י' כותבים כרגיל, עם ג' קוצים (כ"א מפרש מהו קוץ לדעתו וסברתו), ועם תג דק ויפה באמצעה כמו כל י'.
ה' ראשונה כותבים י- דהיינו לא אות י' ממש אלא נקודה קטנה שהיא כי'- והיא צד ימין של הגג, אח"כ מושכים משמאל לימין שאר הגג (בלי שום קו דק, ומ"ש העטרת זקנים, אין זה מוסכם כלל בדברי רבינו האר"י זיע"א והחונים עליו). ממנו מושכים רגל ימין. אח"כ כותבים רגל שמאל, ומוסיפים לה בסופה פסיעה לבר.
ו' כותבים כרגיל- עם קוץ קטן. יש לדון אם לתייג אותה או לא, ורוב סופרי ספרד מתייגים אותה, וכן הורה מרן הרמ"א זיע"א (--נחמד, יצא לי מרן הרמ"א...).
ה' אחרונה כותבים כעין י'- צד ימין של הגג, ממנה מושכים רגל ימין, ואח"כ כותבים רגל שמאל רגילה ככל הה'.
עוד אעיר, שעד כמה שזכור לי, יש ראיה מס"ס מבו"ש, שמגג הה' ראשונה יוצא עקב כלשהו מעבר לרגלה (כעין ד), משא"כ בה' אחרונה, ובשאר ההי"ן (למנהג הספרדים).
ועוד לא הבנתי מי בכלל משאיר ה' של השם פסוקה לפני שעושה הפסיעה לבר? וכל שכן קודם שכותב הו' והה' שאחריה? הרי זהו שיבוש גמור, (ועל פניו נראה שהוא ממש כמקצץ בנטיעות) וחלילה לכתוב כך!!! הרי כל מה שכותבים בחילוק הוא להינצל מקללת הזוה"ק, אז למה לשבש ככה, ועוד בשם ה'? ואם הסופר מבולבל, לענ"ד עדיף שיכתוב פשוט, ויצא יד"ח הפשט כראוי, ולא יכתוב ע"פ כל מיני שמועות רחוקות, ויפסיד הפסד גדול.
ובקשר לפסיעה לבר, יש תשובה ארוכה, יפה ומפורטת מאוד של הרב הלל שליט"א (וישב הי"ם ח"ב), בסופר ששכח לעשותה אחר שכבר כתב הו', או אחר שהשלים ה'. והעלה, שהדבר ברור לחלוטין שאין כל משמעות בהוספת הפסיעה לבר אחר כתיבת ה', ואדרבה, מגרעות נתן. וע"כ, אם הסופר שכח לכתוב הפסיעה לבר, ייעץ, להעביר רפידוגרף (ע"מ למנוע קלקול ח"ו) על כל השם מהתחלה, ע"פ הסדר, ואז להוסיף הפסיעה, ורק כך יתוקן הדבר (ואף שהרב קליין שם החמיר בזה, ולא הסכים לעצה זו, מ"מ כך דעתו עי"ש).
שמעתי מכמה מוצי"ם ספרדים, שסתו"ם שלא נכתבו בחילוק, כשרים לכתחי', אבל אינם נחשבים כמהודרים. והוא ע"פ שיטת הקו"י, והפוס' שנמשכים אחר הקבלה. אבל נראה שלפשטנים (כן, יש גם ספרדים כאלה) אין בזה כל נפ"מ, ואם הכתב מהודר וכהלכה, אף שלא נכתב בחילוק, דין הסתו"ם כמהודרים.
ואסיים, שלדעתי (ומנסיוני) לא ייתכן מצב בו סופר כותב השם בחילוק אותיות, וישכח לקדש, או ישכח לעשות הפסיעה. פשוט לא יתכן.
ויוצא הרווחנו עוד תועלת מכתיבה בחילוק.
ברוכים תהיו!!!
