ניסיתי לשבור ת'ראש מה אפשר לעשות, אבל אני טיפשה מדיי... סורי!

תנסי לדבר עם המורה שלך או מדריכה או מישהי שמכירה ויכולה לעזור.

אם יש לכן כמה כיתות, אולי כדאי לעבור? לשנות סביבה, להתחיל מחדש מחדש...

ב"הצלחה נשמה!!!

ובכל מצב, לפעמים הכל בדמיון שלנו, יכול להיות שתסתכלי על חבורת בנות שיושבות ותגידי לעצמך "הן חברות של עצמן, הן לא רוצות שאני אדחף..." אבל זה לא נכון! תדחפי את עצמך, ובע"ה יהיה טוב!

וגם אמנם זה קשה, אבל יכול להיות שזה עניין של זמן...

...שאת חושבת שיש צ'אנס לחברות ביניכם.

 בהצלחה!!!

להרבה אנשים קשה בתחילת התיכון. לי אישית היה מאוד קשה.

כמה שאלות- יש בנות שהיית מעוניינת להתחבר איתן ואת לא מצליחה, או שפשוט אין מי שאת

רוצה להתחבר איתן?

לפני התיכון גם היית כזאת או שזה חדש מהאולפנה?

גם לי אין כ"כ חברות, כלומר יש לי כמה 3-5 בנות שאני ידידה שלהם, ועוד אחת שאנחנו חברות באמת.

היה לנו טיול של יומיים בפעמם הראשונה, וממש פיחדתי שלא יהיה לי עם מי להיות, והמורה אמרה לנו להתחלק לבד...

אז פשוט חיכיתי, ובנות שאני לא כ"כ קשורה אליהם שאלו אותי אם אני רוצה להיות איתם...

קיצר, אם יש בכיתה שלך 2 בנות שהם לא אגואיסטייות (איך שלא כותבים את זה) ממדרגה ראשונה, את אמורה להיות בסדר...

אבל מומלץ למצוא חברות... (אף על פי שאני מזה לא כזאת, ואני צריכה לומר את זה לעצמי מיליון פעמיים...)

אני גילתי מעצמי שהדבר הכי טוב בכדי לגבש את האוירה בכיתה ולימצוא חברה זה למשל להציע (לצעוק) בקול למי שרוצה ולא למישהי ספציפית למשל לצאת לקניות או משו כזה זה נורא מגבש!ולאו דווקא לצאת אם אחת -אחת על אחת זה יכול ליצור מצב לא נעים. אלא להציע לכמה בנות וכדומ' 

בהצלחה.

אני מכיר את הסיטואציה שאת נמצאת בה.

גם אני לומד בלי החברים ה"מקוריים" שלי.

זה דווקא לא כזה אסון.

קודם כל, בלי לחץ. לא מוצאים את החברים הטובים תוך חצי שנה.

לוקח זמן לשכבה, לכיתה להתגבש. לפעמים יותר, לפעמים פחות,

אבל לא תוך חצי שנה. יש לכן עוד הרבה לחוות.

טיול זו הזדמנות מצויינת. בסופו של דבר, את תסתדרי עם עוד מישהי

בחדרים. אין מצב שתשארי לבד. זה יכול להיות מפגש אישי קרוב יותר

עם השותפה. זה דורש קצת פתיחות, אבל זה לא נורא. זכרי ששתיכן

אותו דבר ואין מה להתבייש.

אני מציע שתנסי "לקבור" את הבושה וכל מה שמרחיק אותך מהחברה.

זה אומר לכפות על עצמך להתערב, לדבר. גם אם את מרגישה קצת לא

בנוח. לאט לאט תראי שזה לא נורא כל-כך. 

מקווה שהייתי לעזר.

בהצלחה!

טיול מהנה.

אז יש. תתפלא. גם יכול לקרות

חוצמזה- ננה- ממש בהצלחה!

אין לי כ"כ עצות..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....