ועל איך שאת לוקחת את זה...

אם יהיה רעיון - בלי נדר נגיד..

בינתיים, בהצלחה ו..בסבלנות..

מכירה את הסיפור? זה בדיוק מתאים לגיל הזה. הפעוט אומר לא ורק אחר כך מקשיב לנאמר. בהתיעצות שלנו לגבי בנינו שנמצא באותו השלב, הציעו לנו לנסות למקד מאבקים עד כדי 0. כלומר להחליט מה הקו האדום. לגבי השינה זה באמת מטרטר אך אנחנו פשוט מנסים להתעלם ממנו עד כמה שאפשר, בסופו של דבר הוא הולך לישון לבד (במיטה או על הספה).

בהצלחה

רק כמה דברים-

הוא לא מקשיב בסוף, הוא פשוט מתעלם לגמרי, וגם אם נקבע קוים אדומים, זה קריטי בשבילו? הוא בכל מקרה לא יקשיב לא ללפני הקו האדום ולא אחרי. לא ממש הבנתי...

רוב הפעמים אנחנו מתעלמים, אבל הוא פשוט הורס דברים בבית בזה אחרי זה, ונרדם רק בסביבות ה12 בלילה, אי אפשר ככה כל יום, אנחנו צריכים קצת שקט בערב...

ממש תודה!!!

יורה לכל הכיוונים כיי אני לא מכיר

.עושה רושם שהוא ישן צהריים ממש טוב.  אם זה אפשרי שלא ישן צהריים אז הוא ישן הרבה יותר מוקדם בלילה.

צריך למנוע ממנו  ממריצים (ממתקים או שתיה מעוררת) משעה 6 בערב. יש כאלה שאצלם יש לזה השפעה ישירה.

לגבי התנהלות במשך היום :

איומים- סטירה - הפתעות . לא עוזרים אצל ילדים חכמים .(תאבחני אותי בעצמך.. ולפי האחות עושה רושם שיש לו גנים טובים)

צריך לדבר איתו ועם כל ילד בצורה נעימה אך ברורה ותקיפה שלא משתמעת לשתי פנים. דורש תירגול.

דורש גם תקופת בסתגלות מצידו . לקנות אמון שאת מספיק רצינית אך לא מאיימת .

דוגמא:

יוסי חמוד תאסוף את הצעצועים בבקשה .

אחרי כמה דקות שוב באותו טון רציני אך לא תקיף

אחרי עוד כמה דקות שוב. ולומר בוא נאסף ביחד - אפילו אם יוצא שאת אוספת הכל והוא רק את הלגו האחרון .

חשוב להבין ששום סירוב הוא לא נגדך.ותמיד אפשר להבין אותו: "אתה רוצה לשחק כמה דקות ואז?...

עוד כדי שתהיה שיגרת שינה כלומר משחק מסוים שיהיה קבוע לשעה הזאת והוא כבר יבין ששלב הבא זה שירותים ציחצוח  סיפור ושינה.

עוד דבר חשב להקפיד גם לילדים על נטילת ידים. ובפרט בבוקר ואחרי שירותים שלפני השינה. זה יוצר רוגע.

בלי להכיר   כתבתי דברים כלליים

ישר כח ובהצלחה

מה שבטוח - את עושה "סטאז' "מצוין לקראת שתהיי אמא בעצמך.

את כבר תהיי עם תעודת "אמא מוסמכת"...

"הפעוט אומר לא ורק אחר כך מקשיב לנאמר" זה סיכום חלקי. לפני שקונים כדאי להכיר את מה שקורה בהמשך - אח"כ הוא חוטף מכות, וחוזר לאמא מאולף. מין חינוך גרמני של לפני מאה שנה כזה (יחד עם מקס ומוריץ בגרסה המקורית האכזרית ועוד רבים).

המלצה חמה: חסכו את זה מהילדים.

בע"ה אשתדל...

אני לא יודעת בגלל זה או לא, אבל מה שבטוח היום למשל היה הרבה יותר טוב מאתמול.

הבעייה העיקרית היא שהוא אחד מתוך שלושה היפרים, יש לו עוד שני אחים גם כן קטנים מעליו, והם ישנים ביחד, מה שגורם ליותר בלאגן ואי שקט. בע"ה אני מקווה שזה לא יפריע...

ורציתי להוסיף-

לא רק אתם צריכים את השקט בערב.

הילד גם זקוק לשינה, ולסדר.

ילדים מאוד צריכיכים גבולות.

טוב להם שהם יודעים מה מותר ומה אסור

ומתי הולכים לישון.

טוב להם שמישהו מעמיד אותם במקומם.

הם מרגישים שדואגים להם (למרות שבפועל הם צורחים ומתעצבנים)

ועוד דבר- אחרי תקופה קצרה (קשה מאוד)

שתרגילו אותו לישון בשעה מסוימת-

אפילו אם לא תשכיבו אותו הוא ירצה לישון מעצמו

או פשוט ירדם בכל מקום

כי הגוף שלו רגיל לישון בשעה הזאת.

בהצלחה ויישר כח!

תכיני טבלה ובה ציורים מתאימים למה שמצופה ממנו, לפי ימים.

יום א    יום ב    יום ג 

ציור של נטילת ידיים

ציור של בגדים (התלבש לבד או נתן לך להלביש אותו)

ציור של אוכל (אכל ארוחת צהרים/בוקר עד הסוף או במהירות)

ציור של משחק (אסף את המשחקים)

ציור של אמבטיה (עשה אמבטיה זריזה ויצא בלי בעיות)

ציור של פיג'מה/ילד ישן 

על כל משימה שעשה את שמה מדבקה כחולה. כשיש 3 מדבקות הוא מקבל... שוקולד קטן (או ממתק מתאים).

אם הוא מצליח ביותר מ-3 משימות אפשר לשים לו במשימה הבאה מדבקת זהב שמקנה לו שעת סיפור (תני לו לבחור בין 2-3 ספרים שהוא אוהב).

בהמשך אחרי שישנה התנהגות אפשר גם לקבוע שאם יש לו 3 פעמים מדבקת זהב הוא יקבל פרס קטן.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...