http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=18967&forum=scoops1&viewmode=threaded

אני חושב שנועם שליט הוא אדם נבזי ומגעיל ולא מספיק הנזק שגרם, עכשיו הוא עוד מעז לנצל את הפרסום שהוא קיבל כדי לסדר לעצמו ג'וב. 

דבר נוסף ומעניין, שאף עיתון לא מצא לנכון לפרסם את השתייכותו של נועם שליט למפלגת העבודה בזמן הקמפיים התקשורתי לשיחרור גלעד שליט... 

משעמם לא יהיה בכנסת

אדם שרוכב על הפרסום של הבן שלו..

מה יש לו להציע?? מה האידיאלים שלו?? מלבד זה שהציבור מכיר אותו אין לו שום דבר למכור!

הכניסה שלו מהווה פגיעה גסה גם במשפחות השכולות שרוצחי קרוביהם שוחררו בעסקה..

שחררו את הבן שלך תמורת 1200 מחבלים, שב בשקט קצת זמן ותן לאנשים להתרענן מהכאב, אל תקוף חודשיים אחרי כשזה עוד טרי..

שניהם רצים לכנסת על בסיס רייטינג ציבורי שהושג בנסיבות א-פוליטיות (?!?)

ומנצלים נתוני פתיחה שמי שנתן להם אותם לא התכוון שישתמשו בהם לצרכים אלקטוראליים.

והם לא הראשונים שעשו את זה.

עשרות יוצאי צבא עשו את זה לפניהם, וגם אנשי תקשורת כמו שלי יחמוביץ'

ואורי אורבך (ידעתם שהם נולדו באותו יום?)

בקיצור, בעולם מונחה רייטינג, כל מי שיכול מנצל זאת,

ולא משנה כלל איך הוא קיבל אותו.

אני גם לא בטוח שהוא יותר מזיק מאהוד ברק למשל,

או שאול מופז, שנכנסו לכנסת על בסיס כישורים צבאיים מוטלים בספק,

וכישורים פוליטיים שלא נמצאו עד עצם היום הזה...

נועם שליט רוכב על גבי פרסום שקיבל בגלל טרגדיה אנושית: החטיפה של בנו. 

הוא גרם נזק עצום למדינת ישראל בקמפיין שלו שבו הוא התפרסם. 

יאיר לפיד הוא סתם מישהו שיש כאלה שטוענים שיש לו כישרון לכתוב בצורה מעניינת והתפרסם בגלל זה ובגלל שהוא "מולטי-טלאנט" - שזו ההגדרה למישהו שנראה טוב, אוחז בדעות הנכונות ויודע לקרוא מהטלפרומטר. 

אין מה להשוות בין ב-2. 

האם בגלל שמישהו קורא טוב מהטלפרומטר ונראה טוב לדעת

אנשים מסוימים, זו סיבה לתת לו להחליט החלטות הרות גורל?

דוקא נועם שליט הוכיח שהוא יודע להפעיל מערכות פוליטיות.

מה יאיר לפיד יודע?

לאף אחד אין מושג.

אני גם חושב שנועם שליט הוא מסוכן מאוד.

אבל מבחינת המניעים שהנחו אותו לרוץ לכנסת,

או מה שיגרום לאנשים להצביע בשבילו -

אין הבדל בין השניים, ובפוליטיקה נועם שליט הרבה יותר מוכשר

ככל הנראה.....

אני לא מתכוון שאני חושב שזה טוב שהוא רץ.

אני רק אומר שבעולם מבוסס תקשורת, זה לא מפליא בכלל,

על כל פנים לא יותר מאיש תקשורת שרץ לכנסת....

נועם שליט הוא אדם בזוי שמנצל את הטרגדיה שעברה עליו ומתעלם מהמחיר שהוא דרש מעם ישראל לשלם בגללו. 

הוא אדם נבזי ועלוב וחסר ערכים ורגישות. 

ואין לו שום יכולות או כשרונות - התקשורת פשוט זיהתה הזדמנות לשחרר רוצחי יהודים מהכלא, אז היא קפצה על המציאה. 

יאיר לפיד הוא סתם אדם שאין לו כישורים או יכולות מיוחדות - כמו רוב האנשים שנמצאים בכנסת. 

מי אמר?

אולי להפך?

