בס"ד
התבגרתי.
או שהשרשורים כאן סתם הרבה פחות מעניינים ממה שהיו לפני שנתיים.
בס"ד
התבגרתי.
או שהשרשורים כאן סתם הרבה פחות מעניינים ממה שהיו לפני שנתיים.
בס"ד
הייתי עושה "לייק".
אבל זה לא.
אז אני לא עושה 
פרנקללרק האנשים השתנו..
לא שהשירשורים כאן פחות מעניינים, שאני פשוט לא אותה אחת מלפני שנה, או שנתיים.
אבוי.
הכתיבה פחות שנונה והתגובות לרוב יותר רדודות, אבל זה לא פייר להיות המעצבנים שזוכרים כמה טוב היה פעם..
הנושאים ממוחזרים כי באים חדשים, ואתה כבר לא חדש.
עדיין יש כותבים שנונים, אבל אתה גדלת ומה שנראה לך שנון אז לא נראה לך היום.
גם פעם היו תגובות רדודות, אבל תמיד יש את האיכותיים.
ולמרות שאני הייתי גם "אז", זה עדיין די מרגיז לראות את מה שאתם כותבים.
בקיצור - זה שהיית המנהל לא אומר שכשעזבת לא הסתדרנו בלעדיך.. 
[נכתב חצי ברצינות חצי בצחוק. אני באמת רואה את הדברים ככה, אבל מצד שני באמת לא יזיק לעשות פה עוד איזה דיון משובח, להביא כותבים חיצוניים, או לעשות משחק פורום כלשהוא (זוכרים את מ נעמי? אני
).]
חשבתי שאולי זה ככה אבל הסתכלתי קצת אחורה ואני באמת באיזשהו מקום חושב שפעם הכתיבה היתה יותר כבדה ורצינית, מצד שני אני מסכים איתך זה באמת מעצבן ובגלל זה לא פתחתי שירשור כזה..
הכותבים מבחוץ היה נחמד, הנושאים הפרובוקטיביים לדיון שהעלתי היו כייפים המשחק פחות.. :-/ אנשים לא שיתפו פעולה..
היא הייתה שם כל הזמן..


ענבלואולי באמת תפסיקו להתלונן?!
אנשים מתחדשים, התגובות משתנות.
להתלונן אף פעם לא יעזור לאף אחד!!!
בס"ד
ברור שלהתלונן עוזר!
אם בני ישראל לא היו מתלוננים שאין להם מים הם לא היו מקבלים מים, אם הם לא היו מתלוננים שאין להם אוכל הם לא היו מקבלים מן, אם הם לא היו מתלוננים 'למה הוצאת אותנו ממצרים' הם לא היו מקבלים נחשים, וכן הלאה.
אפשר גם להחזיר את המלחמות מים, הכותבים, הויכוחים(מישהו זוכר את הפמניזם נגד הפמליזם שהיה כאן?), או שאפשר לחזור לחזור לגילנו ולמצוא לעצמנו משהו יותר טוב לעשות.. בקיצור, תפסיק להתלונן ובוא לשבת על קערת פסטה..
בס"ד
וואו, המשפט הזה גורם לי להישמע נשוי.
אם אני אכתוב נושא במקום נשוי, אנשים יבינו? כי זה מה שאמור להיות. ואם לא, אז לכל הפחות 'נשוא'.
היי, מגניב! עכשיו אני יכול לערוך הודעות שלי. כמה זמן זה כבר ככה?
תראו - לפני כן הייתי כל הזמן בפורום הזה! תמיד! אח"כ.. לאט לאט ירדתי ממנו..
יכול להיות שסתם השתניתי.. זה טבעי להשתנות, לא? 
אבל (להבדיל) , ממש כמו בנסיו"פ . ![]()
|מבדיל|
![]()
לא רוצים להיות פה?
הדלת פתוחה.
נכון, הפורום השתנה, דברעים התחדשו ואנשים התחדשו.
וגם אני בינהם (אני לא מי יודע מה ותיקה פה..... את אלישע בן אבויה למשל אני לא מכירה..... לפחות לא ידעתי שאני מכירה עד לפני לא הרבה זמן אהמ אהמ).
מי שלא נאה לו שלא יהיה פה.
מצטערת שאני מגיבה ככה אבל כל פעם פותחים על זה שרשור ואני לא מבינה אתכם הרי אתם כבר לא פה ולפתוח על זה שרשור וללכת לא עזר מעולם לאף אחד.
אז פשוט תפסיקו להלעיז.
אנשים כותבים פה את דעתם מכל מיני סיבות, לפעמים זה מצורך לפריקה, לפעמים הם באמת רוצים לדעת מה אחרים חושבים....
ויכול להיות שזה כן יעזור, אולי אנשים יעלו פה את הרמה... (ינסו לפחות).
באותה מידה אפשר לומר לך- "אם את לא רוצה אל תגיבי ואל תיקראי". אבל זו דעתך, אז את כותבת אותה....
בס"ד
'את אלישע בן אבויה למשל אני לא מכירה..... לפחות לא ידעתי שאני מכירה עד לפני לא הרבה זמן אהמ אהמ'?
אני לא מנסה סתם להתלונן, רציתי לראות כמה אנשים יִזָּכְרוּ בי בלי לכתוב משהו כמו 'היי! זוכרים אותי?', וזה הדבר היחיד שעלה לי לראש.
את הכינוי שלך כמעט ולא.
ואדם אחד- יש הבדןל בין דברים כאלה לדברים אחרים.
פה הם באים להתלונן על פורום שהם בקושי בו.
ואנחנומשתדלים כל הזמן שהרמה תהיה גבוהה ועושים כל שביכולתנו.
לבוא ולהגיד ולהתלונן זה קצת אנוכי.
וקצת לא אכפתי כלפינו.
צריך לדעת לקבל ביקורת. במיוחד אם היא לא באה ממקום של "אתם סתם דפוקים", אלא ממקום של "אני רוצה שתשתפרו, גם בשבילי"....
זהו. ממש ממש לא אישי 
עכשיו זה עוזר לתסכול?
בס"ד
וזה נחמד שזוכרים אותי. (האמת היא שאני לא זוכר איך הייתי, יכול להיות שהיה עדיף שלא יזכרו אותי.)
התכוונתי לשים סמיילי בהודעה הקודמת - לא התכוונתי להעליב.
נדנדה כתומה.חבר של אלעזר300, לא?
גם אם אלישע בן אבויה אבל לא חושבת שצריך לפתוח שרשור..
כן, אני יודעת, שנים לא הייתי פה.. ![]()
והתבאסתי שאין כאן אפשרות של לייק...
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.