קרה לי משהו נורא עצובאלישע בן אבויה

בס"ד


התבגרתי.

או שהשרשורים כאן סתם הרבה פחות מעניינים ממה שהיו לפני שנתיים.

אם זה היה פייסבוק...ד"ר אריק

בס"ד

הייתי עושה "לייק".

אבל זה לא.

אז אני לא עושה

זה קורה במשפחות הכי טובות פרנקלל
הם לא כ"כ השתנו. אפילו ממוחזרים.שיראל.

רק האנשים השתנו..

אני גם גיליתי..ניגונים

לא שהשירשורים כאן פחות מעניינים, שאני פשוט לא אותה אחת מלפני שנה, או שנתיים.


אבוי.

אני עם ניגונים, זה נכון.חיוכים

 

הנושאים ממוחזריםהרועה

הכתיבה פחות שנונה והתגובות לרוב יותר רדודות, אבל זה לא פייר להיות המעצבנים שזוכרים כמה טוב היה פעם..

אל תהייה בטוח.שיראל.

הנושאים ממוחזרים כי באים חדשים, ואתה כבר לא חדש.

עדיין יש כותבים שנונים, אבל אתה גדלת ומה שנראה לך שנון אז לא נראה לך היום.

גם פעם היו תגובות רדודות, אבל תמיד יש את האיכותיים.

ולמרות שאני הייתי גם "אז", זה עדיין די מרגיז לראות את מה שאתם כותבים.

 

 

בקיצור - זה שהיית המנהל לא אומר שכשעזבת לא הסתדרנו בלעדיך..

 

 

 

 

 

 

 

 

[נכתב חצי ברצינות חצי בצחוק. אני באמת רואה את הדברים ככה, אבל מצד שני באמת לא יזיק לעשות פה עוד איזה דיון משובח, להביא כותבים חיצוניים, או לעשות משחק פורום כלשהוא (זוכרים את מ נעמי? אני ).]

אממ.. אני חושב שלא..הרועה

חשבתי שאולי זה ככה אבל הסתכלתי קצת אחורה ואני באמת באיזשהו מקום חושב שפעם הכתיבה היתה יותר כבדה ורצינית, מצד שני אני מסכים איתך זה באמת מעצבן ובגלל זה לא פתחתי שירשור כזה..


הכותבים מבחוץ היה נחמד, הנושאים הפרובוקטיביים לדיון שהעלתי היו כייפים המשחק פחות.. :-/ אנשים לא שיתפו פעולה..

עם הבגרות באה השחצנות?...כנרית על הגג=)
שחצנות?? (ממצמץ)הרועה

היא הייתה שם כל הזמן..

כן כן אנחנו שמנו לב לשחצנות שלך כבר אהמ אהמ ענבל

ואולי באמת תפסיקו להתלונן?!

אנשים מתחדשים, התגובות משתנות.

להתלונן אף פעם לא יעזור לאף אחד!!!

זה לא נכוןאלישע בן אבויה

בס"ד


ברור שלהתלונן עוזר!

אם בני ישראל לא היו מתלוננים שאין להם מים הם לא היו מקבלים מים, אם הם לא היו מתלוננים שאין להם אוכל הם לא היו מקבלים מן, אם הם לא היו מתלוננים 'למה הוצאת אותנו ממצרים' הם לא היו מקבלים נחשים, וכן הלאה.

הצפע זה עכשיו או אח"כ?הרועה

אפשר גם להחזיר את המלחמות מים, הכותבים, הויכוחים(מישהו זוכר את הפמניזם נגד הפמליזם שהיה כאן?), או שאפשר לחזור לחזור לגילנו ולמצוא לעצמנו משהו יותר טוב לעשות.. בקיצור, תפסיק להתלונן ובוא לשבת על קערת פסטה..

אבל אני בבית של ההורים שליאלישע בן אבויה

בס"ד


וואו, המשפט הזה גורם לי להישמע נשוי.

אם אני אכתוב נושא במקום נשוי, אנשים יבינו? כי זה מה שאמור להיות. ואם לא, אז לכל הפחות 'נשוא'.


היי, מגניב! עכשיו אני יכול לערוך הודעות שלי. כמה זמן זה כבר ככה?

חח... לגמרי ישן....כנרית על הגג=)
חשבתי שאני היחידה שמרגישה ככה.. P:עכבר הכפר

תראו - לפני כן הייתי כל הזמן בפורום הזה! תמיד! אח"כ.. לאט לאט ירדתי ממנו.. יכול להיות שסתם השתניתי.. זה טבעי להשתנות, לא?

כנ"ל, פעם הייתי פה המון . היום רק מבקרת לפעמים .שיראל:)

אבל (להבדיל) , ממש כמו בנסיו"פ . עצוב


|מבדיל| 


קורץ



טוב. סליחה שאני מגיבה ככה אבל אני שונאת דברים כאלהענבל

לא רוצים להיות פה?

הדלת פתוחה.

נכון, הפורום השתנה, דברעים התחדשו ואנשים התחדשו.

וגם אני בינהם (אני לא מי יודע מה ותיקה פה..... את אלישע בן אבויה למשל אני לא מכירה..... לפחות לא ידעתי שאני מכירה עד לפני לא הרבה זמן אהמ אהמ).

 

מי שלא נאה לו שלא יהיה פה.

 

מצטערת שאני מגיבה ככה אבל כל פעם פותחים על זה שרשור ואני לא מבינה אתכם הרי אתם כבר לא פה ולפתוח על זה שרשור וללכת לא עזר מעולם לאף אחד.

אז פשוט תפסיקו להלעיז.

ענבל, זה לא נכון.אדם אחד

אנשים כותבים פה את דעתם מכל מיני סיבות, לפעמים זה מצורך לפריקה, לפעמים הם באמת רוצים לדעת מה אחרים חושבים....

ויכול להיות שזה כן יעזור, אולי אנשים יעלו פה את הרמה... (ינסו לפחות).

באותה מידה אפשר לומר לך- "אם את לא רוצה אל תגיבי ואל תיקראי". אבל זו דעתך, אז את כותבת אותה....

אפשר הסבר למשפטאלישע בן אבויה

בס"ד


'את אלישע בן אבויה למשל אני לא מכירה..... לפחות לא ידעתי שאני מכירה עד לפני לא הרבה זמן אהמ אהמ'?


אני לא מנסה סתם להתלונן, רציתי לראות כמה אנשים יִזָּכְרוּ בי בלי לכתוב משהו כמו 'היי! זוכרים אותי?', וזה הדבר היחיד שעלה לי לראש.

אני מכירה אותך במציאות.ענבל

את הכינוי שלך כמעט ולא.

 

ואדם אחד- יש הבדןל בין דברים כאלה לדברים אחרים.

פה הם באים להתלונן על פורום שהם בקושי בו.

ואנחנומשתדלים כל הזמן שהרמה תהיה גבוהה ועושים כל שביכולתנו.

לבוא ולהגיד ולהתלונן זה קצת אנוכי.

וקצת לא אכפתי כלפינו.

למה לא אכפתי?אדם אחד

צריך לדעת לקבל ביקורת. במיוחד אם היא לא באה ממקום של "אתם סתם דפוקים", אלא ממקום של "אני רוצה שתשתפרו, גם בשבילי"....

זהו. ממש ממש לא אישי

אז אני זוכרת.אוסנת

עכשיו זה עוזר לתסכול?

אני לא מתוסכלאלישע בן אבויה

בס"ד


וזה נחמד שזוכרים אותי. (האמת היא שאני לא זוכר איך הייתי, יכול להיות שהיה עדיף שלא יזכרו אותי.)

הו, הוא ממש לא השתנה... |סבתא|אוסנת

התכוונתי לשים סמיילי בהודעה הקודמת - לא התכוונתי להעליב.

יו.. גמאני זוכרתנדנדה כתומה.

חבר של אלעזר300, לא?

חח טוב שמצאת בסוף דרך חלופית כלשהי...כנרית על הגג=)
מסכימה עם ענבל. אבל >>>מתלהב"ת גאה

גם אם אלישע בן אבויה אבל לא חושבת שצריך לפתוח שרשור..


כן, אני יודעת, שנים לא הייתי פה.. חיוך גדול

קראתי את הכותרת של אלישע בן אבויה...הסטלן הקטןאחרונה

והתבאסתי שאין כאן אפשרות של  לייק...  

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Giniאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך