את חושבת שהיא עושה אולי קצת טעות?

והיא לא מבינה את זה!!!!!

זה כואב לי! כי אני אוהבת אותה..

כמו שאת חושבת שהיא לא מבינה, אולי ישנם דברים שאת לא מבינה..מבינה?

זה דבר מאוד קשה להגיד, שאת חושבת שהיא עושה טעות..במיוחד בעניינים כאלה שלא בדיוק אפשר לשכנע..

תמרוש יקרה, אולי במקרים מסוימים באמת אנחנו לא מבינים את כל מה שעומד צאחורי..

אבל פה מדובר בבחורה צעירה שכל הרבנים האפשריים הזהירו אותה מהאדם  הזה אבל ללא הועיל....

עצוב לי רק שהיא תגלה את זה מאוחר מידיי

אם את אומרת שהיא היחידה שלא רואה את זה- זו בעיה רצינית.. מה עם הורים? אותם רבנים שלדברייך הזהירו? אין עם מי לדבר?

חוץ מלאדם שאיתו התארסה.. (אם אפשר לקקרוא לו אדם..)

היא לא מקשיבה, כמה שניסו..

אין סומכים על הנס.

סביר להניח שהיא תגלה את האמת מאוחר מידי. חראם

וכשרואים - קצת מאוחר מדי.

אבל לפעמים את רואה דברים מהצד ... והתמונה כל כך חלקית שהיא בעצם שקר.

אם הם אוהבים זה את זה - אחלה!

כנראה היא חושבת שזה כן נכון לעשות.

אחרי שזה כבר קרה מה שנשאר לך לעשות זה להיות שם בשבילה, להתפלל שטעית ולנסות כן לשמוח.

זה לא יעזור לשכנע אותה שהיא טועה. היא כבר החליטה כן לעשות את זה...

ולכי תדעי, אולי כן יצא מזה טוב בסוף

תקווי..

לכי תדעי, יכול להיות שכן יהיה בסדר.

לכן אמרתי.. תקווי לטוב. ותהיי שם בשבילה למקרה שיקרה משהו.

מסכים עם יום של שמש .

א. אם היא לא מקבלת ממך אז אל תשרפי לה את הגישה אלייך . את יודעת שהיא עוד תצטרך אותך (גם אם היא לא יודעת)

ב. היו מקרים שכל השכונה היו נגד ובכל זאת הזוג צמח לתפארת.

ג. תתפללי עליה שה' יאיר את עיניה או שתכנס לקטגוריה של סעיף ב. העיקר שיהיה לה טוב (חשבונות שמיים)

ד במקרה הגרוע . ויהי רצון שלא יהיה כך .   

היא מתחתנת ולא טוב לה ..... אחרי שעשינו את כל ההשתדלות, הקב"ה לא פקח את עיניה לראות שההוא לא שייך, צריך להבין שזה רצון ה' ,וכנראה שגם זה זיווג "משמיים" . עם כל הצער צריך להבין שגם היא מושגחת וה' לא פספס אותה וזה התכנית עבודה שהוא תכנן לה.

הכלל הוא כשם שמצווה לאמר דבר הנשמע כך מצווה שלא לאמר דבר שאינו נשמע .

בס"ד

מאוד מאוד חשוב שלא לשרוף את הקשר איתה. ותנסי לשמור איתה על קשר כמה שיותר אחרי החתונה.גם אם לא תשמרו על קשר הרבה זמן- תנסי לחזור. (לנצל ימי הלדת, למשל. גם שלך)

שמעתי על פרידות לאחר ארוסין. יש סיכוי.

אבל לפעמים דווקא הדחיפה של הסביבה נראית רע בעיניי האדם עצמו. אוי היא מרגישה שאנשים סביבה לא נותנים לה להוציא צדדים בחייה שמזוהים בעינייה עם הבחור הזה. אולי זה מצטייר לה רע שמנסים "לסכסך" ביניהם. אולי היא מרגישה שהביקורת באה ממקום שהיא "קטנה" מכדי להחליט בעצמה בנושא כה חשוב , לדעת מעבירי הביקורת(יש משפחות כאלו).

והיא לא פנויה  לראות את החיסרון בבחור עצמו... בכל זאת, גם ההכנות לחתונה זה דבר שוחק....

ואולי הוא מונע ממנה להפרד ממנו? זה פחות סביר בעיניי אבל גם זה קורה.

כל אלו השערות לנסות לגעת בכיוון החשיבה שלה.

ובטח ניסית לעשות זאת המון פעמים וקשה להביא את זה לכיון מעשי.

מה שאוכל לומר לך:

א. את זה כבר ניסיתם: לפנות לאנשים העוסקים בתחום. הם יכולים להיות נקודת מבט טובה על הסיפור. אפילו אם ל"ע הדרך לא תלך כמו שצריך: תהיה לך ראיה טובה יותר. אלו נק' מפנה עלולות להתרחש.

ב. לפעמים אנו שותפים בתהליך שאין לנו מושג מה הסוף ומה ההתחלה שלו. ונראה לנו שהכל גדול ואין לנו מה לעשות.

אבל, יש לנו תפקיד עצום:אנחנו יכולים לתת אוירה. לתמוך. להיות שם. ולא במקום של "אמרתי לך". במקום שיודע שזה לצערינו, יכול לקרות לכולנו היא צריכה אותך. מישהו שיחיה איתה אותה, ולא רק את "המאורסת שעושה את טעות חייה". זו לא עצימת עיניים. 

להפרד מהבחור במקומה- כנראה שלא.

אבל לתת לה מקום שבו היא תוכל להפרד ממנו, את יכולה ועוד איך. ומקום כזה: כוונתי היא דווקא לקבל את זה שהם יכולים להתחתן. והם לא שואלים אף אחד. והם ימשיכו לא לשאול: כי זה לא העניין. מבחינתה הם הם כן קשורים. דווקא ממקום לא מאים, ממקום שמסוגל לקבל את ההחלטות שלה ולתת להם כבוד  יכול לבא מקום של שינוי. גמישות במחשבה.  סוג של "מותר לי לחשוב מה אני רוצה. יופי. עכשיו, מה אני באמת רוצה?".

נתחתי את העניין בכיוון מסויים מאוד. אולי טעיתי.

מקווה שהועיל. אם לא- שלפחות לא יזיק.   

תנסי לשכנע אותה לא להזדרז עם החתונה, אולי ככה יהיה לה זמן לחשוב ולעכל את הדברים כשיש עוד דרך חזרה.

ד"א-לא להזדרז יותר מדי עם החתונה זה מומלץ בלי קשר מעוד הרבה סיבות!

(קצת פאדיחות אבל ממש לא סוף העולם... עדיף קצת פאדיחות וחיים טובים יותר... מניסיון!!!)

אם היא תצטרך אותך תהיי שם בשבילה!

ובשום אופן אל תגידי אמרתי לך! אם את צודקת אז לצערינו היא תגלה את זה לבד!

ותתפללי עליה הרבה...

טל,

האמת, שיכנועים ממש לא יעזרו פה,

ולהגיד אמרתי לך, אני לא אומר לה (אני בטוחה ששכל העולם יגיד לה את זה אז לפחות שאני לא יהיה אחת מהם..)

ותפילה- זה באמת מה שנותר לנו לעשות, להתפלל לאבא שבשמיים שיציל אותה!

לנסות ליצור סיטואציה קיצונית שתסיר את המסווה? (יש סיפור באחד הספרים של חיים ולדר על זוג מבוגר שידע משהו כזה והבעל שפך שתיה על הבחור כאילו בטעות או משהו כזה ואז הבחור התפרץ... ואפשר לנסות לחשוב על עוד הרבה סיטואציות שבהן יהיה קשה יותר לעשות הצגות והוא יחשוף את עצמו.)

דבר שני, כמו שאמרנו ודאי ששכנועים לא יעזרו להפריד ביניהם כשהיא מסונוורת, אבל ממש כדאי ללחוץ עליה שתאריך כמה שיותר את תקופת האירוסים.

מוסמך לפני שעושים דבר כזה...

אפשר לצאת מזה לא הכי טוב..(בתור חבר)

כשאמא שלה אמרה שהיא לא מוכנה לראות את הבחור איתה ביחד הם מאוד כעסו שניהם,

והבחור הזה אפילו אח"כ בא ואמר לאמא שלה: "אל תתערבי כי ביום שתתערבי.. כבר לא יהיה לה אמא"

אתם מבינים עד כמה שזה נורא?!

איך היא מתכוונת לממן את החתונה? להעזר בהורים, או משהו קטנצ'יק ברבנות?

אם היא מתכוונת דרך ההורים, הם יכולים לשתף פעולה אבל לציין שכרגע עמוס להם ולבקש לדחות עד אחרי פסח. ואז, עד הקיץ.

בינתיים, הבחורה תיפגש עם הבחור שוב ושוב. הוא יוכל להסתיר ממנה את האופי האמיתי שלו חודש. חודשיים. אבל לא כשיפגשו באופן קבוע.

ואם הוא לוקח תרופות, ותוקף התרופה פג בשעה מסוימת ואז הוא יהיה אלים. ואם הוא שומר על קור רוח לשעה-שעתיים בשביל ההצגה, אחרי פגישה ארוכה יותר ביום חופש, הוא לא יחזיק מעמד.

בע"ה הבחור עצמו יתגלה לעיניה במלוא הדרו והיא תגלה את הטעות!

בס"ד בר"ה

ואולי לא..הדבר היחיד שיכול לעזור, זה להרבות עליהם בתפילה...הייתי מציע שתשבי איתה ביחד על מחשב, ואז במקרה (אבל רק במקרה) תראו ביחד את הסרט "אחת מעשר" של אולפנת נווה דקלים...אולי זה יעזור קצת...

בס"ד בר"ה

חשוב מאוד שלא תלחצי עליה ולא תכפי עליה כלום!!! רק לדבר מלב ללב, הרי כבר למדנו: "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב" ב"הצלחה ובישועה בזכות רבינו הקדוש!!!

מישהי קרובה אלי כבר החליטה להתארס עם מישהו כזה וכל המשפחה התנגדה.

הם היו אצלינו יחד בשבת ואחר כך ניסיתי לדבר איתה והיא כעסה עלי מאד.

בסוף כולם דיברו איתה באהבה ובאכפתיות וגם ביררו היטב על הבחור...

והיא לא התחתנה איתו ברוך השם.

מה שחשוב זה לדבר מתוך אכפתיות לגורלה.

ואם ההורים כועסים הם עושים טעות גדולה.

אסור להם לחשוב על הבושה שלהם. רק לומר לה אכפת לנו ממך.

אחרת זה לא אמיתי והיא גם לא תקשיב.

ועוד על אמא שלה.. כאילו חמותו לעתיד... מה יהיה כשהם יגיעו ביחד וכ'ו?

והיא לגמרי צודקת...

וזה בטוח יותר מורכב ממה שזה נראה.
אני חושב שנישואים זה אחד הדברים הכי מורכבים, וקצת קשה לשפוט על גבי הפורום.

אם באמת אין שום דבר לעשות, (וגם אם יש...)

בכל מקרה חייבים להביא את המקרה הזה לה' בדחיפות,

לזכור שאחרי הכל אנחנו לא יודעים כלום,

לפעמים אנשים צריכים לעבור כל מיני דברים בשביל לצמוח..

ובכל מקרה לנסות לנער אותה בכל צורה,

אירוסין זה לא סוף דבר..

שהם עוד לא קבעו תאריך וגם אם כן, הם אמרו שזה יהיה אחרי פסח או קיץ.

אני מקווה שעד אז היא תבין מה הולך עם הייצור הזה שהולך להרוס לה את החיים,

כי לנו היא לא מקשיבה, וגם אם ננסה אז נסתכן באיום מצידו וכן הוא גם כן מסבן אותה וגורם לה להרגיש הכי סבבה

כדי שלא תשתכנע ע"י אלו שבאמת אוהבים אותה...

קיצור, רק תפילה תעזור.

לפני שיקרא אסון

וכמובן הרבה תפילות

עד שמוצאים חשודים, ראיות וכולי כבר היא תהיה סבתא..

אם היא כבר תהיה סבתא - אז יכול להיות שיתברר שהניסיון הצליח...

בדיוק במילים שאמר- שלא תהיה לה אמא ח"ו?

אולי זה יזעזע אותה ויגרום לה לפקוח עיניים...

בגלל שהחברות והמשפחה הקרובה מעירים לה (מאהבה ומדאגה), זה בטח עוד יותר מתריס אותה נגדיכם.

היא בטח מסנוורת ולא רואה איפה היא נמצאת ורק הלחץ הזה שאולי מפעילים עליה על הבחור יגרום לה להישאר איתו יותר כי היא מסכנה. היא פוחדת להישאר לבד. הבחור הזה גורם לה להרגיש כביכול שהיא שלו והיא בשליטתו.

את תראי כשתשמרי ממנה קצת מרחק היא תצטרך אותך קרוב אלייך בשעת מצוקה כדי לשתף אותך ושתהיי איתה.

בעזרתו יתברך תתפללי שה' יאיר את עיניה ויציל אותה מחיי סבל.

מקווה בשבילה שהיא קצת תסבול לפני החתונה כדי שתבטל את הבחור מאשר שתגלה אחרי ותסבול עוד יותר..

תבינו, היא יודעת שהוא אגרסיבי ויכול להכות ולאיים,

אבל היא לא מאמינה שלה הוא יעשה את זה, בכל מקרה הוא אמר לה שהוא כל- כך

אוהב אותה.... היא לא מאמינה שלה זה יקרה... מסכנה...

שנית בכלל היא קטינה (עוד לא 18) אז אתם מבינים עד כמה שזה מזעזע??

הוא רוצה להתחתן איתה אחרי גיל 18 כדי שלא תחשב קטינה ויעשו לו בעיות עם המשטרה...

שה' יעזור!!

מתעסק עם קטינות....

מצא לו עם מי...

יש לה מחנכת? היא לומדת?

ראש אולפנא? מנהל? יועצת?

מישהו בעולם שיכול למנוע את זה?

זה ערבי...

איומים ומשדר שאיתו הכי טוב....

תגידי לה,

שישנה אהבה בעולם, עדינה, יפה וטובה.

תגידי לה,

שעוד יבוא האחד,

שיאהב אותה בעדינות, בטוב לב. ברכות.

הוא יבוא בסוף ויאהב אותה בצורה הזאת.

תשווי מולה את התוקפנות והאגרסיביות של הבחור הזה,

אל מול האהבה שתיארתי, העדינה והיפה.

תסבירי לה, שאהבה כזאת קיימת בעולם. והיא לא חייבת ללכת עם הבחור האלים, רק כי הוא מבקש אותה. לא לרוץ אחריו. לחכות שהאדם המיועד לה יגיע.

והוא יהיה הכי טוב ומושלם בעולם.

בעזהי"ת.

יכול להיות מאוד שהוא חושף לה את הרכות, העדינות וההתחשבות שלו.

האינטימיות.

וזה עלול למכר, ולגרום להסתנוורות מטורפת..

היא כבר כ"כ מסונוורת שהיא לא רואה את האגרסיביות? הגיוני.

איפשהו למעלה, השואלת אמרה שהבחור אמר:  "אל תתערבי כי ביום שתתערבי.. כבר לא יהיה לה אמא"

צריך לדעתי להציג אל מול עיניה את האהבה היפה, ומנגד להכריח אותה לראות את האגרסיביות שלו. ^^

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?