שלום!אני צריכה אנשים יצירתיים...אנונימי (פותח)

איך אני יכולה לגרום לעצמי לבכות?

אני פשוט לא מצליחה, ואני מרגישה שאם אנלא יבכה אני ייתפוצץ...

תודה!

כמה עצות...ת
-לחתוך בצל (-זה אמנם לא בדיוק אותן דמעות אבל לפעמים זה מה שפותח אותן...)
-לספר למישו (-הכי טוב לקב"ה) על מה שקשה לך...
-לכתוב לעצמך (או לאחרים) על מה שקשה לך...
-לשים עדשות בפעם הראשונה... (;
ב"הצלחה!! תזכרי שד' אוהב אותך!!!
....יודוך עמים!!

אני כל כך מכירה את זה שאתה רוצה ליבכות ואתה לא יכול......
אמממ.... תדברי עם אבא שלנו.... אולי כשתספרי לו תצליחי לפרוק הכל... תבקשי ממנו... תספרי לו.... בטוח שהוא ישמע אותך נשמה....!

"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך...."

אם צריך משו.... תמיד את יכולה לישלוח מסר"ש....

יום טוב... תהילה
וואי-החיפושית
אני גם כזאת!

אני פשוט לא יודעת לבכות!

תאמת- אנשים חושבים שזה כיף!

אז תלוי מתי!

כבר שנים לא בכיתי..

חוצמזה שזה קצת מלחיץ.

וזה לא שאני לא עצובה. זה פשוט שאני לא אגיע למצב של בכי....
אני יגיד לך משהו??מומו הפרה*
לפני שסבא שלי נפטר ל---------------א הצלחתי לבכות!!עכשיו בערך כל דבר הכי קטן אני בוכה!! אז......
לי אישית זה שאני מדברת עם מישו על זה או שאני רואההודי'ה
עוד מישו בוכה על אותו דבר....
לענ"דאלעד
יותר קל להגיע לבכי מחוויות רגשיות, מאשר ע"י הגיון ומציאות כואבת.
לפעמים אפילו זכרון חי או שיר נוגע ללב יכול לגרום לבכי..
לטרוק תדלת על האצבע..טלל=]]
וואי, זה ממש קשה..  |מזדהה|יסכלוש2
אולי לשיר שירים שממש מכאיבים לך בלב, או לסגור לעצמך דלת על האצבע.. או לנסות לבכות בקול ואז הדמעות כבר יורדות..
ב"הצלחה!
השיר של שי גבסו "שובר את הדממה" אין מצב לעמוד בזה.ybs
למה את צריכה לבכות!?טלל=]]
וואי...ניסיתי כבר כמעט הכל חוץ מלהרביץ לעצמי-אנונימי (פותח)
זה מפחיד!!-מישו מוכן לעזור לי בזה??
אממממ....יודוך עמים!!
חחח תדברי עם עצמיך... אולי כתיתפסי את עצמיך תגיעי למסקנה שאת נישמעת טיפשה ותתחילי לבכות....
סתם.... אמממ.... להרביץ לעצמיך??? זה לא כואב... זה כמו שתנסי לדגדג את עצמיך ולא ידגדג לך....
השיטה עם העדשות הכי טובה!!!שירושקי
מ-נ-ס-י-ו-ן!! יותר מדי ארוך לצערי...
ולמה את חייבת לבכות???
אני פשוט פיתחתי אדישות לבכי,לא שזה טויב אבל...
תתמקדי הרבה זמן בנקודה אחת עד שהכל נהיהמיטל
מתושתש ולאט לאט יתחילו לך דמעות
אולי פשוטybs
להוציא תקריזה בדרך אחרת
מה למשל?הודי'ה
ריצה אגרופים לקיר...ybs
את יכולה לשים ת'עינים מול המזגן הרבה זמן ואז פשוטקצרינאית גאה!
יתחילו לך דמעות (מנסיון)
היא רוצה לבכות כדי להתפרק,לא רק שירדו לה דמעותSpEcIaLl
תקשיבי מותק,תחשבי על הדברים הכי מרגשים שקרו לך בחיים,אבל אם את רוצה לבכות בגלל משו מסויים תחשבי עליו....זה יצא בלי שתרגישי....וסתם ככה שתדעי שזה לא כיף שיורדים לך דמעות גם בלי שאת רוצה,אני יכולה לבכות מכל שטות וזה מציק בטרוף....אני יכולה לרעות קטע מרגש וישר להתחיל לבכות רציני....וסתם כך אני בוכה מאד בקלות וזה לא כיף,כי לא תמיד את רוצה שידעו מה את מרגישה...אז קחי את זה בסבבה שקשה לך לבכות,אנשים היו משלמים כדי שזה יקרה להם;)
לראות*SpEcIaLl
העיקר להיות מודעת לרגשותננסי
עבר עריכה על ידי ננסי בתאריך י' אייר תשס"ח 09:57
גם אני מתוסכלת מהשרשורים לפעמים, שהופכים למשהוא אישי ולפעמים גם עם הרבה הערות פנימיות שמובנות רק לכמה אנשים.  אני בעד להתחיל מחדש ובאמת לנסות לחזור לנושאים נורמליים.  לא צריך כל היום לדבר על התאבדות, אך יש מספיק נושאים וחבר'ה נבונים שנוכל לחזור לרמה שהיתה.  האם אנשים יהיו מוכנים שאמחוק שר
לשבת שעות ולבהות במחשב.פלספנית
בס"ד
בדוק. אני תמיד יוצאת מהמחשבים בעינים דומעות, בלי קשר לתוכן הדברים...=)
אין.החיפושית
זה לא עובד!

