שלום וברכה.
שמעתי שמועות שאומרות.. שרוצים לחייב חוק חינוך חובה כבר מגיל 3.
שזה אומר שאם אני רוצה לגדל את ילדיי בבית אני צריכה כבר בגיל הזה לעשות את כל הפרוצודורות של חינוך ביתי.. ולקבל אישור ממדינתי הנכבדה. (כמה שזה הזוי.. הילדים שלי, והמדינה צריכה לאשר לי איך לחנך אותם.)
האם זה נכון? שחוק חינוך חובה יוקדם לגיל 3, מישהו יודע?
תודה רבה
וגם מדברים על חוק חינוך חובה מגיל 3 חודשים
יואו.. איום בעיניי זה רק מחזק אצלי את תחושת ליבי לגביי חינוך ילדיי.
זה ממש מחטף בעיניי..
אני מוחה בתוקף. (אם זה מעניין מישהו)
רק עבר החוק על גיל 3, וכבר העמידו חזון לחוק חינוך חובה חינם מגיל 3 חודשים
זה פשוט לא להאמין שזה אמיתי. אבל בחזון המדינה להכריח כל אימא לשים את תינוקה במעון החל מגיל 3 חודשים
נשמע הזוי, אבל גם חוק חינוך חובה מגיל 3, וגני ילדים עד 15:30, בכפייה נשמע הזוי
הוגשה הצעת חוק כזאת? או שידוע על ח"כ שעומד להגיש הצעת חוק כזאת?
אשמח לקישור, תודה!
בקשר לחוק חינוך חובה מגיל שלוש, לי אישית הוא מועיל, אבל הוא נראה לי לא מוצדק בעליל ומרגיז אותי באופן עקרוני.
אלא שבנאום על אישור החוק החדש, דיבר סר החינוך (השגיאה בכוונה, נדמה לי שהוא, אולי נתניהו) על החזון של חוק חינוך חובה חינם מגיל 3 חודשים.
נשמע הזוי ביותר, אין ספק
אבל כאמור, גם חוק חינוך חובה מגיל 3 שנים עם יום לימודים ארוך בגיל הרך הוא הזוי לחלוטין
(ואני יכולה לחשוב על עוד כמה דברים הזויים פה במדינה...)
כאן למשל מתייחסת גילה גמליאל לחזון הזה.
עד שראיתי שחור ע"ג לבן לא האמנתי.
בעלי ניחם אותי שזה סתם הכרזות פופוליסטיות ואף פעם לא יהיה לזה תקציב.
ובאמת חוק חינוך מגיל שלוש שייכנס שנה הבאה מדבר על יום לימודים ארוך?
מדברים על שיקולי החברה, הכלכלה, העבודה, האימהות - אף אחד לא מזכירה שגם הילדים הם צד בעניין.
עוד לפני שעבר חוק חינוך חובה חינם כבר התחילו בתוכנית להחלת יום לימודים ארוך בגנים.
השנה כבר התחילו בכך, כשהאריכו בחצי שעה את שעת סיום הגנים, זה זה היה מוצהר שזה חלק מתהליך הדרגתי שמטרתו הארכת שעת סיום הגנים עד שלוש וחצי.
ומאחר והגנים נכנסו לחוק חינוך חובה החל מגיל 3, אז כן, גם יום הלימודים הארוך יהיה חלק מכך.
אפשר אולי להתנחם שהחלתו של חוק חינוך חובה מגיל 3 ידחה את ביצוע הארכת שעת סיום הגנים בכמה וכמה שנים.
אבל אני לא הייתי ממהרת להתנחם בכך שמדובר בסתצם הכרזות פופוליסטיות כי לא יהיה לזה תקציב.
כדי שיהיה תקציב הם פשוט יורידו את התקנים, וישימו מטפלות מועטות לקבוצות גדולות מאוד של ילדים
המילים "חובה" ו"חינם" מתחלפות שם כל שתי שורות.
והחוק הקיים הוא חוק חינוך חובה חינם (שימו לב, החובה קודם לחינם).
מדובר בחינוך חינם מגיל 3 ולא חובה.
ותקראי טוב
הרחיבו את החוק הקיים חוק חינוך חובה חינם
שפעמים רבות נקרא רק חוק חינוך חינם או רק חוק חינוך חובה
אבל זהו אותו חוק.
ואכן כן, הם בהחלט דואגים להחביא את העובדה שמדובר בהחוק חינוך חובה נוסף על היותו חינם
"החלת חוק חינוך חובה תצמצם את נטל ההוצאה של זוגות צעירים, שנאלצים לשלם סכומים לא מבוטלים המהווים חלק עיקרי ממשכורתם לגנים ולמטפלות לילדיהם."
(מתוך המאמר שהדבקתי למעלה)
הוא צריך לבנות תיבת גומא ולשחרר אותה בירדן?
ומה יעשו עם תינוקות יונקים? יהיו מייניקות במעונות?
עצוב אבל מנסיוני במקום מגורי הקודם, כפו עלי להשאיר את ילדי (ביניהם ילד בן פחות מ3) עד 15:30.
היה שם יום ליומד ארוך.
השארתי אותם בבית חודשיים ומה לא עשו לנו...
ביקשנו אישור לחינוך ביתי ולא רצו לתת לנו (אעפ"י שיש לי הכשרה מקצועית לגיה"ר!)
ובסוף איימו עלינו בתביעה משפטית על עבירה על החוק ואז ארזנו חפצנו ועזבנו.
ואמרו לנו ממשרד החינוך שזה חוק שהולכים להחיל אותו בכל הארץ.
תדע כל אם עבריה שבנה הוא רכוש המדינה!
עצוב... ויש לי עוד בטן מלאה על הספור הזה...
מה הקריטריונים שמדינתנו הנכבדה מבקשת?
יש תהליך שאמור להיות מאוד מאוד פשוט.
יש כמה דרישות שמנוסחות בצורה מאוד ערטילאית, לטובה ולרעה:
לטובה - אם "נפלתם" על אזור שבו מכירים את הנושא, ומקבלים אותו בברכה.
לרעה - אם נפלתם על מפקחת "דינוזאורית", אכלתם אותה...
הזוי ביותר שהם צריכים לתת לי אישור איך ומה לעשות..
אני צריכה לתת להם אישור אם הקריטריונים שלהם מתאימים לנו ולחינוך ילדיי.. לא ההפך.
מאמר של גילה גמליאל זה לא יותר מהבעת דעה בלתי מחייבת; וגם שם העיקר זה ה"חינם".
ולדעתי, אף אחד לא יעשה חוק חינוך חובה מגיל 3 ובוודאי לא לפני כן.
כל הענין שלהם,זה "לאפשר" למי שחושבת שזו הזדמנות בשבילה...
כתבתי מנסיוני המר עם משרד החינוך.
ואם אתה מתקשה להאמין אני מוכנה לכתוב לך שמות של כל המי ומי (שמחשיבים את עצמם כאנשי חינוך...)
שנפגשתי ודיברתי והתכתבתי איתם ובלבד שייתנו לי להוציא את ילדי מוקדם או לחילופין להשאירם בבית.
לכתוב שהגזמנו בלי להכיר את השטח מספיק זה לא כ"כ חכם.
ראשית, אפשר היה לוותר על ה"סיום" של דברייך ("בלי להכיר את השטח מספיק זה לא כ"כ חכם"..). הרי אני בוודאי חשבתי שאני כותב ע"ס מה שאני מכיר. גם אם יש טעות - זה דבר שיכול לקרות, ואפשר להעיר עליו ולעדכן. מה גם שלא כתבתי נחרצות אלא "חושבני".. אני מניח שכתבת מזעמך (המוצדק) על עצם הנושא.
לגופו של ענין - הסיבה העיקרית לכתיבתי היתה, כמובן, הזדהותי עם תוכן דבריכן. ובהיות שהרגשתי כאן "בהלה" מוצדקת מהכיוון, בפרט שזה התחיל מציון גיל של 3 חודשים.. כתבתי שחושבני שזה מוגזם. ועדיין אני חושב שאף אחד לא יִטמטם עד כדי כך שיקדים לגיל כזה...
עם זאת, בדקתי, כדי "להכיר יותר את השטח" בענין זה, כדברייך, ובאמת לצערי הרב ראיתי שבענין גיל 3 טעיתי.
הם תולים זאת בשני דברים: יציאה של יותר נשים לעבודה, וחשיבות החינוך בגיל הרך.
לענין הראשון - היה מספיק "חינם", וכל משפחה תבחר.
לענין השני - אכן החשיבות גדולה מאוד; גם של החום הביתי, גם של שימת הלב האישית. ויש גם צדדים טובים בגן בגיל הזה. ואינני מביע כאן דעה לגופה של שליחת ילדים לגן בגיל 3.
אך תמהני על החוצפה לקבוע בשביל הורים לילדים בגיל צעיר כזה, כיצד יחנכו את ילדיהם. אמנם הם מתיימרים בהסתמכות על "מחקרים אקדמיים" בדבר חשיבות החינוך בגיל הרך - היה מאוד מענין אותי אם מישהו יעשה מחקר על מס' הילדים שיש ל"חוקרים האקדמיים" הללו, ועל היחס שיש בין מס' ילדים של החוקר בבית, לדעתו בנושא כזה של כפיית גיל חינוך בגן...
בפרט שאנו רואים את ה"הצלחה המסחררת" של החינוך המערבי מבחינה ערכית ונורמליות המשפחה.
קל וחומר כשמדובר על כפיה ליום לימודים ארוך, שנגד זה כבר הספקתי למחות, גם בגני חובה.
אף אחד לא יספר לי ש"מחקרים" גם הוכיחו שילד צריך להיות עייף בגן בצהריים. זה אישי לכל אחד.
נראה יש כאן "שימוש" בילדים לצורך כלכלי. כשאדם באופן פרטי מחליט שכך הוא צריך, מצד המכלול של חישוב ההכנסה בביתו, מותר לו. אבל החלטה "מערכתית" זו בעיה גדולה.
איפה "חופש הפרט"?
וזה נכון, ששמו את הדגש על החגיגה הגדולה של המימון הכלכלי והחביאו את ה"חובה". מן הסתם בהנחה שהנתינה הכספית לציבור, היא דבר "מרעיש" והקול של מי שיטענו נגד הכפיה יעלם בתוך זה.
דומני שבתוך כל הפניות בדבר "חופש הפרט" היה מקום לפניה גם בענין הזה. ואולי מי שרוצה להזיז משהו בנושא, יעלה "עתירה" - לפחות על הניסיון לכפות יום לימודים ארוך בגיל צעיר. יש משפטנים ומשפטניות שהיו מוכנים לקחת על עצמם דבר כזה, דומני (לא שאני תולה מי-יודע-מה שמערכת ה"משפטית" הזו, אבל אי אפשר ש"זכויות הפרט" יהיה נושא שמועלה רק בהקשרים מעוותים).
משום שחוק חינוך חובה מגיל 3 שנים כבר עבר ואושר.
ואחרי זה, ואחרי עוד כמה דברים הזויים במדינה ממש לא הייתי בונה על האף אחד לא יעשה
למה לא?..אם טוב לאמא וטוב לילד,הרי היום יש גם הום סקול..בטח יוקטנה מבינה בזה הכי...
חינוך ביתי הוא מוסד מכובד ומוערך בארה"ב כבר שנים רבות, אבל רק במחוזות מסויימים. יש מחוזות שהם אנטי חינוך ביתי או שמגדירים כללים נוקשים ביותר כדי לקבל היתר לחינוך ביתי (שעות לימוד מסוימות כל יום, מקצועות חובה, מבחנים שנתיים וכו'). לעומתם, יש מחוזות שכל עוד ההורים נראים סבירים, יאפשרו להורים להחזיק את הילד\ים בבית, וסדר היום או ההשיגים אינם נבדקים.
בארה"ב, איזורי החינוך קטנים יחסית, משפחה יכולה לעבור דירה בתחום של מספר רחובות, ולעבור ממחוז חינוך לא ידידותי למחוז חינוך ידידותי. יש משפחות שעשו זאת!
ייתכן שצריך לבקש ממשפחות המכירות את הנושא מקרוב להכין מפה של איזורים ידידותיים ואיזורים שאינם ידידותיים, ולהפיץ.
לפני הרבה שנים, קבלתי אישור לחינוך ביתי של אחד מילדי. האישור ניתן לשנה אחת, ואם רצינו, היינו צריכים להאריך כל שנה מחדש. אמנם רק היינו צריכים את האישור לשנה, אך אותה גברת שראיינה אותי (רק את אמא, לא בקשו גם אבא וגם אמא) ציינה שמבחינתה, זכות ההורים להרוס לגמרי את חינוך הילד שלהם! העיקר שההורים "סבירים" ולא משתמשים בילד לצרכים בלתי חוקיים.
עוד נקודה בעיתית, ויש הרבה מאוד -
ב"ה הכלכלה של ישראל חזקה ובריאה, בוודאי יחסית לכלכלת ארה"ב ואירופה. בארה"ב ובאירופה רוצים "לאפסן" את הילדים בתקוה שעם ריבוי ידיים עובדות, הכלכלה תבריא, כי יהיהו יותר ידיים עובדות. המשפחות שם דוקא קטנות.
דוקא בארץ, ב"ה יש משפחות גדולות וכלכלה טובה (אנחנו, כרגיל, האנטי-טזה לגויים).
למה צריך "לתקן" אותנו, כשאנחנו כלל לא מקולקלים???
אמנם נכון, יש משפחות שאין להם ברירה והם חייבים לשלוח את הצאצאים למסגרת בגיל צעיר. משפחות אלו בוודאי יהנו מחינוך חינם, אך אנא, שהמחוקקים ירדו מהגב של כולנו, ויציעו חינם למי שרוצה, ויעזבו את שאר הציבור לנפשו.
וטעות. בעיות האלימות בגנים רק הולכות וגדלות. גננות וילדים עייפים. והאמת- ביוח"א מספיקים מבחינת הספק לימודי הרבה פחות מאשר בגנים ללא יוח"א. (גננת אם נמצאת- יומיים ארוכים+ יומיים קצרים)
ילדים שיוצאים ב- 13:30 בהתחלה נתבקשנו "לדווח" עליהם, אך בפועל לא נעשה דבר לאותם הורים.
והיום אפילו לא מבקשים שנדווח. באופן כללי הפיקוח רוצה לדעת האם יש ילדים שהולכים באופן קבוע הביתה.
עדיין יש גנים שנשארים לצהרים כ- 5 ילדים וישנם גנים שנשארים כל 35 הילדים. --זוועה
לי אישית יש בעיה עם ילדי הבייבסיטר- שכשלהורים אין כח או צורך הם משאירים אותם בגן וכשנח להם הם לוקחים אותם.
גם כאמא אני מעדיפה יום רגיל + צהרון או מיל"ת- דמויות חדשות, רעננות. יש יותר רוגע ומנוחה מאשר בגני יוח"א בהם אנו מחוייבות "להפעיל" את הילדים בשעות הזויות אחרי ארוחת צהרים.
מה יהיה?
השמועות הן שהאופק החדש (והלא חכם) דווקא מבטל את היוח"א והגנים יהיו עד 14:00 (עוד החלטה מטומטמת ולא חכמה בעליל. שהוחלטה ע"י אנשים שאין להם כנראה שום הבנה בגי"הר ובצרכי הילד)
אבל--- ההורים בלחץ. יבוטל יוח"א??? נצטרך לשלם מועדונית???? אנחנו רוצים גנים עד השעה 17:00!!!
חבר'ה תתעוררו, אתם במיעוט כ"כ קטן לעומת כל הורי הקריירה שממש מזלזלים בנו הגננות שעובדות רק עד 15:30 או רחמנא ליצלן- 14:00.
אם לא היה ביקוש מהשטח הדברים לא היו קורים.
את פירות הביאושים אנחנו משלמים, כרגע בקטן אך בעוד כמה שנים ב גדול!!.
הילדים שסובלים מחסך הורי ממש לא יהיו יצרניים לחברה אלא נטל כבד. (לא סתם מחלות הנפש צוברות תאוצה בשנים האחרונות- וזה רק ילך ויגדל לצערי). יש גבול ליכולת ההכלה, האמפתיה וההתמודדות שלנו עם הקשיים השונים בגן מ- 7:30 ועד 15:30.
אני חושבת שגם אם יש דרישה ליום ארוך עד חמש אז היו יכולים לתת את הכספים להנחות לצהרונים לדוגמא או לאיזשהן הטבות כספיות להורים שעובדים משרה מלאה.
