לשאלתי איך אני מגיעה למצב בו בני בן השנה וחצי יהיה גמול מטיטול (בלי פשלות או בחלקו) והאם אוכל לדעת לקבל סימנים או רמזים ממנו (הוא לא מדבר) אם הוא צריך לעשות? אשמח לקבל תשובה ממך בתודה מראש!
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
אני לא יוקטנה,ד.
אבל הייתי מציע לך לחכות עוד קצת בסבלנות.
ממילא החורף זה לא הזמן.
זה מסתדר. סבלנות.ד.
לא להקדים את הזמן.
אני חושבת שזה גיל צעיר מידי לגמילהשירשור
במיוחד שזה לא הגיע מתוך רצון אישי.
עניין נוסף שכדאי להמתין בגללו זה החורף.
כשקר זה לא נעים להם, וגם לרוב הקור גורם לאיבוד שליטה על הסוגרים וחבל לתסכל אותם מעכשיו.
ממליצה בחום, לחכות לפחות עד הפסח לשינוי מזג האויר וגם לתת לו זמן לבשלות הנפשית לפני שמתחילים לגמול.
ושאלה לי, מדוע חשוב לך כ"כ לגמול מעכשיו?
ברוכה הבאה 
כאן יותר אנשים יקראו ויגיבו יוקטנה
בראש ובראשונה, בחתימה שלי כתוב "סדנאות קשב - לגדל ילדים בלי חיתולים מהלידה".
כלומר, לקחת ילדים לעשות פיפי וקקי כבר מהלידה, כך שהם לא מתרגלים לעשות באופן אוטומטי בחיתול.
כלומר שבנוגע לשאלתך, אני מגיבה כמו כל משתתף אחר בפורום
בניגוד לשאר המגיבים, אני חושבת שגיל שנה וחצי יכול להיות מתאים לגמילה. זה תלוי בילד.
אני מאמינה מאוד באינסטינקט האימהי, כך שאם את מחפשת כאן מידע בנוגע לגמילה, ייתכן שזה בגלל שראית משהו בילד שאמר לך שהוא מוכן לגמילה פשוט ככה! ואם את מרגישה שיש מקום לגמילה, אני מאמינה שהדבר הנכון הוא לתת לזה צ'אנס. לנסות! מה כבר יקרה? מקסימום - תנגבי קצת פיפי או קקי. מתגברים!
ואחרי כל ההקדמה הארוכה הזו אני אומרת:
1. להוריד מכנסיים ותחתונים. להשאיר את הילד בלי, כמה שיותר שעות.
2. שאבא ייקח אותו לשירותים, ויראה לו איך עושים 
(גם את יכולה)
3. אורךךךךךך רוחחחחח. להתכונן נפשית לניקוי פיפי וקקי (תכלס זה לא נורא. אני עושה את זה הרבה ונשארת בחיים). על פיפי אני מניחה בגד מערימת הכביסה. קקי אני אוספת בעיתון ישן (ואחר כך - מגבונים כמובן ).
תוך כמה ימים תדעי אם הרוח נושבת, ולאן.
שיהיה בהצלחה!
מה שעבד אצלנו (בגיל יותר מבוגר)פצקרשת
דבר ראשון הרגלנו אותו ללכת לשירותים, על-ידי כך שאנחנו קבענו לו את הזמנים בלי לשאול אותו. למשל בבוקר, כמה דקות אחרי שקם, הודענו בעליזות שהגיע הזמן ללכת לשירותים. אחרי שעה - עוד פעם וכך הלאה. השתדלנו להצמיד לאיזו שהיא פעילות כדי שלא ייראה לו סתם שרירותי. למשל - לשירותים ואז נלך למכולת, לשירותים ואז נשב לאכול. לפי תדירות הפספוסים ולפי כמה שיצא לו כשלקחנו אותו החלטנו שכל שעה זה טוב בשבילו בתור התחלה. אחרי איזה שבוע כשקצת נפל האסימון כבר עברנו לכל שעתיים.
אחרי השלב הזה, כשהוא כבר התרגל עקרונית לרעיון שעושים פיפי בשירותים ורכש קצת שליטה בשרירים הרלוונטיים, יום אחד הפסקנו לקחת אותו, והוא הופתע למצוא את עצמו שוב ושוב מרטיב את המכנסיים. הוא כבר לא היה רגיל לשחרר סתם כך, וראו עליו שהוא מנסה לעצור ומתפתל לפני שיברח לו. כשזיהינו את התנועה שהוא עושה בכל פעם לפני שיוצא לו אמרנו לו "אני רואה שיש לך פיפי! תודה שאמרת לי!" ולקחנו אותו. ככה הפכנו את התנועה הספונטנית הזאת לכלי תקשורת. הוא היה ניגש אלינו ומראה לנו את התנועה הזאת - ומיד לקחנו לשירותים. לא צריך לדעת לדבר בשביל זה
בהצלחה!
תודה לכל העונות וכן ליוקטנה כמובןאנונימי (פותח)
אך המציאות באמת שלא ראיתי מוכנות (או שאם אני שואלת אותו אם רוצה להחליף טיטול עונה בהמהום כלשהיא זה כן נקרא מוכנות, אינני יודעת) בכל מקרה
לכל השואלות אינני רוצה להתחיל לגמול אותו בגיל שנתיים ויותר כוון שאז יש את גיל המרד וכו'.אז אם כן זה התקופה לא?
ולפצקרשת (מקווה שתקראי) איזה גיל זה היה?
שנתיים וחציפצקרשת
אבל זה כי רק אז עלינו על הטריק. לפני זה היו ניסיונות גמילה לא מוצלחים. מעניין לראות מה היה קורה אם היינו חושבים על השיטה הזאת שנה קודם
אני לא כ"כ מאמינה בסימני מוכנות...
לנסות לא עולה כסף ;)יוקטנה
במדינות רבות זה גיל גמילה רגיל.
וזה הגיל שגמלו גם בישראל לפני 30 שנה
מאז הומצאו החד פעמיים, והפכו זולים, וגיל הגמילה עולה עוד ועוד
בטח שפעם היו גומלים מוקדם יותר 
יהודיה מא"י
כי פעם בכל מקרה היה צריך לכבס - את החיתולים או הבגדים, מה כבר ההבדל?
עם חיתול בד הם גם מרגישים הרבה יותר טוב כל פיפי שיוצא להם, ולכן גם היו מוכנים לגמילה מוקדם יותר
והחיתולים גם ספגו טוב יותר כך שבכל מקרה היו גם נזילות וכו'
לא שאני נגד גמילה בגיל כזה, למרות ששיא החורף לא נראה לי כמו זמן טוב להתחיל גמילה יזומה לילד.
ולא, לא נראה לי (מנסיוני עם שני ילדים) שאחרי גיל שנתיים קשה יותר לגמול, בדיוק להפך.
היא הסבירה כבר למה היא ממהרת. אפשר לקרוא למעלה.פצקרשת
אנחנורק תפילהאחרונה
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...