וזה לא שאני לא עצובה. אני כן! אבל אני לא אגיע למצב של בכי! קורה לפעמים שמפהקים. ואז העיניים נוצצות. אבל לא בזרימה=[

אני ראיתי אותך בוכה.....~H.L~
(זה לחיפושית)~H.L~
ממש צודקת..  אבל אולי אפשר לנסות להתפרק אחרתיסכלוש2
כמו לנגן או לשמוע שירים.. או לכתוב...
אולי.
זה לא כמו בכי, אבל גם משהו..
אני פשוט ילדה קשה-שום דבר לא הולך לי!!!!!!אנונימי (פותח)
המזגן רק מייבש לי תעיניים, לחשוב עלי מחשבות שליליות גורם לי להיות עצבנית, האמת היא שלהרביץ לקיר עוד לא ניסיתי אבל לא נראה לי שזה יועיל, ובדברים עצובים שקרו לי בעבר אני פשוט לא מסוגלת להיזכר..........כאילו, אני שמה מחסום...-אולי בגלל זה אנלא מצליחה לבכות...
אממ..ברבור
לדעתי- "כל" הסיפור זה שאת צריכה להפתח.. כמו שאמרת- "כאילו אני שמה מחסום". זה קשה להפתח (מנסיון אישי) אבל זה משחרר ממש וגם הבכי הופך להיות בכי בריא- את לא בוכה מכל דבר קטן ואת גם לא צריכה לגרום לעצמך בכח בכי שהוא לא בריא.

תתיעצי עם אנשים שמבינים בזה שיעזרו לך להפתח.. בהצלחה ממש!!
דרך אגב-ברבור
לדעתי - הרבה פעמים מחסום כזה נוצר כשמדחיקים (מרגישים צורך לבכות אבל זה לא יוצא..).
תבקשי מימישי שתצעק עליך ותיגע בנקודה הכי[!!] רגישהדבורל'ה
שלך..אבל שלא יהיה סתם שניה אלא כמה דקות משו כמו רבע שעה..עדיפ שזה יהיה מישי\מישו שיש לך כבוד עליו\עליה..

אני גם דיי כזאת שלא מצליחה לבכות.. וזה במת עבד..

ב"הצלחה!!

