זה לא מעניין?

יש כאן הרבה תופעות מעניינות

למשל, בכל סוף פסוק יש חלל קצת, דבר שמובא ברמ"א

אותיות רבתיות שלא מן המניין

בתמונה של פ' לפופה יש אתיות עם קישוטי קליגרפיה.

מסתמא היינו פוסלים את הר"ש לפני הפ"א לפופה משום למ"ד (בגלל הקישוט).

בקשר לצורת האותיות, כמעט אין הבדל בין כ"פים לבי"תים

הרבה אותיות שונות מהכתב אשכנז שאנו מכירים.

אני מסכים איתך שזה מעניין אותך. לכן הבאת את זה...

אבל אותי זה לא מעניין, לא נותן לי כלום.  לכן לא מגיב...

לראות את כתבם של אבותיך?

במיוחד אם הוא נראה ככה...

גם אף פעם לא הבנתי מזה ס-נ-ט-י-מ-נ-ט-י-ם...

ב"ה

ובכן מבקש סליחה מראש כי אני לא הולך להיות עדין.

הות והדר אל תשכח שהרש מהחוג הליטאי, שמתאפיין בשכל קר, הנשמה אצלו היא כמו מפתח שמאפשר להתניע את הגולם שנקרא הגוף, ותו לא.

מענין איך מבירים בחוגם את "ועבדת את ה' אלוקיך בכל לבבך" (בשני יצרך).

עבודת ה' לא יכולה להיות רק שכלית, כל מי שאומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו.

העבודה צריכה להיות גם אם השכל, גם אם היצר הטוב וגם כן אם היצר הרע, רוב תבואה בכח שור.

ולפני שיפתח פה דיון סוער על השיטות השונות ביהדות, זה גמרה מפורשת, לא זוכר איפה כרגע, אבל רבותינו רצו לבטל את היצר הרע של עבודה זרה והיצר הרע של העריות.

כשנוכחו לדעת שאפילו הביצים בשווקים נעלמו לחלוטים אחזירו את היצר הרע של העריות מוחלש מאוד מכפי שהיה קודם.

ועוד מעשה מהתלמוד, אחד מהתנאים שאל את עצמו איךירבעם בן נבט העמיד פסלים, איך אפשר להגיע לדרגה נמוכה כזו, ואז יב"נ הגיע אליו בחלום ואמר לו אם הייתה בתוקפה שלי (לפני גזירת החכמים וביטול היצר הרע של ע"ז) הייתה מרים את שמלתך ורץ לעבוד ע"ז.

משני המעשים האלה ניתן ללמוד שהיצר הרע הוא מנוף לעשיה, השאלה איך משתמשים איתו, אם הולכים אחריו כטיפש אז עוברים על מצות הבורא, אבל אם יודעים לנצל את כוחו אפשר להגיה לדרגות נעלים ביותר, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

ובקשר לתמונות, זה מאוד מענין רק שהגבתי לך באור לסופר, כי שם הוספת גם איזה משפט.

שבוע טוב

להרש תן קצת לרגש לזרום, זה יוסיף לך רק טוב.

חשבתי בתחילת תגובה שאני הולך להיות בוטא...וזה יצא סביר.

גם לך. אין בעיה, בששון ושמחה.

אני לא ליטאי (ח"ו)...

אני עובד את ה' עפ"י שיטת 'האחדות הכוללת'... 

יש לי רגש, ואתה צודק שוהא לא עובד מספיק. אני עובד על זה.

אבל מה הקשר?

אני כבר הרבה זמן לא מבין מה נותן לראות כתבים עתיקים...אצלך זה פועל על הרגש? מה זה קשור לרגש?

הבאת גמרות מאד יפות, (אמנם קצת משובשות...)וגם שם, מה זה קשור לנושא?

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.