ראשית, באמת תנסי לכתוב להורים שלך מכתב, גם לי היתה תקופה שהקשר שלי עם אמא שלי היה מזוויע ודםוק בלשון המעטה, וכתבתי לה מכתב.
הסברתי לה מה עובר עלי ,שאני משתדלת,וביקשתי ממנה גם להשתדל, והבהרתי לה שאחרי הכל אני הבת שלה והיא ואבא שלי כן השקיעו בי, ושאחרי הכל אני אוהבת אותה.
מניסיון, זה עזר, אולי לא בדיוק פתחנו מגילה חדשה, אבל לכל הפחות פתחנו פרשה חדשה...
שנית, בחברים מקשיבים באמת יעזרו לך, תלחצי על הקישור למטה, ו- הם באמת יעזרו לך, אני בוטחת בהם, שכמו שהם עזרו לי הם גם יהיו מסוגלים לעזור לך.
שלישית, יש בסביבה שלך בני אדם מדהימים, כמעט ודמויות לחיקוי, תסתכלי מסביב על החברות שלך, יש בנות שתתחברי אליהן,
וגם אם השיחות שלכן לא תיגענה ישירות בבעיה שהצגת לפנינו, השיחות איתה, שמסוגלות ליגוע בנושאים הרבה הרבה יותר* משמעותיים מאשר רק חיי היום-יום
(*כ"כ הרבה יותר, ומאידך גיסא, בכל זאת לא כ"כ קשה להגיע לרמות כאלו של שיחות, זה מפתיע ומדהים)
יתנו לך כ"כ הרבה תוכן בחיים, ותמיכה וכוח שזה יעזור לך הכי הרבה מכל הודאה שתכתבי בערוץ 7 או בחברים מקשיבים.
ואני מבטיחה לך שאחרי שהסופה תעבור ותיפתר, תוכלי להמשיך לשבת איתה ובשלווה נפשית כ"כ טובה לדבר איתה על כל הנוןשאים שדיברתם פעם, זה כ"כ טוב!
לבינתיים אני בהחלט תומכת בך ממקומי ליד המחשב....
והדבר האחרון והחשוב שייש לי להגיד לך (סדר החשיבות של דברי הוא שהפחות חשובים בהתחלה..)-
את, היחיחדה שבאמת תוכל לפתור את הבעיות שלך. ותיזכרי תמיד שגם אם קשה-
קשה זה טוב! חזק, ויאמץ ליבך, וקווה אל עד-ה'.