וזה די דחוף.... |נושך שפתיים|

רוצה לעשות תקציר קצר?

מה בעיניך הרעיון המרכזי?

ממה שאני זוכרת- אולי משהוא על השילוב בין תרבות לתורה? על המינון?

א. את יכולה להתחפש לאיסתרק. (טוב, זה היה בצחוק)

ב.את יכולה להכין מעין לוח שעליו תעמידי את כל האזור של כוזר והיער בצורה שיהיה מובן איפה היה כל דבר (אם את עושה את זה, תשלחי לי תצלום, אני עוד תוהה על כמה מקומות).

ג. תיצרי את כל עץ היוחסין של משפחת המלוכה (כולל הדודים, מהללאל הוא בנו של האביר מקאן). (גם תצלום של זה לא אתנגד לקבל).

 תודה לשלושתכן!

שפרינצה- זה נכון, כי זה באמת הרעיון המרכזי שאותו הסופרת מנסה להעביר, נקדיש לנקודה הזאת מחשבה...

ונגה (נעשה תגובה עפ"י מה שכתבת...=):

א. זה רעיון חביב, רק שאיך אני משיגה אילפקה?? (ואני לא בלונדנית, אבל נו טוב, את השיער אפשר לצבוע)

(וד"א בתגובה הזאת ממש הזכרת לי את חברה שלי שגם לה קוראים נגה...

[ואת בהחלט יכולה לקחת את זה כמחמאה כי היא אחת מהנערות הכי חמודות ובעלות הכושר אירגון הכי טוב בכל העולם...=]

ב. לאכ"כ מבטא את הרעיון המרכזי, אבל זה בהחלט מעניין, אולי אני אעשה מחקר על זה סתם בשבילי (ובשבילך)

ג. מה נראה לך?????? |סותם לנגה את הפה עם היד| ראשית, אני עושה ל'איסתרק' ולא ל'מהללאל' [גם זה יגיע, ואז נשקול את הרעיון] ושנית, את הרסת לאלו שעדיין לא קראו את 'מהללאל'! (כן,כן, למרות שקולטים את מה שפלטת כבר מאמצע הספר...)

אז תודה רבה, ואני צריכה עוד אנשים שיגיבו!!

א. זה היה בצחוק. אילפקה-אני מניחה שאפשר ליצור דבר כזה, סה"כ חגורת בד מעוטרת.

ב.עניין שלך.

ג. הרעיון היה שתעשי עץ יוחסין (מהללאל היה סתם כתוספת ידע, לא חלק מהרעיון).

אגב, בהזדנות חגיגית זו אשמח אם תסבירי לי מהו ספוילר

זה לגלות מה קורה בספר הבא או בדבר הבא.

לאנשים שלא יודעים כמובן.

באיזה מקצוע זה הדוחות קריאה השווים האלה?

(טוב וגם הקפצתי..)

הבחירה- בין טוב שנראה מעיק לרע- שנראה נוצץ ומבריק...

את יכולה פשוט לעשו סוג של צומת- מין ציור כזה

ארמון המלוכה-עם הרבה עבודה קשה או מישורי הפלאט- עם תענוגות ודברים כיפיים.

עומד נער בלונדיני תוהה בצומופשוט צריך לבחור שם דרך

יש עוד רעיון מרכזי בסדרה הזו- שלפעמים היצר הרע יכול להראות כ"כ צדיק, תמים וישר דרך (יוסף דיאלדין)

אבל באמת הוא רק נחש מתחת לק'ש שמנסה להפיל אותנו ע"י כל מיני צדקניות.

בחסידות זנה נדקרא:

יצר הרע בלבוש חסידי-וקשה מאוד להבדיל בינו לבין הטוב האמיתי.- אבל צריך להיות חכמים ולקחת את הבחירות הנכונות שנראות קשות בידיים.(איסתרק) ולהבין שהקושי הוא אמיתי- אך מגיע לתווצאות הטובות ביותר

את יכולה אפילו לעשות דמות כזו- של מישו עפ פני רשע בלבוש של צדיק

אם את עדיין צריכה:

שילטון יהודי אמיתי עפ"י תורה- לאורך כל הספר היא מדגישה את זה שלטון מלוכני עם חוקים ברורים ונוקשים עפ"י תורה, רבניפ, ישיבה מלכותית, רב ראשי, הגדוד הראשון-של התפילה.

איסור עבודת אלילים, חיוב כל הגויים בכוזר על 7 מצוות בני נח ועוד כהנה וכהנה.

ותתפלאו לשמוע- גם אני מכור ולא רק זה אפילו בכיתי בחלקים המרגשים של שני הספרים ומצפה בכיליון עיניים לספר הבא...

מקווה שיצא מהר ככל האפשר

הצלחות.

זה דגם עדין ומחוטב מגבס, חימר, חול, פלסטלינה או ווט-אוור, של עיר המלוכה! עם חומות, סמטאות, בתים, צריחים וארמון יפהפה במרכז

נראה לי שבוע-שבועיים עבודה ואת מסיימת עם זה

תודה רבה-רבה-רבה!! נראה לי אני אאמץ את אחד מרעיונותיה של חשבשבת...

ולמי ששאל- זה לשיעורי ספרות (צריך לעשות דו"חJ אחד בשנה, כל אחד נוסף הוא 3 נק' ושלושה נוספים הם 10 נקW, ובכל מקרה אני נהנת לעשות אותם, זה נותן לי קצת הזדמנות לחשוב על הספר.. )

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.