"הנה היא באה הנה היא מגיעה ה-ג-א-ו-ל-ה!!!"עץ על מים

הנה היא מתקרבת

פורשת את כנפיה

מלאה זיו כולה אורה

באושר מלטפת

אותנו היא עוטפת

כיפת כנפי השכינה,

מכל מקום רואים את האור

מרגישים את השפע

מרגישים את הדרור..

הנה היא באה

הנה היא מגיעה

הג-א-ו-ל-ה!!!

 

אני מאמינה באמונה שלמה. בביאת המשיח. ואע"פ שיתמהמה. עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.

אני מאמינה באמונה שלמה. בתחיית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים.

 

אני אומרת את זה כל בוקר, לצערי בערך כמו תקליט שבור, אבל בעצם למה אני אומרת ככה? הרי אני יודעת שיש משנה שאומרת: "אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים" אחד הפירושים ע"פ רבנו עובדיה מברטנורא, זה לא להתפלל כדבר קבוע שאתה רגיל בו אלא כל פעם להתכוון מחדש כאילו זה פעם ראשונה.... ולמדתי הרבה ושמעתי הרבה על מעלת התפילה והאמונה ו...? מה לא יוצא מזה כלום?

 

כאילו כל בוקר להגיד כמו תוכי 13 עיקרי אמונה זה לא כזה גבורה, בא נגיד בכלל לא, כי אם אני אומרת אותם כמו תוכי אז רגע אני מאמינה בהם באמת? או מדקלמת אותם כי זה מה שכתוב לי אחרי עלינו לשבח, 6 זכירות ו13 עיקרים...?

 

חבר'ה, איפה האמונה שלנו? היא נטועה במקום האמיתי? נמצאת שמה בפנים באמת? או שאנחנו מאמינים כי: ככה חונכנו, המציאות הוכיחה שה' קיים, וכו', אבל אנחנו יודעים שזה קיים אבל לא מרגישים!!! איפה הרגש, בדברים אחרים הוא פועל כ"כ, אתם יכולים לראות בנאדם מתרגש ממשחק כדורגל אבל בתפילה הוא לא נראלי כ"כ יתרגש, גם לא רבע מהריגוש, איפה אנחנו? ואיפה ה'? כמה התרחקנו...

 

אנחנו לומדים תנ"ך, והעניין הבא מצוי לדעתי לא מעט (במיוחד אצל בנות אני חושבת) כל הזמן מדברים :

'דור המדבר', 'עמ"י חטאו בע"ז',  'עמ"י חטאו בחטא העגל' 'עמ"י גלו מא"י'

אבל ה'עם ישראל' האלה זה בעצם אנחנו! אבותינו, הדורות שקדמו לנו,

לפעמים אנחנו חושבים (לי יצא לחשוב לפחות) שאומרים כל הזמן שיש ירידת הדורות, אבל ראיתם מישהו משתחווה לפסל? לשמש? לירח? מתי אתמול? היום? (לא מדברת על הודו כן?) בארץ ישראל....

 

אני לא!

 

ראיתם מישהו עושה לעצמו עגל מזהב שינהיג אותו? אנחנו בלי מתן תורה יציאת מצרים קריעת הים וכו' לא עושים עגלים, אז מה הולך פה? זה ירידת הדורות?

 

אז זהו שכן! כי זה אולי מצחיק אבל הרבה אנשים מתייחסים לעולם הגשמי כעל ה-דבר, מאמינים שהם אלה שיכולים והתפקיד של ה' הוא רק בתיאוריה לא בפועל....

 

אומרים על דברים בעזרת ה' בעזרת ה', אבל רגע אתם באמת באמת מאמינים בה' שהוא יכול לשנות את המציאות מטוב לרע מרע לטוב בשניה בדרך הכי לא הגיונית בעולם לעשות ניסים מופלאים? בעזרת ה' לפעמים אומרים מתוך הרגל. (לא כולם... אבל יש אנשים גמאני לפעמים)

 

מה הולך פה? למה כ"כ מבלבל?

 

עולם אחד, וכ"כ הרבה בלבולים, ראיתם מזה?חושף שיניים

 

אז זהו ש>>>

כל דור יש לו את המדרגה שלו, כל דור עומד על מדרגה שונה משל קודמו ומשל אחריו. ויש לו את הדברים שבהם הוא יותר ואת הדברים שבהם הוא פחות, את המעלות ואת החסרונות שלו.

אבותינו חטאם היה על עצם כך שהיה להם ניסים גלויים, היה להם בית המקדש, כאילו אם היום במצבינו ככה היה לנו ניסים כמו שלהם, אני חותמת לכם כולם היו מאמינים בה' כמו לאיודעת מה..

 

זה היה החטא העיקרי שלהם, לא עצם העבודה, איך שמעתי פעם "לא מקבלים עונש על החטאים עצמם, אלא על עצם זה שלא חזרנו" אז הם חטאו עם גילוי השכינה, ולא תמיד חזרו, היה להם נביאים צדיקים כ"כ, והם לא הקשיבו להם, זה היה החטא העיקר שלהם, ולא עצם החטא עצמו.

 

ואנחנו צריכים בעצם לקחת ת'צמינו ופשוט להאמין בעיניים עצומות (לא כן? ) להאמין בכל סיפורי המעשה והמופת שהיו לאבותינו, להאמין בלב! ברגש! זאת חלק מהעבודה שלנו! חלק חשוב!

לקחת את מה שאין לנו, אין לנו גילוי פנים היום, וליצור את זה לעצמינו כל אחד לעצמו וכל אחת לעצמה, להאמין בליבינו באמת! ע"פ מה שהיה פעם, להאמין בהכל שזה אמת!

 

ויש לנו גם עדים הקיימים לעולם" השמיים והארץ, כמה פעמים אומרים לנו "נמצאו ממצאים עתיקים" הממצאים העתיקים האלה מוכיחים לנו בבירור את קיום כל סיפורי התנ"ך מדרשי חז"ל את הכל! ועל פי זה אנחנו צריכים להאמין, זה קשה - אבל זה משתלם בעזרת ה'!!!! ע"פ האמונה בעצימת עיניים בלי הוכחות חותכות לגמרי, יש הוכחות אבל לא מטוורפות....

 

שנזכה להתפלל, ללמוד תורה, גמרא (לבנים שבנינו) להתקדם הלאה, לעבוד את ה', כאילו כל פעם מחדש, לקחת את המשנה של "אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים" לכל יום מחדש, בכל נושא (לא בעניינים גשמיים מדי כן?-) מישו פה עוד יחליט שכן אני אהיה כל יום בערוץ 7 כאילו אני מתלהב היום מחדש מהערוץ ופעם ראשונה שאני רואה אותו ומתלהב אז לא!) ובעזרת ה' מזה נצמח! מהאמונה הפנימית שבליבינו פנימה!!

 

 

אוהב באהבת ישראל..

יונה קטנה...

 

נ.ב.

כל הנא' לעיל נאמר ע"פ תובנות שלי מדברים שלמדתי ושמעתי, יכולהיות שיש דברים שבהם אני טועה/לא מדייקת מוזמנים בשמחה להעיר ולהאיר

 

שבת שלום שנזכה לגאולה!!!

 

אני מתנגדת למחשבה שאמונה היא רגש.אוסנת

זה נכון שבסופו של דבר - צריך גם לחוש קרבת אלוקים.

אבל האמונה היא לא רגש.

נקודה.

 

אם לומדים אמונה - אם מבררים אותה בשכל - גם מרגישים אח"כ.

ואם לא מרגישים - כנראה שלא ביררת מספיק.

 

והדברים ארוכים, ובשמחה אשתדל לענות כמה שאוכל,

להביא מקורות ולעשות דיונים שלמים -

כי הנושא באמת מאוד חשוב ומהותי.

 

 

 

 

 

(רק על קצה המזלג:

"יש אנשים הסוברים שאמונה היא מן רגש, מן המית הלב, מן צביטה בלב... את השיבוש הזה שאמונה היא רגש, יש לעקור מן השורש. יש להשתחרר מהבנה שטחית זו.

אין התנגדות לשיר בבוקר "אני מאמין", לזמר ולרקד. גם זה טוב, אך זו עדיין לא אמונה.

אפשר לומר שזה ביטוי רגשי של האמונה. אבל אמונה מהי?

"אמונה היא דבר שבשכל, היא השכל היותר גדול, האמיתי ביותר, שכל אלוהי, דעת אלוהים"...

(שיחות הרצי"ה, עמ' 19)

אוסנתעץ על מים

לא אמרתי שכל האמונה היא רגש, הבסיס הוא צריך וחייב להיות שכלי. לדעת שה' קיים.


אח"כ בהמשך צריך גם להרגיש את ה'...



ככה אני שמעתי ולמדתי מגדולים ממני....

ערב טוב, ויישר כח על הבירור.אוסנת

מה שאמרת עכשיו, קצת שונה ממה שכתבת:

"אנחנו צריכים בעצם לקחת ת'צמינו ופשוט להאמין בעיניים עצומות (לא  כן?  ) להאמין בכל סיפורי המעשה והמופת שהיו לאבותינו, להאמין בלב! ברגש! זאת חלק מהעבודה שלנו! חלק חשוב!"


לכן אני רוצה לשאול, למה את מתכוונת כשאת אומרת "הבסיס הוא צריך וחייב להיות שכלי. לדעת שה' קיים."


ובכל מקרה -

ללמוד אמונה לא מסתיים בכך שאני יודעת שה' קיים.

תמיד יש שאלות נוספות, עמוקות יותר, שגורמות לאמונה מדויקת יותר.

ולרגש גדול יותר שמופיע עם כל בירור ובירור.

רגש שהוא לא "ריגוש" - וואו, ה', איזה תותח אתה, אני ממש מרגישה אותך פה לידי (מן תחושת "היי" כזאת).

אלא הזדהות אמיתית ועמוקה עם רצון ה'.

שמחה עמוקה גם כשהמציאות מורכבת וכואבת.





אני מאמינה שכך למדת, ורואים שאת לא סתם זורקת מילים - 

אלא השקעת המון מחשבה, אולי אפילו שעות, בכתיבה של שרשור אחד... (ואיזה באסה שאנשים עוד מבקשים תקציר!!!)

ולכן אני מגיבה לך - כי אני מאמינה שאת בחורה בוגרת ורצינית, ואני אשמח מאוד לברר איתך את הנושא.

אוסנת-ענבל

עדיין לא קראתי את דבריה של יונה קטנה (|מתביישת בעצמה|) אבל אני רוצה להעיר על משהו.

יש מי שסובר שאמונה זה רגש ויש מי שסובר שאמונה זה שכל.

שניהם רבנים גדולים.

אז אל תשללו כל כך מהר.

מצטערת, לא יודעת מי אומר שאמונה היא רגש.גפן36

אמונה היא לא רק רגש. היא מבוססת על השכל. אני לא פסיכית ש"מאמינה" לכל שטות שאומרים לי.

לא קשור לפסיכיות ואני לא זוכרת מי אמרענבל
ענבל,אוסנת

אני אשמח אם תביאי לי מקורות.


זה הפך היהדות.

^^^גפן36

תסבירי מאיפה הוא אמר את זה... זה מרגיש לי נוצרי מאווווודד...

יש סיכוי שאני טועה והכוונה היא ש...ענבל

יש אמונה עם רגש שמבוססת על שכל

ויש אמונה שהיא כולה שכל.

 

יש סיכוי שזה כך אבל אני צריכה לבדוק.

אבדוק ואגיד.

אין כזה דבר שאמונה היא רק שכל.אוסנת

ואין כזה דבר שאמונה היא רק רגש.


אמונה זה משהו אחר. זה חיים. 

ואני לא במקום של להסביר את זה.

(לענייננו - גם שכל וגם רגש)


אבל איך מגיעים לאמונה?

עם כל כוחות החיים.

ומי מוביל את כוחות החיים? השכל.

אחריו נמשכים ובאים גם הרגש, הרצון והדמיון.

אך כדי שהם יהיו טהורים ומבוררים ואמיתיים - שכל. שכל. שכל.



"אמונה - אינה לא רגש ולא שכל,-יהודית-

אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה"


הרב קוק אומר שהאמונה היא לא שכל ולא רגש. היא כוח חיים נפרד.
כמו שיש רגש, שכל, רצון.. יש גם אמונה. שנפרדת מהם.
ברור שנשעת עליהם, אבל בבסיס היא לא זה ולא זה..

יהי רצון שאני אזכה...אוסנת

ללמוד אמונה עוד ועוד - עד שאבין את עומק הכוונה של הרב.


תגידו אמן!

גפן36עץ על מים

אמונה היא לא רגש אבל היא גם לא שכל, היא שילוב של שתיהם!

אבל היא לגמרי מתחילה מהשכל!!גפן36

ברור שצריך רגש, אבל הוא לא הבסיס שיגרום לי ללכת אחרי משהו/מישהו בעיניים עצומות.

אוסנת...עץ על מים


הבסיס של האמונה צריך להאמין בשכל לדעת שה' קיים בכל המובנים האפשריים, ואינלי כח להרחיב...


אחרי השכל צריך לבוא גם הרגש, חייב! אם אני יאמין בה' רק בשכל זה לא יהיה אמונה בשבילי! האמונה שלי מתבססת על השכל, אבל בנויה גם עם הרבה מאד רגש, ב"ה היום אני במצב שגם שזה לא נשמע אני יודעת שאני מאמינה בה' בכל שנייה בה-כ-ל! ולא תמיד זה נשמע עם דברים שאני אומרת, אבל אני יודעת שגם במצבים הכי קשים שלי, מתוך הרגש דווקא אני אתגבר על עצמי ולא מתוך השכל. הידיעה אצלי נמצאת אבל זה הבסיס מעבר אליה יש תרגש שמאד חזק ובלעדיו לא הייתה לי אמונה בכלל.  וכבר ממזמן לא הייתי פה...


יש הבדל בין השאלות שעליהם צריך לענות בשכל, לבין המצב היומיומי שאני לפחות צריכה גם תרגש, חייבת!!


שמעתי על זה פעם סיפור...


היה חסיד אחד שלפני שהוא נהיה חסיד, הוא היה כאילו ממתנגדי החסידות מה שנקרא, (לפני המון שנים כאילו) ואז יום אחד הוא בקש מחמיו ללכת ללמוד אצל המגיד ממזריטש (חסידות) חמיו אמר לו לא וזה מה אתה צריך את זה? אחרי כמה זמן הוא בקש שוב, חמיו אשר לו, היה אצל המגיד במשך שבועיים אני חושבת, חזר חמיו אומר לו נו מה למדת אצל המגיד ממזריטש? אז הוא אומר לו "למדתי שה' נמצא בכל מקום" אומר לו חמיו מה אתה עושה ממני בדיחה? קרא למשרתת ושאל: "איפה ה' נמצא?" אמרה לו: "בכל מקום" אומר החם לחתנו, הלכת שבועיים ללמוד אצל המגיד כדי לדעת שה' נמצא בכל מקום? אומר החתן, היא אומרת את זה, אני מרגיש את זה.


