1) ההבדל הוא לא רק בצבע. תטעמי ותראי. סוכר לבן הוא סוכר חום מזוקק. בתהליך הזיקוק נותר נוזל צמיגי כהה, מולסה. המולסה נותנת טעם שונה לסוכר החום. במולסה יש ויטמינים ומינרלים. יוצא מכך שיש כמות כלשהי של ויטמינים ומינרלים בסוכר חום, אם כי די קטנה. בסוכר חום כהה נשארה יותר מולסה מאשר בבהיר. בבישול ואפיה יהיה הבדל בין שימוש בסוכר לבן לחום.
מבחינה בריאותית- מדובר בסוכר בכל מקרה. פחמימה פשוטה. אם כבר להשתמש בסוכר, ואם לא מפריע לך השוני בטעם, מרקם וכו', אז כנראה שזה פחות מזיק. אני לא בטוחה בכלל שיש הוכחות מחקריות, אם זה חשוב לך.
מבחינה קולינרית- צריך להשתמש ביותר כדי להגיע לאותה רמת מתיקות, יש טעם שונה ובסוכר חום כהה ההבדל מודגש יותר, וכיון שסוכר חום הוא לח, עוגיות, למשל יצאו רכות יותר.
2)לחם שנקרא 'לחם מקמח מלא', הוא לא תמיד עשוי כולו מקמח מלא. בדרך כלל יש כמות ניכרת של קמח לבן. בכל אופן, קמח מלא עדיף. אם את כבר קונה לחם מקמח מלא שלם, בדרך כלל לא מוסיפים לו יותר מדי דברים. בלחם פרוס יש יותר חומרים משמרים. לידיעה כללית- חומצה אסקורבית היא ויטמין סי, ומשתמשים בה להארכת חיי המדף של הלחם. כך שלפחות החומר המשמר הזה הוא בסדר. יש עוד חומרים משמרים, מייצבים ומשפרי אפיה שהם 'בסדר'.
אם את בכל אופן חוששת, אני מצטרפת לדרדוסית בהצעה להכין בבית מקמח מלא. גם זול יותר ואת גם יודעת ממה זה עשוי.