נהיה מספיק טובים וישרים, שבטבעיות שלנו כבר לא נדבר לשון הרע.

ובשביל להגיע לשם - לא נשלה את עצמנו - צריך הרבה הרבה להתאמץ ולעמול כבר עכשיו.

אבל זה שווה את זה.

כי זה מה שהנשמה שלנו רוצה.

הנשמה שלנו רוצה להגיע לשלימות. 

לכן, אנחנו רוצים להיות טובים יותר, רוצים להתחתן, ורוצים שלום אמיתי ומכיל בין כולם.

(ולכן, כשלא יודעים לשאוף למקום הנכון, אנחנו גם מחפשים קרייר, הצלחה, הרבה כסף. להיות הכי טובים בחומריות...)

בית המקדש זה המצב שבו כל המציאות שלימה.

(ומאותה סיבה, אי אפשר לקום מחר בבוקר ולבנות את בית המקדש. או לעלות להר הבית.

בית המקדש זה לא קירות, זאת מדרגה רוחנית של העם.

ולצערנו, אנחנו עוד לא שם)

ובגלל שכל הבריאה תהיה במצב של שלימות,אז נגיד הבע"ח לא יצטרכו שנאכל אותם.כי למה הם נבראו?כדי שאנחנו נעלה אותם במדרגה ע"י הברכה,אבל ברגע שהם שלימים.הם לא צריכים אותנו,הם נבראו בשבילנו,והם ישרתו אותנו.

לפי מה שאת אומרת בזמן שביהמ"ק יהיו קורבנות מטופו?מצמחים?ממה?

הרי החיות נועדו לכך (שנאכל אותם). ע"י כך שהאדם מבין את הדבר הזה הוא מצליח להגיע לשלמות...זה אחד מהדברים הבסיסיים! (בדיוק למדתי את זה היום למבחן....אם את רוצה אני אביא לך מקור...)

אבל לא משנה זה כבר נושא לדיון אחר.

"לעתיד לבוא" זה מושג כולל ורחב,שכולל בתוכו הרבה דברים.

ברור שכאשר בית המקדש ייבנה,בע"ה עם ישראל יקריב קורבנות.

אבל במציאות יותר רחוקה,רחוקה מאוד אולי,המעמד הנפשי והרוחני של עם ישראל ישתנה,וממילא הדרך של עם ישראל לעבוד את ה' תשתנה.הדרך,לא המצוות.מצוות לא מתשנות ח"ו.

הרב קוק כותב בספר עולת ראיה על הפסוק "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" שהוא מדבר על אותו הלעתיד לבוא הרחוק,שאז באמת כבר לא נצטרך להקריב קורבנות כדי לעבוד את ה' ולהתקרב אליו,נעשה זאת ע"י מנחות,שהן מן הצומח.

מומלץ לעיין ב"חזון הצמחונות והשלום"של הרב.

יה"R שנזכה לביאת הגואל ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן!

[קודם כל- יש"כ על הדברים ]

[זה שעדיף לא לעלות להר הבית עדיין, או לבנות את המקדש, זה לא פשוט בכלל. לא מבחינה הלכתית ולא מבחינה רעיונית. יש צדדים לכאן ולכאן.]

הכנסתי השקפת עולם שלימה בשורה וחצי, מתוך ידיעה שיתכן מאוד שיתחיל דיון...]

שמעתי רעיון ממש יפה- [מעינת שטרן]

למה אנחנו רוצים להתחתן, להקים בית? למה כל כך ברור לנו? הרי זה כל כך קשה, זה דורש המון מאמץ, זה מביא למורכבות ולעבודה שבתור אנשים בודדים אין לנו... אבל בכל זאת ברור לנו משהו פנימה (לרובנו), שכדי להיות יותר שלמים צריכים להתחתן. ככה עם המקדש בע"ה- ברור שזו תהיה התמודדות שונה, אחרת, ומאוד מלחיץ שאנחנו לא היינו שם אף פעם אז אנחנו לא יודעים למה לחכות- אבל פנימה, זה טבעי לנו שרק עם זה העולם יגיע למדרגה גבוהה יותר של שלימות.

אולי כשיבוא המשיח יהיו קרבנות ואולי לא, ואולי תהיה צרעת ואולי לא, ואולי באמת הכל לא יהיה וורוד ואולי דווקא כן. איך אנחנו יכולים לדעת? יש הרבה הוגים ורבנים גדולים שמנסים להבין, ויש להם ביסוסים מדהימים, אבל עדיין- אף אחד לא באמת היה שם. אז אי אפשר לדעת, באמת שאי אפשר. 

האם המצב עכשיו הוא עדיף? הקשר שלנו עם ה' כל כך מעורפל, הוא כל כך נסתר, עבודת ה' שלנו באמת מצומצמת יחסית לאינסופיות שלו... אני אישית מרגישה שהמצב עכשיו ממש לא עדיף. 

בס"ד

את חושבת שאם מישהו נמצא במקום שבו אין עונש על רצח, והוא רוצח, אז עדיף לא לשנות את החוקים בשביל שהוא לא יעבור עליהם? זה אפילו יותר גרוע, כי פה החוקים קיימים, רק שאנשים עוברים עליהם. זה יותר כמו להימנע מִלְּמַנּוֹת שוטרים בשביל שאנשים לא יקבלו עונש. ואפילו ככה זה לא, כי גם עכשיו אנשים מקבלים עונש, הם פשוט לא מודעים לזה.

אני לא באמת חושבת ככה אבל עניין אותי לדעת מה הדעה שלכם...  

אבל אני מאמינה שאם כשהוא היה קיים אנשים שמחו בו והצטערו שהוא נחרב, ואם אנחנו מאמינים שמציאות מתוקנת זו מציאות שבה ביהמ"ק קיים, אז אני מאמינה שכשזה יקרה כנראה שנקבל את זה, ונאהב את זה ונסתדר אכשהוא עם הגועל מקורבנות ;) (למרות שזה באמת נשמע ממש מגעיל...)

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!