יש הרבה חבר'ה איפה שאני לומד שישמחו על 60

זה ממש תלוי בכל אחד,

אני בכיתה יא, 75 ומעלה מספק אותי, כמובן גם תלוי באיזה מקצוע וכמה יחידות, אבל בגדול הציון הזה ומעלה נראה לי ממש יפה.

וברור שתמיד יש שאיפה למאה.

בהצלחה לכולם!

ממוצע בין המקצועות- 85+ נראלי...

אם נניח קיבלתי במתמ' 15 אז אח"כ גם 50 ייחשב טוב בעיני, וגם 60, 7, ו-80. אבל אם קיבלתי 90 ייאכזב אותי לקבל 70...

ולעומת זאת, במקצועות אחרים גם 85 יכול לאכזב אותי... (והדגש כאן הוא- אותי!- יש בנות אחרות שאותן זה ממש מספק)

ת'אמת אני לא ממש לומדת, בדיוק אמרתי לחברה שלי היא אמרה לי כזה וואי הדבר היחיד שאני מקנאה בך זה שאת לא נלחצת ממבחנים בגרויות לימודים כלום, כי תכל'ס אני לא לומדת במסגרת הלימודים, למבחנים אני גם לא לומדת, בדר"כ אני משתדלת לרפרף על סיכומים של חברה בהסעה בבוקר וכאלה....

אז אני יודעת שאם אני אקבל ציון גרוע זה מאד הגיוני, ואם אני מקבלת ציון טוב רווח נקי...

בשבילי זה טוב אממ... מעל 70

אני שונאת ת'לימודים... בעעע לא מסוגלת ללמוד!

תמיד המורות כזה את יכולה וזה, זה שיש שכל זה לא אומר שאני יכולה לשבת וללמוד! אני לא מסוגלת ללמוד זה עושה לי כאב ראש, אז אנ'לא לומדת

הקיצר בשבילי מ70 זה סבבה.... להגיד לך שכל הציונים שלי מעל 70? לא! אבל הרוב.... בא נגיד מתחילת שנה היה לי 4 מבחנים מתחת 70 נגיד..... פסדר יש בגרויות השנה, לא באמת מזיז לי....

למרות שנגיד אנגלית ומתמטיקה אני כן לומדת (יחסית) אז מהם אני כן אתבאס אם אני אקבל באנגלית פחות מ70 (וזה קורה ) ובתמטיקה בגלל שהכל גם המבחנים אצלינו הם צבירה אז אני אתבאס אם אני אקבל מתחת 90 נגיד....)

בבגרויות? אני לא ממש מעניין אותי מה יהיה נשרוד אותם

וואי רצחחח

בעקרון- מתחת לתשעים קצת מאכזב, אבל בסדר גמור. מתחת לשמונים אני כבר צוחקת- כי זה פשוט ציון מצחיק.

(קיבלתי פעם איזה שבעים ושש למבחן שחרשתי אליו, ופשוט התפקעתי מצחוק כל היום. לא יודעת למה, זה באמת באמת הצחיק אותי! )

(ובדגש- אותי מתחת לתשעים מבאס. תכל'ס- זה ציון מעולה. פשוט כי אני באמת ממש רוצה לקבל את כל הנקודות שאני מסוגלת אליהם, ואם ה' נתן לי שכל- למה שאני לא אשאף להכי גבוה? אז זה במאמר מוסגר, וכאמור- אני מדברת כאן רק על עצמי. )

בס"ד

הציון שהחברה שלך, זה לא הציון שלך. נקודה.

אספר לך סיפור קטן. לפני כמה שנים, היה לי איזה מבחן (אני אפילו לא זוכרת במה הוא היה)- וחרשתי אליו את החיים. המורה חילקנו לנו את המבחנים בחזרה, ומה אני אגיד, קיבלתי 70, הייתי קצת מבואסת, מה? חרשתי למבחן הזה, אז רק 70?! ושיכנעתי את עצמי שזה טוב, כי במבחן הקודם... מתיישבת לידי חברתי, עצבנית פחד, מצוברחת פחד, מדוכאת פחד-"אווווווווווווווווף! זה פשוט לא פייר! " אני מתוך נימוס שואלת-"אל דאגי...כולה מבחן, כמה קיבלת?" "לא. זה לא כולה מבחן. אוף. 98. 2 נקודות שלמות היא הורידה לי על משפט אחד שלא רשמתי. איזה מורה מעצבנת." - מבטיחה לך שרציתי להרביץ לה. מכות רצח. היא בוכה לידי על 2 נקודות בדיוק שאני בקושי גרדתי עובר.

