אני מכיר בעל מקצוע מצויין שעושה את זה.

ואם הם היו בעלי מקצוע נורמאלים- אז הם היו מזמינין מסופר שיכתוב על קלף דק, ומרחיבים את החללים. י

ש בתים יותר קטנים גם מזה, ואין עם זה שום בעיה.

ב"ה

אם הבתים קטנים והפרשיות גדולות הם יכולים להגיע לטיטורא וזה כן בעיה

ראה כאן בעברית:

http://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_16.html

ויש שם לינק להרחבת הדברים באתר באנגלית.

האתר הוא של הרב ווינר מחבר ספר "אותיות הרב".

ואני בטוח שיש שם כמות גדולה של נושאים שיענינו את החברים דכאן.

לא נכנסתי לקישור.

כל מה שאמרתי שאין בעיה- זה רק אם הבעל מלאכה הוא נורמאלי, שיודע להעמיק חללים, ולהזמין מראש פרשיה קטנה..

ואם הוא לא יודע -  זה היה פותר לי חלק מהספיקות אצל מי לקנות...

בכל דבר יכול להיות פולטק בעיות, אבל צריך לדעת מי יודע להתמודד איתם ולעשות הכי מהודר, ואצלו לקנות.

מדובר על בתים המכונים "מוקטנות" בשוק.

אם הסופר כתב את הפרשיות על קלף סטנדרטי, לא צריך להיות בעיה.

אבל קיימים חנויות שמציעות פרשיות קצת יותר גדולות (בד"כ מדובר ביד אבל יש גם בראש)

או שהסופר שרטט בעצמו את הקלף ועשה קצת יותר גדול מהרגיל

והפרשיות יירדו לחלק התחתון של הבית,  וזה יכול להיות מאד בעייתי. (יש פוסלים ויש מכשירים בדיעבד)

כל הנ"ל מתייחס לגובה הבתים, לגבי הרוחב שלהם והכנסת פרשיות (שנכנסות בדוחק וכו'), תלוי בסופר כמה ארוך כתב את הפרשיות ועל איזה קלף כתב אותם (דק - עבה, שזה יכול להיות בעיה גם בבתים רגילים)

אני מאוד ממליץ על נערי בר מצווה לקחת בתים כאלה, ועד היום לא הייתה לי בעיה.

אני סופר כבר הרבה שנים, ויכול להגיד לך שאם יש לך סופר נורמאלי אתה יכול להזמין ממנו בכל גודל משתרצה, אולי יקח לו טיפה זמן למצוא את גודל הפרשיות שיהיו לו הכי נוחות לכתיבה,, אפילו 2.2 או 2.3 זה אפשרי, למרות שהסטנדרט בפיצפון זה 2.4 , קיצר דבר עם הסופר שלך, והוא כבר ימצא לך מה שצריך.

אפשר לעשות כל מני דברים, אבל אם הסופר שלך לא מרגיש בטוח בזה אז לא כדאי לאלץ אותו.

בבתים שאינם קטנים מ-29 מ"מ אין שום בעיה להכניס פרשיות סטנדרטיות, וכל הפרשייה מצליחה להיכנס לתוך הבית (הקציצה) מבלי שהחלק התחתון ישאר בטיטורא.

נתן שמבה -בית התפילין -

כוכב השחר

אמנם בגללך בזבזתי שעות עבודה יקרות,

אבל אני כ"כ שמח  על הלינק הזה ששלחת.

ממש לא ידעתי שקיים כזה דבר בנט

למי שלא מכיר, הרב וינר, יהודי בעל ידע עצום בענייני סת"ם בכלל

ובשיטת בעל שו"ע הרב וכתב המיוחס בפרט

אני כ"כ שמח על הגילוי הזה!

ב"ה

להזכירך רציתי להפגש איתך ביום חמישי או ששי ולא הסתדר, אז מיליתי את השעות הפנויות  בביקור אצל הרב ווינר, שהפרעתי באמצע ההכנות לשבת, לא הייתה לי ברירה, ונודע לי על האתר.

אז שה' יברך את כולנו.

מי שהמליץ לא לרכוש צודק,כי מי שדוחף בכח ולא בקיא במלאכתו עושה רק נזקים.אך מי שהוא בעל מלאכה באמת

יודע כיצד להכניס ,יודע להעמיק כראוי את הבית, לא נתקל בבעייה כל שהיא שקיימת רק אצל חאפרים.

אפשר לפנות למומחה ולקבל ממנו תשובה אחראית ומדוייקת

ב"ה

לפני זמן לא רב כשעוד לא היו תעשיות של משחטות וכו' קרא הסיפור:

אטליז שהיה גר בכפר מרוחק מהעיר, כל פעם שהיתה לו שאלה היה נוסע בעגלה וסוסים לבית הדין שבעיר ומציג את השאלה לרבנים. לפעמים היו מכשירים ולפעמים היו מטריפים, וכך נהג במשך שנים רבות, יום אחד פגש אותו חבר ילדות ותוך כדי שיחה הוא אמר לו לאן פניו מודעות.

ואז חבירו אמר לו למה לך כל הטרחה הזו, אני שולח לכלב שנאמר "לכלב תשליכון", אם הכלב אוכל זה סימן שזה נבלה ואם לא זה סימן שזה כשר.

האיטליז קיבל את העיצה הנבונה וחזר לכפרו וכך במשך חודשים אימץ את ההנהגה החדשה לפחות לימי החורף המושלגים.

לאחר כמה חודשים כשחזר השמש בתפארתו, מיועדינו שם שוב פעמיו לכיון העיר הגדולה אם סל מלא "שאלות".

הרבנים כשראו אותו שאלו בתמיה כבר שישה חודשים שאין לך שאלות???

והנ"ל סיפר את כל הסיפור.

והרבנים שוב שאלו, אז למה הפסקת והגת לכאן?

והכפרי ענה: "הכלב שלי מהדר ומחמיר מידי בזמן האחרון !".

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.