הבעיה שנראה שיש למדינה איזה קטע לא לעזור להורים אלא לתת חינוך אחיד לכולם שזה מעצבן מאד.
או שאולי זה סתם עצלות בירוקרטית. נאריך קצת מה שיש וזהו בלי ליצור מנגנון הנחות חדש.
אני לא חושבת שמזלזלים בגננות. אני לא חושבת שגננת שעובדת עד שתיים צריכה לקבל משכורת של מישהי שעובדת עד חמש אבל לזלזל? ממש לא. זה עבודה חשובה מאד. וגם קשה. אני חושבת שיש לגננת של הבת שלי המון סבלנות וחום. אני לא הייתי מחזיקה מעמד נראה לי...
האמת הלוואי שבמשרה שאני עובדת בה היתה לי אפשרות להשתכר פחות ולעבוד עד שתיים.
בכל אופן למרות שאני עובדת במשרה מלאה זה מדאיג אותי כל ההחלטות האלה.
למה צריכים להחליט בישבילי איפה הילדים יבלו את הצהריים. אני רוצה לבחור את הפתרון שמתאים לחינוך שאני רוצה ולא שכולם יחוייבו לעשות אותו הדבר.
אצלנו השנה האריכו רק עד שתיים וממש לא ברור לי מה זה נותן.
ואת העניין של חינוך חובה\חינם לגיל 3 אני ממש לא יכולה להבין.
בגיל הזה הילדים שלי עוד היו בגנים קטנים עם מעט ילדים. זה ממש לא גיל לחינוך חובה.
אז קודם כל זה עוד לא נכנס בכל הרשויות
ועד אז זה עדין לא חובה (כלשון האתר GOV.IL - עד להחלת חוק חינוך חובה
בשנת הלימודים תשע"ה, יוכלו ההורים המעוניינים בכך לבחור במסגרות פרטיות
שלא הוכרו כמסגרות ציבוריות, אך ללא מימון שכר לימוד על ידי המשרד. ומכלל לאו לומדים את ההן - אחרי זה אי אפשר, גם לא להשאיר בבית)
חוץ מזה כשהתקשרתי לברר האם אנחנו נכנסים בחוק החדש או לא החלטתי להביע גם את מחאתי על כפיית החינוך ויום החינוך הארוך.
הפקידה (הנחמדה ביותר עלי לציין) בדקה עבורי ונתנה לי מספר פקס לשלוח את התלונה
אולי ריבוי תלונות על יום החינוך הארוך (במיוחד עם עדויות אישיות של ילדים/גננות הסובלים מכך) יועיל לביטול הגזירה של כפיית החינוך ביום לימודים ארוך לגיל הרך
אז מספר הפקס הוא 025602390
שלחו פקסים - לא נגד זה שמאפשרים למי שצריך - אלא נגד הכפיה.
של מי הפקס הזה
איזה משרד\עיר וכו'
במוקד אמרו לי לשלוח לשם, ושזה יגיע לאנשים הרלוונטים
אבל ממה שהבנתי מדובר במשרד החינוך, איפה בדיוק לא יודעת
תסתכלי באתר של משרד החינוך
זאת קבוצה של אנשים (בעיקר נשים) שפועלים נגד יום החינוך הארוך בגנים
עולה לי בראש להרים איזה מאבק רציני כולל הפגנות, שביתות וכו'.
הבעיה היא שאני אימא לילדים קטנים ולא ממש פנויה לנהל מאבקים שכאלו, וכמוני כל האחרים שמתנגדים לגזירה הזאת
טוב בביתזה בדיוק העניין...
אני חברת הקבוצה אבל לא פעילה מאותה סיבה של יהודיה
השבוע היה סוף סוף דיון בבג"ץ על עתירה שהגישו קבוצה של נשים שיהיה אפשר להוציא יותר מוקדם ועוד כמה דברים, והעתירה נדחתה כי השופטים החליטו שהם לא רוצים להתערב, למרות שיש להם סמכות לכך.
והמליצו ללכת לכיוון של מאבק ציבורי...
אני אוגרת כוחות, מקווה שיהיה לי כוח לזה בהמשך, כי כרגע אני חושבת לא לשלוח בגלל השעה+מס' הילדים גם בשנה הבאה (גן 4)
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