אמאלה,אתן ממש מפחידות אותי!עדי:)
בס"ד
בשיא הרצינות,למה את צריכה לבכות?רע לך בחיים?!
אני לא מבינה את כל אלה שכל הזמן בוכות שרע להם בחיים??
עשו לי אמרו לי.. אולי אתם האשמותת?!
גיל ההתבגרות זה לא גיל קשה,פשוט יש אנשים שמנסים לעשות אותו קשה.
ואני ממש לא רוצה להישמע בתור אחת שטוב לה ושמנסה להטיף לאחרים..
מרוב כל המחקרים השטוטים האלה-התחרפנתם!!!
שיהיה לכולם המון ב"הצלחה בלמצוא את מי שהם באמת!! Iחצי צינית,חצי רציניתI
אוהבת את כולכם! IקטעI
עדי.
עדי,גייטל רייזל
בא לי להעיף לך כאפה. אבל שליטה עצמית יש לי..[טוב, נו, וגם כי פה זה וירטואלי..]
יכול להיות שרע לה בחיים, וזה לא מפתיע כ"כ. לבכות זה משחרר. נקודה. סיימן קריאה.
איזה מחקרים? על מה את מדברת?
תדעי לך, שהרוב דוקא אומרים שהגיל הזה אצל הרוב עובר סבבה ואצל חלק לא גדול עובר באמת ק ש ה !

ולענת לוי, האמת היא, שאין לי עיצה בשבילך. ובכלל, אני מתפלאת על אנשים כאלה..אבל שיהיה..אצלי הדמעות צריכות להיחסם...

שיהיה בהצלחה לוי!

ובהצלחה לכולנו!!

וואי עדי עדי.. |נאנח|לאל
זה שלך החיים הולכים בסבבה, לא אומר שלכולם זה ככה. וד"א- עם הבכי אפשר לפרוק המון.. וזה c העוזר.. מה עדיף, להתקע עם המצברוח הדפוק?? כשבוכים זה משחרר כזה.. וזה לא עשו לי אמרו לי.. מלעשות שיש כאלא שקשה להם בחיים?? וחלק מהפעמים זה בכלל לא אשמתם.. אולי את לא מנסה להשמע אחת שטוב לה, אבל בואי נהיה דוגריות- טוב לך. אז תנסי לשמוח במה שיש לך, כי יש הרבה שהם לא כמוך, וכן קשה להם.. ואיזה מחקרים??? וזה באמת הפתיע אותי: "אוהבת את כולכם!"... אני רואה את זה וחושבת- וואלה? היא התבגרה!! ואז אני קולטת מזווית העיין: |קטע| " ואז זה כזה בא טבעי- אופסס.. טוב נו, היא לא התבגרה... אז שתשארי כמו שאת למרות שאנלא סובלת את זה.. | מוציא לשון |

לאל,
אחת שמופתעת חבל"ז מההרצאה הזאתי,
ושממש מתה על עדי |ציני|

חחחחחחחחחח...
חח תהום כתבנו ביחדד..לאל
לשמוע שירים עצובים ולהזכר בדברים עצוביםקראתיך
וכך תבכי....
הצעה אישית שתמיד הולכת לי(:
גייטל רייזל
וואלה..מגניב..מעניין מה זה אומר עלינו...כנראה שיש לנו נפשות תאומות..[הממ אממ..]
לאל ותהום..עדי:)
לא הבנתן אותי..
אני אמרתי שלפעמים "בגיל ההתבגרות" צריך להעביר דברים..
ולא להתעקש להתעצבן מהם או לכאוב מהם.
כי בתכלס קרה מה שקרה,תלמדו מהעבר לעתיד..
ולאל-תכלס ממש טוב לי בחיים,ואני מודה לה'.
אבל לכל אחד יכול להיות טוב בחיים,אם הוא רק ינסה להפיק תועלת מכל האירועים הנעימים והלא נעימים שקרו לו.
ב"הצלחה.
אוהבת את כולכם Iרצינית,כפרהI
עדי.
תודה.עדי:)
אבוד........אנונימי (פותח)אחרונה
שרטתי תצמי, הרבצתי לאח שלי, אפילו עליתי אחרי שלוש שנים לקבר של דוד שלי...
-הדמעות פשוט לא יוצאות!!!!!!
ועדי, נראה לי את תכף הולכת להחליף את אח שלי (הכוונה להרביץ לך)-מה קשור גיל ההתבגרות??? את נישמעת ילדה קטנהה ממש!!!!!-בואי נתערב שאותך בחיים אף אחד לא ניסה לאנוס, ואם ניסו ושאלו אם את רוצה מציצה אז ענית "אני אוהבת רק מנטה"?????????? סליחה על הבוטות, -אולי ככה הדמעות יצליחו לצאת...-זה פשוט מחרפן אותי!!!!!!!!!!!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך