את אומרת 'מקווה שלא הזיק לך'
וזה כבר אחרי שהסיבה לגרימה-לנזק-לכאורה כבר נעשתה
והתוצאה - שאת רומזת שאולי תינזק - עדיין לא קרתה, ואף הכותבת מאוד מייחלת מכל ליבה לתוצאה ללא שום נזק.
את הסיבה היא כבר לא יכולה לשנות,
ואת מצליחה להיכנס בלי שבוקשת בין הסיבה לתוצאה, ושמה סימן שאלה לאותה תוצאה כל כך מיוחלת
והתוצאה - ודאי שלחץ נפשי והאשמות עצמיות (שזה מה שנשאר, את הסיבה כבר אי אפשר לשנות) לא יועיל כדי לקבל אותה.
גם אם התפיסה שלך היתה מקובלת על כולם - שמניעה עלולה לגרום לנזק,
זה ממש, אבל ממש לא שייך לכתוב את מה שכתבת. לא כאדם אמוני, ולא כמטפלת רב-תחומית. בעיני זה פוגע באמינות שלך ב-2 רבדים אלו.
ולדאש היקרה -
אם מנעת כנראה שהיתה לך סיבה, יש המון שמונעות ולא קרה להן כלום
לי לא ידוע כלל על קשר כמו שיעל מדברת, אבל גם אם קיים דבר כזה - יש המון קשרים שאנו יודעים ובכל זאת עושים, כי זו דרך החיים כמו שאני ירושלמית תיארה היטב. אנחנו גם נוסעים למרות שיש תאונות, ורובנו לא אוכלים לפי ההמלצות, ולפעמים אפילו לוקחים תרופות מזיקות למשהו אחד כדי לטפל במשהו אחר וכו' וכו'
אז אם את רוצה - תוכלי לברר את זה בע"ה אחרי שתיכנסי להיריון ותלדי ילד שלם ובריא בגופו ונפשו, אם תראי לנכון למנוע שוב.
ועד אז תזכרי שרבות רבות נכנסות להריון אחרי מניעה ארוכה ויולדות ילד שלם ובריא (נראה לי בהערכה גסה שלפחות חצי מהנשים בארץ מונעת מניעה ארוכה, לא?)
תהיי שלווה ושלימה על מה שעשית, כל מה שהיה - היה מדוייק ובהשגחה מהקב"ה.
והרבה בהצלחה!!