מה למדתי מהסיפור הזה? -שאני צריכה לעמוד אך ורק מול עצמי. נכון, אנחנו שואפים גבוהה, וכמה שיותר- אבל. אנחנו בני אדם. ולכן, אם קיבלתי במבחן 60, ובמבחן הבא 70, ובמבחן אחריו 80- אני מתקדמת- וזה טוב. זה מעולה. למרות שהחברה לידי קיבלה 100, או 90. מבחינתי- אני עולה, וזה טוב, אני צריכה להתאמץ עוד, ולהגיע להכי טוב שאני יכולה אבל זה לא סותר שהציון הפעם הוא יותר טוב מהמבחן הקודם.

ואם זה הפוך? קיבלתי 90, במבחן הבא 80, במבחן אחריו 70...אז יאללה, אריק! תתעוררי! את הולכת בכיוון ההפוך חומד

ב"הצלחה, וציונים זה לא הכל בחיים...כמעט הכל, אבל עדיין לא הכל

מתחת ל90 מבאס אותך????

לפי דעתי מעל ל70 זה די טוב ומעל ל80 זה ממש סבבה.

אבל זה גם נורא תלוי איזה מקצוע זה ומאווווווווד משנה מי המורה

לא שאני מקבלת ציונים גרועים או משו ב''ה אבל קורה שמקבלים 70 60 כזה וזה לא סוף העולם צריך לדעת להתמודד עמזה.

ובקיצר לימודים זה לא הכל בחיים!

שיהיה לכם יומקסיםD:

אם חרשתי אז ציון טוב נקרא 85+
אם קראתי בקטנה ת'חומר אז ציון טוב זה 70+

ואם לא למדתי- אז בד"כ אנ'לא מצפה לציונים טובים

אף אחד פה לא יעזור במה שהוא יגיד...

בס"ד

 90 ומעלה נחשב ציון טוב, ואני בכיתה י"ב.

אבל כמובן תלוי גם בכמה למדתי, וכמה המבחן היה לי קשה, וכמה חשבתי שאני אקבל בו וכו'.

אני בכיתה י"א וציון טוב  בדר"כ בשבילי הוא 90+
אבל זה ממש תלוי בבנאדם וביכולות שה' נתן לו.
לי אישית ב"ה ה' נתן לי ת'יכולת הזאת, אז אני מנסה לנצל אותה.
מצד שני זה גם לפעמים יחסי, אם כל הכיתה קיבלה במבחן מסוים 50 ואת קיבלת 80, זה מעולה לדעתי

בעיקרון, אני הרבה יותר מעריכה את ה80 של חברות שחרשו למבחן, מאשר ת95 שלי שלמדתי למבחן לא יותר מידי הרבה.

אני מצפה מעצמי ל-90+ אבל כל אחד והרמה שלו וההשקעה שלו...

אם אתם חושבים(לא כולם) שמתחת ל90 זה מבאס אז אתם חייבים ליות אלברט איינשטיין או משו באזור שלו

אני חושבת אמ.... שזה לא תלוי בכמה אנשים חושבים,יש לאדם יכולות ואם הוא מנצל אותם אז הוא מגיע לציון שמספק אותו יש ילד שאפילו 50 מספק אותו כי עם היכולות שלו הוא יכל להגיע רק ל-40 אחוז... אז שהוא מקבל יותר הוא מסופק ומרוצה..

וכן, יש את האלה שב''ה קיבלו תבונה וחוכמת יתר -והם מודעים לכך אז אם הם מקבלים 90 הם מבואסים כי הם יודעים שיכלו לקבל יותר..

הכל עניין של מודעות-להיות מודע ליכולותיך ולמתנות שה' נתן לך ...!!!

בהצלחות..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....