יותר מזה:

למה אתה חושב שהוא נבזי וחסר ערכים ורגישות?

הוא לא רואה כמוך את 'המחיר שעם ישראל נאלץ לשלם'.

מבחינתו זה היה המהלך שהיה צריך לעשות מלכתחילה,

ולאף אחד לא היה אומץ להכריע עליו חוץ מנעם שליט,

וכיון שכך, נדמה לו שהוא נחון באומץ לב ציבורי ובכושר הנהגה

לא פחות ממי שעושה את זה עכשיו,

ובנסיבות כאלה ההחלטה לרוץ לכנסת היא יותר מהגיונית.

זה שזה דורך לאנשים על פצעים פתוחים זה עצוב מאוד,

אבל אם זה מה שצריך לעשות - אז זה מה שעושים.

בדיוק כמו שלשחרר מחבלים זה כואב אבל נצרך,

כך גם הכניסה לפוליטיקה.

באמת? טוב לדעת.....

לקחת משפט אחד מתוך 3 הודעות שכתבתי,

והתייחסת אליו כאילו הוא כל מה שכתבתי, ובמשמעות אחרת לגמרי.

זו דמגוגיה.

שליט, וכמו שזה נכתב זה היה נראה כאילו זו דעתך, אז הייתה אי הבנה...

אחרי השחרור החמאס בעצמו אמר שהוא לא האין שישחררו כל כך הרבה, יכלו לשחרר הרבה פחות - והוא והתקשורת עזרו לחמאס לשחרר יותר רוצחים.

ואגב, למה לא לדרוש מגלעד שליט שיתגייס לקמפיין למען שחרור פולארד?

אני חושב שנעם שליט הוא נצלן ציני חסר לב.

כוונתי היתה:

א. בפוליטיקה הישראלית הוא רק אחד מני רבים חסרי לב כמוהו בדיוק.

ב. לדעתו של נעם שליט, שחרור המחבלים  היה מעשה טוב והציל את הבן שלו

    ולשמחתנו, ב"ה, עדיין אין לנו הוכחות שזה היה מעשה התאבדות.

כי גם אם זה נצרך (ואני חושב שלא רק שזה לא נצרך, אלא זה גם אסור ופסול), זה עדיין נזק שנגרם למדינה.

את הנזק שלו הוא כבר עשה. שיעזוב אותנו בשקט.

הוא לא הכריע כלום. מי שהכריע היו השרים העלובים שהצביעו בעד העסקה האיומה הזאת. 

עליו לא היתה אפילו טיפה אחת של אחריות.

הוא לא ניחן בכלום מלבד אהדה תקשורתית. 

וכתבתי שבעיני זה מגעיל. אני בטוח שהוא לא חושב ככה, אבל זו דעתי.

יאיר לפיד הוא פרצוף יפה. אבל הוא לא גרם את אותו הנזק שנועם שליט גרם למדינה. 

והוא עזר לתקשורת בזה

עובדתית, זה לא נכון.

התקשורת לחצה. בסופו של דבר, מי שהחליט זה ביב והשרים שלו. 

התקשורת התנהגה כמו תעמולה במדינה קומוניסטית, אבל זה משהו אחר. 

הוא לא עשה כלום. 

גם משה זר הקים אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה, רק שזה לא הגיע לתקשורת. 

הוא בסך הכל הקים אוהל. 

אם אני אצטרך פעם להקים אוהל, אני אתקשר אליו... מעבר לזה, הוא לא עשה כלום! חוץ מלרקוד על הדם. 

הוא התפרסם בנסיבות של טרגדיה אישית, ואחרי שהטרגדיה האישית שלו נפתרה במחיר עצום - עוד יש לו את החוצפה להציע את עצמו כמועמד לכנסת. 

יאיר לפיד הוא סתם פרצוף יפה. הוא לא גרם לנזק שנועם שליט גרם. 

רבין עוד לפני היותו ראש ממשלה התפרסם בגלל עברו הצבאי שכלל ירי על אלטלנה, בריחה מקרב הראל והתמוטטות במלחמת ששת הימים.

בכל זאת בחרו בו כראש ממשלה.

האם מישהו יכול לומר שהתמודדותו בפוליטיקה לא הייתה לגיטימית?

זה שאתה כועס על מישהו זה לא פוסל אותו מלהתמודד לבחירות. אם כל העם כן אוהב אותו וחושב שהוא לא טעה בדרך שבה הוא פעל על מנת לשחרר את בנו על חשבון כולנו אז הוא ייבחר ואם תצליח לגרום לכולם להבין את חומרת מעשיו אז הוא לא ייבחר.

מה לעשות? הפוליטיקה כיום היא מלוכלכת כהוגן ואין שם הרבה אנשים שהצליחו בזכות כישורים מיוחדים אלא כולם התפרסמו בדרך זו או אחרת

אבל זכותי להיגעל ממני ולבוז לו ולחשוב שמה שהוא עושה עכשיו הוא לרקוד על דמם של נרצחי הטרור שרוצחיהם שוחררו בגלל הקמפיין חסר האחריות שהוא הוביל. 

אני דווקא מבין אותו ואת זה שהוא עשה את מה שהוא עשה במטרה לשחרר את בנו. (התקשורת פשוט לא היתה צריכה לשתף עיתו פעולה, אבל על התקשורת יש לי עוד הרבה מה להגיד וזה לא נוגע לענין). 

אבל כשהוא מנסה להיבחר לכנסת אחרי הנזק העצם שהוא גרם??? אותי זה מגעיל. 

גם אם זה חוקי. 

שפעל בכשרון רב בהתמדה ובהגינות  למען בנו ומשפחתו.

השנאה שאני מוצא כאן נגד נועם שליט היא תופעה מזעזעת. 

מי ששחרר מחבלים היה ראש הממשלה מר נתניהו.

מדינת ישראל היתה יוצאת נשכרת אם כל חברי הכנסת שלה היו כה מוכשרים, מתמידים ורגישים כמו נועם שליט.

לא היה מנצל את הפרסום שהוא השיג בדרך שבה השיג אותו כדי למנף לעצמו משרה של חבר כנסת. 

אני לא כותב שהוא אדם מגעיל ובזוי בגלל הקמפיין שהוא הריץ בתקשורת כדי שישחררו מחבלים בשביל הבן שלו. אני לא שופט אותו על זה. 

אני כותב שהוא אדם מגעיל ובזוי בגלל שהוא משתמש הפרסום שהוא השיג בנסיון לעשות הכל כדי לשחרר את הבן שלו, כדי להיבחר לכנסת, אחרי כל מה שמדינת ישראל עשתה בשבילו וכל האנשים שבהם היא פגעה בגללו. 

אבל הוא הוכיח שהוא יודע לנהל קמפיין .

מי שעשה הכל זה משרד יחסי ציבור שהמשפחה שכרה, ויואל מרשק מהתנועה הקיבוצית, הוא רק השתתף בכל הפעילות...

הבנאדם בטח עבר סבל לא נורמלי כשהבן שלו היה בכלא.

ולקח הרבה מאוד זמן עד שהממשלה החליטה את ההחלטה הזו גם אם המחיר כואב לכולנו.

אתה לא חושב שאולי הוא החליט להיות חבר כנסת כדי למנוע חזרת מצבים כאלו?

למנוע הרבה כאב לב מהרבה משפחות?

נכון,הוא גרם לזה לקרות בדרך שהסבה להרבה מאוד אנשים הרבה כאב ואנחנו מן הסתם נתחרט בעתיד כשמישהו יפגע מהמחבלים ששוחררו.. אבל ה-ו-א חשב על טובת הבן שלו וחשב שהוא פועל בצורה טובה.

והוא בטח חושב שהוא יכול לעשות טוב לעמ''י.

למה לחשוב על הבנאדם רעות? למה ישר להגיד שהוא רודף פרסום?

לא נראה לי שהוא כ''כ רצה את הפרסום הזה..

ואני בטוחה שאם היתה לו אפשרות הוא היה מוותר עליה בשניה.

אבל עכשיו המצב נתון וקרה מה שקרה. ויש מצב שהוא חושב שהוא יכול להפיק טוב לעמ''י מהמצב הנתון.

זו דעתי.

כמובן יכול להיות שאני טועה. אבל למה מראש לקחת את האפשרות השךלילית יותר?

"ה-ו-א חשב על טובת הבן שלו וחשב שהוא פועל בצורה טובה."

"ולקח הרבה מאוד זמן עד שהממשלה החליטה את ההחלטה הזו גם אם המחיר כואב לכולנו."

"והוא בטח חושב שהוא יכול לעשות טוב לעמ''י."

יש פה תתרי דסטרי-

את חושבת שהוא רוצה לעשות טוב למשפחה שלו- או טוב לכלל עם ישראל

אם נעם שליט היה קצת פחות אגוצנטרי הוא לא היה מסכים לעולם לעסקת שיחרור מחבלים

כאז כן היום- טובת הציבור לא מעניינת אותו כהוא זה!

אם הוא יבחר להיות "מנהיג" לנו- אוי לנו

כאן המקום להזכיר יהודי יקר שמחכה עשרות שנים לפגוש את הבן שלו- שנעדר בשבי -ונפטר לפני שבנו חזר

יונה באומל

זה יהודי שהפגין חשיבה כלל ישראלית אמיתית:

"

יום לאחר החלטת הממשלה שאישרה את עסקת השבויים עם החיזבאללה התראיין יונה באומל לערוץ 7 כי הממשלה במתכוון אינה מתייחסת לשלושת נעדרי קרב סולטן יעקב שנפלו בשבי במלחמת שלום הגליל בשנת תשמ"ב.

"האירוע היה לפני הרבה שנים", אומר באומל, "והדרך הכי קלה היא להתעלם. הם לא מחפשים עוד צרות". באומל מותח ביקורת על החלפת מחבלים חיים תמורת גופות.

לאורך השנים הייתי נגד זה. בוודאי כשמדובר על מחבלים עם דם על הידיים. מי אמר שהחיים של האזרחים שנהרגו ע"י מחבלים ששוחררו הוא יותר זול מהחיילים? אני חושב שהיינו יכולים להגן גם על החיילים וגם על הארחים עם מדיניות נכונה כלפי חילופי שבויים".

נכון- זכותו הדמוקראית של כל אזרח- לבחור- ולהבחר

זכותי הדמוקראטית לזעוק-

המלך עירום!

יש פה אדם שמתהדר בנוצות לא-לו

קשה לי לקרוא להורה שדואג לבנו שנפל בשבי "אגוצנטרי".

מה גם שהיו אישי ציבור (לא פוליטיקאים בהכרח) שתמכו ברעיון העיסקה.

לדבריהם, לפחות, היא לא לגמרי משוללת כל יסוד.

אז מה הפלא שפעל בנחישות ובכל עוז למען שיחרורו של בנו?

(ואני לא חסיד גדול בכלל של הגורמים הפופוליסטיים שלקחו חלק בקריאות

למען קידום העיסקה. ממש לא.)

מה אם נועם שליט אכן מאמין בפתרון של עיסקת חילופי שבויים,

ופונה לפוליטיקה מתוך רצון כנה לפעול בשם הורי חיילים, שהוא חש ראוי

לייצג אותם?

למה הממשלה קיימת? לדאוג לרווחת התושבים!

אני בטוחה שהוא חושב שלדאוג שחייל יהודי לא יהיה בשבי זה לדאוג לרווחת תושבי ישראל.

ואגב: אני לא מסכימה עם הדרך שזה נעשה.. רק חושבת שנועם שליט מאמין בצדקת דרכו ולא חייב להאשים כל אדם בניצול ציני ותאוות פירסום.. יש גם אנשים ישרים בעולם.

נכון,הוא עושה את זה בדרך לא נכונה לדעתינו,ונכון,קרוב לוודאי שאני לא אבחר בו,אבל מכאן ועד להאשים אותו בלנסות להתפרסם על גבי המקרה הטראגי שלו יש מרחק גדול!

במדינה נורמלית וחפצת חיים, עם תקשורת אחראית ומנהיגים שמונעים עי רצון לעשות את הדבר הנכון - אף אחד לא היה בכלל שומע על קיומו של נועם שליט. בצדק. 

כל הקמפיין שהוא ניהל, רק גרם לבן שלו לבלות 5 שנים בשבי ואח"כ הוא שוחרר בעסקה הכי גרועה שמישהו בכלל העלה על דעתו. 

בזכות עצמו, נועם שליט הוא כלום ושום דבר. הוא "אבא של גלעד" ותו לא. 

הוא לא עשה דבר במהלך כל הקמפיין התקשורתי הזה. 

הוא קיבל את הפרסום שלו כאבא של גלעד. רק כך אנשים בכלל שמעו על קיומו. 

עכשיו הוא מנצל את זה, ועוד אחרי כל הנזק שהוא גרם ואחר שהוא הצהיר שהוא רק רוצה לחזור להית האבא הפרטי של גלעד שליט - ועוד רוצה למצוא עבודה על חשבון הציבור שאותו הוא דפק. 

מבחינה חוקית, ברור שמותר לו לרוץ לכנסת או לרוץ מרתון. 

באופן אישי, אנשים כמוהו גורמים לי לרצות להקיא. 

אתה חושב שהוא גרם לכל הפרסום הזה כדי שהוא ילך לכנסת?

ברור שלא!!!

הוא היה מוותר על כל הפרסום הזה בשניה!

אבל אם כבר קרה והוא התפרסם. הוא חושב שהוא יכול לפעול טוב למען המדינה הזאת.

הוא ראה שאי אפשר להזיז דברים אלא אם כן אתה בממשלה. (עובדה לקח חמש שנים!)

ולכן הוא רוצה בתור אחד שמבין להיות בסוד הענינים כדי לדאוג שמצב כזה לא יחזור על עצמו!

למה לראות ישר מחצי הכוס הריקה?

אני חושב שמישהו כמוהו צריך להבין שלרכב על הפרסום שהוא קיבל בגלל המסכנות של הבן שלו, ואחרי שהוא הפך את העולם כדי לשחרר כמה שיותר רוצחים של יהודים - זה דבר דוחה. 

המדינה הקריבה בשבילו המון. בתור מדינה ובתור אלפי אזרחים פרטיים שנפגעו ע"י אותן מפלצות שהרסו להם את החיים. 

אם הוא רוצה להחזיר לחברה שממנה הוא לקח כ"כ הרבה וממנה הוא דרש להקריב למענו - שימצא דרך אחרת. דרך שבה הוא באמת יתרום במקום לקחת עוד ושלא ינצל בצורה צינית את העובדה שהבן שלו נחטף ע"י ארגון טרור. 

הוא לא גרם לכל הפרסום הזה, ואני לא מאשים אותו בשום דבר שהוא עשה לפני שהבן שלו שוחרר. הוא היה במצב בלתי אפשרי. 

אבל עכשיו, כשהבן שלו בבית - כבר אין לו תירוץ להתנהג כמו אגואיסט וסוציומט. 

אין כאן חצי כוס ריקה. יש כאן כוס מלאה בג'יפה. אני חרד לחשוב שחלילה הוא יצליח לעשות את מה שאת חושבת שהוא רוצה לעשות. 

וזה לקח 5 שנים, כי יש דברים שאסור לעשות. חבל שבסוף מקבלי ההחלטות כשלו ואישרו את אותה עסקה איומה. 

הריצה שלו לפוליטיקה תוך ניצול מגעיל של הסבל שהבן שלו חווה, זו יריקה קודם כל, בפרצוף של כל נפגעי אותם טרוריסטים שרצחו את יקיריהם, וזו יריקה בפרצוף של כל חייל קרבי שסיכן את חייו בשמירה מפני אותם מחבלים ובעצירתם של אותם מחבלים תוך סיכון חייו האישיים. 

הוא קיבל את הבן שלו, עכשיו שיחזור לאלמוניות שלו ושישתדל שנשכח אותו ואת מה שהוא עשה. 

מותר לו חוקית. 

זה לא אומר שאני לא ניגעל ממנו. 

בדיוק כמו שיש לו זכות חוקית לרוץ לכנסת, לי יש זכות חוקית לרצות להקיא בכל פעם שאני רואה תמונה שלו או שומע את השם שלו. 

כעת אתה סתם לא הוגן כלפיו.

אתה יכול לטעון שאהבתו ומסירותו לבנו העבירה אותו על דעתו (וגם על זה

אחלוק).

אתה לא יכול להחליט בדעתך שהאדם פעל מתוך צפצוף ארוך וציני על חיי

אדם.

אני תוהה, בכנות, האם היו הדים כאלה אם היה מחליט להתמודד לכנסת

במסגרת אנ"ש.

אבל הוא כן כיתת את רגליו רבות מפה לשם...

הוא בהחלט הקריב עבור העניין מנוחותו, ממש לא מעט.

בעיניך הוא "דפק" את החברה הישראלית.

בעיניו - מי אמר?

אתה מתנסח כלפיו בבוטות. זכותך לחשוב כך, אבל זה נשאר רק בגדר פרשנות

- מפוכחת, יתכן - שלך, אבל לא דברים מוכרחים.

שתחזיר את בנו הביתה.

להפך, כל השנים הוא לחץ על כל הממשלות (מאז 1982) לשחרר את בנו, הוא גרם לכך שיאסר ערפאת קיבל תמורה עבור חצי דיסקית של בנו זכריה.

לדעת נועם שליט אין סתירה בין שחרור בנו לבין טובת מדינת ישראל, רבים האנשים שמסכימים אתו ומעטים לא הסכימו אתו.

הוא לא רצה שגורל בנו יהיה כגורלם של רון ארד או הנעדרים מסולטן יעקב (וביניהם זכריה באומל).

ואני חוזר, ההתנגדות למועמדותו היא לגיטימית. מה שלא לגיטימי זה מסע החרפות והגידופים שמעיד יותר מכל על מי שנוקט בסגנון משולח כזה.

(בניגוד מוחלט למה שצדיקה הביאה כביכול בשמו)

"אם היינו טוענים לפני 20 שנה שממשלת ישראל הונתה אותנו, אף אחד לא היה מאמין. עכשיו, כשכולם רואים מה עושים למשפחת שליט, אתם בטח יכולים להבין על מה אני מדבר" - כך אומר הערב יונה באומל, אביו של החייל זכריה באומל, מנעדרי קרב  סולטן יעקב במלחמת לבנון. 

לדברי האב, "כל הטיפול של המדינה בנושא היה ועודנו לא מספק ולא רגיש.  לא הקשיבו לנו, סיפקו לנו מידע לא נכון, הונו אותנו והוליכו אותנו שולל". הוא טען כי ממשלת ישראל לא למדה את הלקח, והיא נוהגת כיום באותה צורה כלפי משפחת שליט והדגיש: "מדברים בשלושה קולות - אחד במשא ומתן, אחד בתקשורת ואחד עם המשפחה".

"אנחנו אוהבים את החיילים והקצינים, אבל שונאים שנאה גדולה את כל מי שניסה לטייח את הסיפור שלנו וטען שהבנים מתים ושחבל על הזמן והמאמץ", אמר באומל.

(מתוך YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558954,00.html)

נעם שליט הוכיח את עצמו כמארגן למופת וכאדם שיודע איך לקבל תמיכה מכל שדרות העם ומכל הצדדים היריבים בפוליטיקה הישראלית.

הוא תמיד דיבר בנימוס, בצורה תרבותית וללא התלהמות ותוקפנות.

דווקא בגלל העובדה שמדינת ישראל עשתה למענו כל כך הרבה הוא מנסה עתה לגמול למדינה על ידי שירות ציבורי והוא מעמיד את עצמו לבחירה.

אתה יכול להגיד שלא תבחר בו (וגם אני לא אבחר בו) אבל התנהלותו הציבורית היא ללא דופי.

אנשים עבדו מסביבו, אנשים עם הרבה כח והשפעה. 

וכן, יש אנשים שרוצים לשחרר רוצחים ערבים מהכלא בתור אידיאל - והם עזרו לו מאוד לקמפיין. נשמע מוגזם והזוי? תשאלי את יוסי ביילין ופואד בן אליעזר שחושבים שצריכים לשחרר את מרואן ברגותי שמרצה 5 מאסרי עולם - כי "הוא מתון ואפשר לדבר איתו". 

התקשורת במדינה שלנו מעודדת תבוסתנות. היא רוצה להטמיע בעם שאין לו את היכולת לנצח. 

הוא לא קיבל תמיכה מכל שדרות העם. אפיל לא קרוב. רוב העם, עפ"י כל הסקרים, התנגד לעסקה הזאת. העיתונות דאגה ליצור קמפיין שישכנע את העם שזה מה שצריך (למעט יחידי סגולה). 

הוא התפרסם בגלל שהבן שלו נחטף, ועכשיו הוא מנצל את זה כדי למצוא לעצמו ג'וב. 

לא מספיק הנזק שהוא גרם - שחרור 1027 מחבלים זה נזק איך שלא תהפכי את זה - עכשיו הוא עוד מנסה לנצל את הפרסום שהוא קיבל על הגב של הבן שלו שהפסיד 5 שנים מחייו בגללו!!! ובגלל הקמפיין חסר האחריות שהוא ניהל, ולהיבחר לכנסת.

הוא אדם בזוי ושפל ואני בז לו מעמקי נשמתי.

שיחזור להיות האבא הפרטי של גלעד - בדיוק כמו שהוא אמר.

ויפה שעה אחת קודם.  

גם אם נועם שליט הוא אדם מוסרי, אידיאולוגי וייצוגי- מקומו לא בכנסת.

אז בעיסקה עוד יכולתי להבין אותו- אב שבנו נחטף, אח שכול, - בלי כל ספק- סיפור טרגדי.

אז גם אם לא הסכמתי איתו, יכולתי להבין את המניעים שלו ואת הכאב שלו.

אבל עכשיו- פשוט סיפור מסריח. ידיו של נועם לא נקיות לחלוטין. הן מלוכלכות בדמעות המשפחות השכולות שהתחננו לא לשחרר את רוצחי יקיריהם. מי שם עליהם אז? כל המדינה הייתה באופוריה לקראת חזרתו של גלעד.

נועם- עזוב, תוריד פרופיל. זה לא אתה שביקשת שיעזבו את גלעד במנוחה ולא ירדו לחייו? אז כדאי שתדע- שלאיש ציבור מחטטים בכל חצ'קון שרק מוצאים.

ולמי שכתב שאין הבדל בין יאיר לפיד לנועם שליט- אני כ"כ לא מסכימה. יאיר לפחות הגיע לאן שהגיע בזכות הכשורונות שלו. נועם- בגלל אירוע טרגדי שקרה במשפחתו.

אינם ראויים לשום משרה ציבורית וזאת בגלל שיש כלפיהם הרבה כעסים מכוונים שונים.

מותר לכעוס, מותר לא להסכים, מותר להתרעם, מותר להתנגד אבל אסור להכפיש, להשמיץ ולעורר שנאת חינם.

העובדה היא שהוא הצליח, בשקט, במסירות, בנועם הליכות ובידיים נקיות.

העובדה היא שאלו שהתנגדו לעיסקה נכשלו כשלון חרוץ ובין השאר בגלל הסגנון המכוער והמתלהם שלהם.

אפשר ללמוד הרבה מאד מנועם שליט ובמקום שנשנא כדאי שנלמד.

נועם שונה מרוב הפוליטיקאים שיש כלפיהם הרבה כעסים מכוונים שונים.

נועם נמצא בנקודת פתיחה שונה מכולם. הוא לא נועם שליט, גיל:___, מקום מגורים:_____.

הוא נועם שליט, אבא של גלעד שליט.

הרבה פוליטיקאים עשו דברים מתוקף היותם נבחרים של העם- דברים שאולי אני מסכימה איתם ואולי לא, אבל הייתה להם את הסמכות. נועם עשה, או יותר נכון- לחץ- מתוקף היותו אזרח. זה לא אותו דבר.

כמו שכתבתי, אני לא שופטת אותו. אני מסכימה שבטח יש דברים רבים ללמוד ממנו. אני לא יודעת מה אני הייתי עושה במקומו. אבל לרוץ לפוליטיקה- זה לא נראה לי היה בראש סולם העדיפויות שלי.

זכותו כמו כל אזרח במדינת ישראל להתמודד על מקום בכנסת.

למיטב ידיעתי הוא לא מחזיק בשום תיק/הרשעה פלילית, כך שמבחינה זו אין בעיה.

אני חושבת שאם הוא אכן ייכנס לרשימת מלפגת העבודה לכנסת הוא יקבל הרבה "קולות סימפטיה", ולא בגלל הכישורים והכשרונות שיש (או שאין) לו, שעליהם אנחנו לא יודעים.

אנחנו יודעים שהוא אבא של גלעד. אנחנו יודעים שהוא תמך (כמובן) בעסקת חילופי השבויים משום שחיי בנו היו מוטלים מעברה השני. אנחנו לא יודעים מה דעתו בקשר לשום דבר אחר. מה הוא חושב על ההתיישבות ביהודה ושומרון? מהי משנתו הכלכלית? מה הוא חושב על שמירת הסביבה? על חינוך?

* ובקשר ליאיר לפיד (נכון שהשרשור לא עליו, אבל בכל זאת), גם בקשר אליו אנחנו לא יודעים הרבה, אבל אם אנחנו רוצים שהמדינה שלנו תתנהל ע"י אנשים שכל מה שהם עשו בחייהם הוא להגיש תכניות טלוויזיה בערוץ 2, אז אפשר לסגור את הבסטה...

כל הכבוד לו על מה שהוא עשה למען בנו. בתור אבא, הוא באמת עשה את כל מה שהוא יכול. (ובלי להיכנס לשאלה של שחרור המחבלים. ברור שאני נגד.)אבל באמת בתור מחויבות של אב לבנו, הוא עשה הכל.

אבל לנצל את הסימפתיה הטבעית שיש לכל ישראלי ממוצע רק כי הוא "אבא של"?!

לדעתי זה כבר גובל בחוצפה.

פוליטיקאי לא יכול להיבחר בגלל רגש וסימפתיה. 

הוא משתמש במקפצה שנכפתה עליו כדי לנחות על כולנו חזק וכואב.

למה?

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

טור שנכתב על ידי אשת מקצוע בתחום הטיפול.

לא גורו מטעם עצמה, לא בוגרת קורס NLP זריז, אלא באמת אשת מקצוע מוערכת (וזה נושא אחר לכשעצמו - רוב הפרסומות והטורים בנושא הזה קשורים למומחים מטעם עצמם חסרי כל הכשרה רצינית).

היא סיפרה על זוג שהגיע אליה לקליניקה, הם נשואים מעט שנים וכבר יש מספר ילדים, ועכשיו האשה שוב בהריון.

הזוג היה מדוכא, הם סיפרו שהם אמנם רצו משפחה גדולה, אבל הקצב מהיר מדי עבורם, הם לא מספיקים כלום, מרגישים שהם לא עומדים בקצב, שהם לא משקיעים מספיק בילדים וכיוצ"ב.

ההריון החדש (לא נכתב שם במפורש אבל אפשר להבין מבין השורות שהוא לא היה מתוכנן) מכניס אותם ללחץ וחרדה ועצבות גדולה.

ומה היא ענתה להם?

אולי ה' מנסה ללמד אתכם לבקש עזרה מאחרים.

זאת תשובה נוראית בעייני כשהיא מגיעה מאשת מקצוע בתחום הטיפול.

אסור, פשוט אסור, להכניס את ה' לחדר הטיפול - אלא אם כן המטופל בעצמו עושה זאת.

את רוצה להכווין את הזוג למשהו מסוים? מעולה, תגידי זאת בצורה ישירה. אבל אל תיעזרי באלוקים בשביל לשכנע את הזוג שאת צודקת, כי את לא נביאה ואין לך מושג מה הוא מנסה ללמד אותם.

אולי הוא מנסה ללמד אותם להשתמש באמצעי מניעה? אולי הוא מנסה ללמד אותם שיעור בסבלנות? בביטחון ב-ה'? אולי הוא רוצה ללמד אותם לחיות בעוני כדי שיעריכו את המעט שיש להם?

אין לך שום דרך לדעת מה הוא מנסה ללמד אותם, והניסיון להכניס אותו לחדר הטיפול כדי לקבל חיזוק לדברים שאת אומרת להם - לא הוגן ומאוד בעייתי.

מטפל לא יכול לנכס לעצמו את תפקיד הדובר של אלוקים, זה מפעיל על הזוג מכבש לחצים - הנה לא רק המטפלת חושבת כך וכך, זה גם רצון ה'! זה מה שהוא מנסה ללמד אותנו!

במקום שהם יעבדו את הרגשות שלהם מול המטפלת, אולי אפילו יתווכחו עם המסקנה שלה, היא מציבה מולם גורם שלישי שאי אפשר להתווכח איתו ועם הסמכות שלו.

אני מדגיש שהעצה עצמה לא גרועה, לגיטימי להגיד לזוג במצב הזה שהוא צריך לבדוק אם יש אפשרות לבקש עזרה מההורים או שכנים וכו'.

הבעיה שלי הייתה עם הניסיון להציג את העצה הזאת כ"רצון השם".

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה