרמים מקווים כי בחלוף השנים יוכלו הצדדים להתאחד - או סתם להביא את הגאולה.
האות ניתן ושירה אדירה נישאת בקהל. "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" - אלו המילים שמתנגנות בלופ במשך דקות ארוכות. את השיר הזה שמעתי פעמים רבות בימים הבאים.
החב"דניקים המשיחיים הפכו את השיר להמנון הגאולה. המנגינה סוחפת וקשה שלא להתחיל לזמזם אותה. בינתיים, החבר'ה שמולי פתחו מעבר בקהל, על מנת לאפשר לרבי להיכנס, בהילוכו הבלתי נראה, אל בית הכנסת ולהתיישב על כיסאו.
קל מאוד להקל ראש בזרם המשיחי בחב"ד, בעיקר לאור ההסתייגות של חלק משמעותי בחסידות מההתעסקות האובססיבית בענייני הגאולה. הפלגים האחרים בחב"ד מבקשים להתמקד דווקא בעשייה הציבורית ולהותיר את עניין המשיח כשיח חסידי פנימי, שאינו נחשף כלפי חוץ.
גם אם קשה להסכים עם המשיחיסטים שטוענים שהרבי מליובאוויטש לא נפטר, קשה גם שלא לחוש אהדה כלפיהם. הם אנשים חמים ולבביים, אמונתם עזה וחסרת פשרות. אחרי שדיברו במשך שנים רבות על נושא שחל עליו טאבו, הם כבר חסינים מלעג. הם כבר שמעו הכל. למשך תקופה ארוכה הם ויתרו על הזירה התקשורתית, אבל עכשיו הם מסכימים להיחשף.
בניו יורק עומד בראשם הרב מנחם הכהן הנדל, שמנהל את הפעילות בתפוצות. אם לדמות את פעילות המשיחיסטים למנגנון צבאי הרי שהנדל הוא אחד מאלופי המטה הכללי. "המסר שלנו הוא לכל העולם, גם ליהודים וגם לגויים", הוא אומר ל"המגזין", "לקחת את הנבואה של הרבי מחב"ד ולהפיץ את הב שורה הזאת כדי לגרום להתגלות המשיח".
ברור לך שלעיתים אתם נשמעים לא מחוברים למציאות.
"כל אדם רציונלי שבוחן את הדברים רואה שהמהפכה שהרבי הוביל היא בלתי טבעית והיא הובילה לשינוי של המציאות באמצעות המפעלות שהקים. הוא לא עוד מנהיג רוחני. לכל אחד מאיתנו יש צרות, יש בעיות. גם ברמה הפרטית וגם ברמה הלאומית. ביאת המשיח פותרת את כל הקונפליקטים היא מאפשרת לכל אדם למלא את ייעודו מבלי לסבול ממחלות, קנאה ומלחמות. אם אנחנו רוצים להגיע לזה אנחנו חייבים לפעול כדי לזרז את זה. אתה יכול להסתכל על מה שקורה בציבור החרדי, העיסוק ההולך וגובר של כל הרבנים בעניין ביאת המשיח הוא משהו שלא היה בעבר ברמות הללו. לכן אני חושב דווקא שמי שפוקח עיניים רואה את הסימנים המקדימים לכך שזה ממש מעבר לפינה. עובדה שעשרות אלפים מהחסידים עוזבים הכל ומתרכזים בפעילות הזו יום יום".
מניו יורק לבית המקדש
הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי מחב"ד, נולד באוקראינה ולבד מלימודיו בישיבה רכש גם השכלה כללית. בשנת 1927 עבר להתגורר בברלין ושנה לאחר מכן נשא לאישה את הרבנית חיה מושקא שניאורסון, בתו של האדמו"ר השישי מחב"ד. בשנת 1933 עבר הרבי לפריז ורכש לעצמו תואר של מהנדס חשמל, ששימש אותו מאוחר יותר הגיע בעבודה עבור הצי האמריקני בניו יורק. ב- 1941 הגיע לראשונה לתפוח הגדול ועבר להתגורר עם משפחת חמיו, שמינה אותו לתפקידים בכירים בחצר החסידית. כשנה לאחר פטירתו של חמיו, בשנת 1951, החל הרבי למלא את תפקידו ונשא את מאמר החסידות הראשון בפומבי. השפעתו חרגה מגבולות קהילתו בברוקלין ובכפר חב"ד בישראל, והפכו אותו לדמות מפורסמת בקנה מידה עולמי. הוראותיו של הרבי מחב"ד התמקדו בעיקר בהכנה לביאת המשיח והגאולה. במילים אחרות, נראה כי האחראי המרכזי לקיומו של הזרם המשיחי הוא הרבי עצמו.
עד לתאריך ג' בתמוז תשנ"ד, האמינו כלל החסידים מחב"ד בגאולה וחיכו בקוצר רוח לקץ כל הדורות, אז אמור היה לצאת האדמו"ר למסע שיתחיל בברוקלין ויסתיים בבניית בית המקדש השלישי בירושלים. אלא שלאחר ההכרזה מצאה עצמה החסידות מפולגת בין שני פל גים מרכזיים - "משיחיסטים" ו"אנטי משיחיסטים". המשיחיסטים מאמינים שהרב מנחם מנדל שניאורסון היה ועודנו המשיח המיועד. חלקם אף מצהירים בגלוי כי הוא חי וקיים, שהלוויתו הייתה רק אחיזת עיניים ושהוא צפוי לגאול את עם ישראל ולהתגלות כמלך המשיח.
המשיחיסטים מנהלים מערכת מסועפת, שפועלת גם מול החסידים המשויכים לזרם שלהם וגם מול כלל הציבור היהודי בארץ ובעולם כולו. הם מפעילים שני מוקדי פעילות מרכזיים, בארץ ובניו יורק. אחד מראשי הפעילות בארץ היה הרב שלמה מידנצ'יק, שהיה יו"ר אגודת 2004 . לאחר חסידי חב"ד בישראל בין השנים 1990 לאחר מותו החלה מחלוקת משפטית בין הגורמים המשיחסטים והאנטי משיחיסטים סביב השליטה על האגודה. המחלוקת הזאת היא חלק מהמתקפה המתמדת שמולה ניצבים המשיחיסטים, מבפנים ומבחוץ. חלק מהממסד החב"די, שמתנער באופן רשמי מההתמקדות בפרסום הרבי כמשיח, מחשש ליצירת דימוי שלילי והזוי לחסידות, ניסה בסדרה של פעולות הסברתיות לרפות את ידיהם. בעיקר מקוממת את המשיחיסטים העובדה שבתדרוכים לעיתונאים דואגים דוברי הזרם הנגדי בחסידות להדגיש כי מספרם היחסי בחב"ד מועט.
הרב מנדי בליניצקי, מנהל הפרויקטים באגודת חסידי חב"ד ויו"ר עמותת "יד לילד המיוחד" אמר ל"המגזין": "החסידים המאמינים בכל דבריו של הרבי, לפיהם המשיח נמצא כבר ועלינו רק לפקוח את העיניים ולקבל את פניו, מהווים 99 אחוז מחסידי חב"ד".
בכנס השלוחים (חסידי חב"ד שנשלחים על ידי החסידות כדי לחזק את האמונה ברחבי העולם, ח" ג) שלכם בניו יורק היו רק כאלף איש לעומת כ-4,000 בכנס השלוחים של אגודת צעירי חב"ד. המספרים האלו סותרים את הטענה שלך.
"אני מתייחס לכלל חסידי חב"ד בעולם ובתוכם גם השלוחים. המבחן זה לא מי הצליח להביא לכנס כמות כזו או אחרת או אנשים. המבחן הוא מה קורה בשטח, בקהילות חב"ד בארץ ובעולם. את האמונה של החסידים ולאיזה זרם הם משתייכים אתה תראה בעצמך. רוב חסידי חב"ד בארץ שתשוחח איתם יגידו לך בשי חה פרטית שאין להם ספק בזה שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח".
אתה לא חושב שאתם יוצאים נגד השכל הישר?
"העובדה היא שנושא המשיח נמצא על סדר היום למרות שאנחנו לצערי כבר רחוקים כמעט שני עשורים מאז שהרבי דיבר על ההתגלות המיידית של המשיח. אין ספק שזה הניסיון האחרון לפני ההתגלות של הרבי לעמוד מול העולם הגלותי ולהגיד משהו שנראה ללא ספק תלוש מהמציאות. הרבי כבר אמר פעם ש'כולם חושבים שהגאולה היא החלום ואילו הגלות היא המציאות ואני אומר שהגלות היא החלום והגאולה היא המציאות האמיתית כבר כעת'. לכן בנקודה של הפרסום עצמו לא כולם מצליחים לעמוד תמיד בניסיון אך ברגע שהנקודה הזאת קיימת בתוכם הולכים ומתרבים אלו שגם מעבירים הילוך ומייצגים את הדעה הזו במלואה".
אלא שחב"ד אינה מתאפיינת רק במחלוקת. למרות חילוקי הדעות הקשים בין המשיחיסטים לאנטי משיחיסטים, בניגוד לחסידויות אחרות אנשי חב"ד עדיין מאוחדים. בבתי הכנסת ברחבי העולם יושבים המשיחסטים ואנשי הזרמים האחרים כתף אל כתף. החסידים מכל הזרמים מקווים כי בחלוף השנים יוכלו הצדדים להתאחד - או סתם להביא את הגאולה.
