אני אשמח אם תוכלי להגיב עלמה שכתבתי,לעזור,אפילו להגיד מה את חושבת..

אפילו באישי

מצב מוכר להרבה אנשים, רק שלא כולם יודעים איך להתמודד איתו

קודם כל את כותבת מהממם...... ועכשיו אני מרגישה שאני יכולה לומר לך דברים מועילים כי אני גם חויתי את זה עם מישי מהצוות שלי שאני בכיתה י' והיא בי"א ואני והיא היינו ממש אחיות והיינו סופגת אחת ת'שניה בכל מצב וממש חברות טובות אם בשביל הכיף והצחוקים ואם בשביל הרצינות והסכנושים וכל זה.... היא באיזה שהוא שלב כמו שאת מתארת ממש ככה לא התייחסה או אולי פחות ממה שהייתי רגילה ובהתחלה כתבתי לה מכתב ארווך אבל זה לא כ"כ עזר ולאט לאט הקשר אולי אפשר לומר התנתק לא יודעת אני כן מדברת איתה ולפעמים צוחקות אבל ההההרררבבבהה פחות וזה בהתחלה ביאס אבל פשוט החלטתי "אודיה.." (זאת אני) יאללה עזבי אותה היא לא רוצה להיות חברה שלי או לא יודעת מה אני יעזוב אותה אני לא אכפה עליה להתחבר איתי זה הפסד שלה והבעיה שלה בלבד בהתחלה זה עדיין הציק לי ולאט לאט כבר לא...  תתעלמי תראי שזה כבר לא אכפת לך עזבי אותה... יאללה לא נורא תתקדמי, הלאה תמשיכי אולי בהתחלה זה יהיה קשה אבל יש ואת תמצאי עוד חברות אני מבטיחה לך... אני יכולה אם באלך..... אני מאמינה בך ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתעשי מה שנכון לך ... מחזיקה לך אצבעות אחותי... אודיה..

וואו, ריגשת... !

אוודיה, איזה חמודה את

תודה באמת .

זה קשה לשחרר,במיוחד כשהיא בנאדם ממש חשוב לי..

תודה על התגובה, אינכמוך

אולי אם תתעלמי ממנה קצת זמן- אבל לגמרי..!!

היא תרגיש מתישהו גם שנפגעת וגם שאת חסרה לה..!!

שיהיה בהצלחה רבה!!!!!!

לא הייתי מגדירה את זה בכזאת בוטות, 

אבל תקופת צינון בהחלט תעזור משמעותית.

יש לי הרבה מאוד מה להגיד לך אם את רוצה באישי, אני מכירה את הסיפור טוב מאוד קצת שונה, ומהזוית השניה.

ושוב, אם תתרקחי טיפה, תצאי מהמעגל של הרגשות וממנה, תתני לעצמך קצת יותר רוחב, קצת יותר עם חברות אחרות, אל תהרסי את החיים שלך עכשיו בגלל זה.

וזה לא בקטע של לנקום. זה להסתגל ולהתמודד קצת אחרת.

מוזמנת ליותר הסבר באישי..זה פשוט מסובך וקצת אינטימי

אבל זה לא פשוט כ'כ, וגם היא בקושי תשים לב...

אנחנו לא לומדות יחד, ובזמן האחרון אנחנו בקושי מדברות,

טוב לה .

כל כך מוכר וכל כואב...

אני אישית החדרתי לעצמי למוח דבר אחד: אני נותנת שלא על מנת לקבל.

 לא רוצה לקבל.

רוצה לעזור, לתת, להשתמש במתנות הנפלאות שהביא לי הבורא כדי שאוכל להיטיב עם אנשים.

אני יודעת שזה מרגיש לא הוגן שהיא לא שם בשבילך, אבל אולי כדאי שתחליטי באמת שאת עוזרת לה וזהו ולא תתיחסי לשאר.

אולי אפילו לנתק את עצמך רגשית ממנה.... ולעזור לה כמו שאת עוזרת לכל אחד אחר.

אני יודעת שזה נשמע רע אבל זה מה שאני עושה. מנתקת לפעמים את הרגש מהעזרה.

כדי לא להגיע למצב שבו אתאכזב מזה שלא קיבלתי בחזרה תמורה.

ואם זה נשמע לך יותר מדי רע אז כמו שאמרו לפניי- תתרחקי ממנה לזמן מה, תחפשי לך חברות אחרות, שיקשיבו לך ויעודדו.

זה יעזור לך ויעזור להן.

לך יהיו חברות נפלאות, ולהן תהיה חברה תומכת.

צדיקה, החברה הזאת שאת מספרת עליה צריכה קצת לעבוד על עצמה בעניין של בין אדם לחברו ואת צריכה לחפש לעצמך עוד חברות חוץ ממנה.

כי היא לא היחידה יש עוד טובות כמוה שתוכלי להתחבר אליהן ואני בטוחה בזה.

אפילו פה, אם תחפשי למרות שאני יותר ממליצה לחפש במציאות.

בהצלחה צדיקה!

ולסיום רק משפט יפה: "לתת שלא על מנת לקבל, כמו שמש שזורחת, כמו צל שנופל"

זה קשה, ללמוד לתת בלי לקבל תמורה,

במיוחד כשתה מתרגל למצב שבו כן מתייחסים אליך ופתאום זה נעלם ....

זאת עבודה.

אבל זה אפשרי ותאמיני לי שאחר כך זה כל כך משתלם.

הבחירה בידייך אם לנסות לעבוד על זה

דבר ראשון רציתי להגיד לך שיש לך כשרון כתיבה ענק!!!!!!!!

ובקשר למה שכתבת, לפי מה שנראה את ניסית לעשות את כל השתדלותך ושתקת זמן די רב (לפי מה שמשתמע ממכתבך)  אבל לא הייתי ממליצה לך לעזוב אותה עדיין ולוותר עליה כ''כ מהר אם את רוצה לדעת למה דברי איתי בש''א

בהצלווווחה!

לאיודעת מה לומר, באמת שלא יודעת....

מלא בהצלחה!!

יש לך כישרון אדיר!!!!

לפי מה שהבנתי מהמכתב את אוהבת את הילדה הזאת אז אני מציעה לך לא להפסיק לגמרי את הקשר רק פשוט פחות להיות עם הילדה עד שהיא תתגעגע,ותבין שהקשר חשוב לה!

אני מציעה לך לא לנתק את הקשר כי גם לי היתה חברה כזאת שניתקתי איתה קשר ואז מזה התגעגתי אליה אבל כבר עברתי דירה....אבל אז היא התקשרה והשלמנו אחת עם השניה אבל זה עדיין לא אותו קשר!

אוהבתותך ומקווה שהכל יסתדר

תפארת

תוודה,  אנימנסה פחות להתייחס, אבל זה קשה, לשבת לחכות עד שהיא תזכר בי ...

רייגשת.. ואת כותבת מדהיים.. אבל לא נראלי שאוכל לעזור במשהו לצעריי. =]

הלוואי ובעז"ה יהיה לך רק טוווה!!~

בס"ד

א'- קצת קשה לי לעשות את זה על רגל אחת, לכן, אני ממש אשמח אם תפני אלי באישי.

ב'- יש לך משהו בכתיבה שממש נגע בי וריגש אותי.

ג'- אני ממש מבינה אותך.

ד'- אני יודעת שיש אנשים שלא כל כך נעים להם לפנות באישי אז אני בכל זאת אנסה לעזור, כמה שאני יכולה:

אני מאמינה במילים. מה זה אומר? זה אומר שאני מאמינה שהצד השני לא יודע מה אני מרגישה, כי אני לא אמרתי לו, אז איך הוא ידע? בשביל שהוא ידע- צריך להגיד לו. אם אני הבנתי נכון, את כן התחלת לדבר איתה, אבל לא ממש הלך לך, אז אני חושבת שתתני לה את המכתב הזה, כמו שהוא. כמה שהוא "פוגע" ואולי "מעליב". אני, בתור חברה, הייתי מעדיפה שיגידו לי את האמת ה"כואבת" בפנים, שאני אפגע קצת ויעבור לי- מאשר שאני אדע שאין לי אמון בך יותר- שאת לא אומרת מה שאת מרגישה, שאת "משקרת", ואולי מסתירה ממני דברים- והפגיעה הזאת, היא הרבה יותר חמורה, בעייני, ויהיה הרבה יותר קשה לסלוח על דבר כזה.

אם זה מה שאת מרגישה, וזה מה שאת חושבת- תגידי לה את זה, תביאי לה את המכתב.

ואם, זה ממשיך, אותה "חברה" ממשיכה להתנהג אלייך ככה, לא להתייחס אליך וכ"ו- אז אותה "חברה", היא לא חברה. היא לא שווה אף דמעה שלך עליה. היא לא שווה את זה. היא לא שווה את היחס שלך כלפיה- כי בן אדם שלא יודע להעריך אותך כמו שצריך, ולהיות שם בשבילך, בדיוק כמו שאת היית שם בשבילה- באמת שלא שווה שום יחס מצדנו.

המשך לילה מקסים.

יאווו את מרגשת בכתיבה שלך ויש לך כשרון גדוול !!

ואני ממש מכירה ת'מצב ואני לא ידעתי איך לבטאות במכתב, במילים, בפנים ואת הוצאת לי את הכל מהפה !!

אין עלייך ! את מרגשת .

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....