הבסיס של האמונה הוא לדעת, להאמין, אבל אם את לא מרגישה את זה בלב! זה יכול פתאום להתפורר... הלב כמה שהוא נשבר, הוא הכי שלם, כמו החתיהמ שלך "אין דבר שלם יותר מלב שבור" הלב השבור גם יותר שלם מהשכל הישר. השכל הוא דבר חשוב, עליו מתבסס הכל, אבל ההמשך אמור להיות חלק ממנו ברגש... וחלק לא מבוטל, זה לא סותר!


רגש זה לא הרגש הפשוט שוואי איך אני מתרגשת לפגוש עכשיו את חברה שלי, אלא הרגש היותר עמוק!




זה ביחד, שילוב!

לכל דבר יש את התפקיד שלו, השכל יש לו מקום מאד חשוב! הוא הבסיס, היתד, עליו נבנה הרגש, שעוזר לאמונה להתבסס, א"א להאמין רק עם אחד מהם...




לא מבאס אותי שמבקשים תקציר (במיוחד שזה רבבה בנשמה אוהב




יקרה מאוד,אוסנת

בוודאי שאמונה מורכבת גם מרגש, ובוודאי שלרגש יש מקום וחייבים אותו.

אבל מי מוביל?

הרגש או השכל? (מתוך הרגש דווקא אני אתגבר על עצמי ולא מתוך השכל)


אני מבינה שאת לא יכולה לקבל את זה.

כי מה שמחזיק אותך - זה הרגש.

אני מרשה לעצמי לומר בעדינות... שזה רק בגלל שאת לא יודעת באמת מהו "שכל".

יש לי תחושה... חזקה ככל שהדיון מתגלגל - שבתוך תוכך את מבינה שהתשובה לשאלה "האם ה' קיים" - לא מספקת אותך. 

זה מפחיד להמשיך ולשאול. אולי אין תשובה.

לכן עושים מן מחסום בשכל: "ה' קיים. וזהו. לא יכול להיות שלא. וגם הרבה אנשים אומרים את זה, ואני גם מבינה קצת. אבל לא עד הסוף, ואני מרגישה אותו - ואמונה היא גם רגש". 

ומה קורה שיש מה שנקרא "משבר באמונה" בעקבות מציאות מסובכת?

לוחצים חזק חזק על הרגש. סוחטים אותו כמה שאפשר.

כדי להרגיש אמונה. וודאות.


במקום לקחת את השאלה שגרמה למשבר, ולברר אותה.

בירור שיוביל להבנה עמוקה וגדולה יותר,

ולכן גם לרגש חדש ואמיתי, ולרצון גדול להוסיף אמת.



"שילוב" זה לא לקחת קצת מזה וקצת מזה.

אלא למצות את כוחות החיים במילואם, ולתת לכל אחד את המקום הראוי לו.




הסיפור שהבאת - מקסים, אבל גם אותו צריך ללמוד (=להבין את העומק).

לילה טוב!





בדיוק חזרתי משבת אולפנה בנושא הזה!!!מיצ'לאחרונה

אמרו לנו שאמונה זה לא רגש ולא שכל זה שילב של שנהם יחד אבל זה יותר מזה זה כמו בניין  בפני עצמו יש עוד פוול להרכיב אם את רוצה דברי אתי בשחה אישית!!

ישמצב לסיכום?נדנדה כתומה.

אוךך.. אני רעה.. כי בטוח השקעת בזה והכל.. אבל זה ארוך מידי בשבילי..

 

ישמצב את אומרת במשפא אחד-שניים-שלושה מה כתוב שם?

רתם אולי בהזדמנות תזכירי לי אם באלךעץ על מים
תמיד אמרו שיש פיגועים בפרוץ השלום אז על אותו משקל:חנמאל ד.

יש הרבה בלאגנים לעם ישראל עם פרוץ הגאולה...

אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק...


אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברלאחרונה

או לשטו"ל

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך