דייט שלישי או רביעי.

זרמנו בספונטניות לחוף הים בשעות הצהריים.

הבאתי עוגה ביתית ובקבוק מים, היא הביאה כמה פירות.

היום אנחנו נשואים

הסיבה היחידה שדייטים ביום לא יוצאים אל הפועל בתדירות גבוהה כמו של דייטים ליליים היא שלרוב אנשים עסוקים ביום (לימודים, עבודה וכו').

דייט ביום זה מה זה נחמד (לדעתי כן?). ולהביא שוקו ועוגיות מהצד הבחורה זה אחלה (רק תוודאי שהוא לא בשרי )

דייט כשכולך רענן העדשות לא נדבקות לעיניים ואתה באווירה טובה של תחילת היום!

אני חושבת שכדאי לכם לסכם ביניכם מה להביא, אם שוקו ועוגיות זה מה הדבר היחיד אז אולי כדאי שתביא אתה.

בהצלחה!

בעזהי"ת.

כשהוא השתחרר מוקדם מהצבא באופן מפתיע, ולי היה קורס אחה"צ..

יצא שנפגשנו בין 2 ל4

זאת היתה סוגשל פגישה ראשונה, אז לא הבאנו כלום..

ועוד פעם שהיה ערב חג, אז נפגשנו לחצי שעה

ולמקרה שלך,

זה ממש מורכב. תלוי כמה אתם בתחילת הקשר, וכמה כבר הוא השקיע בך..

אני אישית אוהבת [וחושבת שנכון] לתת לבחורים להשקיע בך ובקשר, לפחות בהתחלה.

אז אם הוא כבר פינק אותך איזה פעמיים ככה, זרמי איתי ותביאי..

אני יודעת שיש אנשים שייסקלו אותי על הגישה הזו, אבל זה האיזון שמצאתי לנכון..

לבייני"ש קשה לפנק, הוא מגיע מהישיבה. ולרוב על חשבון ארוחת ערב...

לעומתו העלמה מגיעה הרבה פעמים מהבית.

ולא מצאתי סיבה אחת למה שהיא לא תביא גם.

אני עשיתי עם אחת העלמות עיסקה- היא מביאה משו לאכול ואני מביא שתיה... (ולי יצא יותר יקר...כי היא באה מהבית )

אני אפילו בעד!

אבל זה שהיא באה מהבית לא תמיד יוצא יותר זול.

כשאתה בא מהבית (מה לעשות אני לא בייניש) אתה משקיע ומכין וא זה עולה לך יותר...

יש בזה משהו..

בעזהי"ת.

אני מרגישה שיותר נכון לי ככה.

יש כאלה שירגישו אחרת, זכותם..

למה להרוס יום שלם רק ממחשבות מה יהיה היום בערב...

עדיף להרוס רק את הלילה

אבל באמת ברצינות זה נשמע לעניין וזה מקובל ולא חדש..בתקווה ששניכם פנויים בבוקר/צהריים

והייתי צריך לשבת במשרד הצבאי בשעות הבוקר...

יש משהו נחמד בלהנות דווקא משעות האור.

חוץ מהיתרונות הברורים שכבר ציינו פה אנשים,

יש עוד יתרון ממש נחמד שיצא לי לשים לב אליו מנסיון אישי-

אם הדייט ביום, והוא זורם טוב, יש הרבה יותר זמן ולא צריך לרוץ לאוטובוס אחרון וכאלה.

נפגשתי פעם עם מישהו ב1 בצהריים, וזרמנו "בטעות" עד 1 בלילה (מה שאומר שכן רצנו לאוטובוס האחרון שלי...).  אחח...ירושלים, אין עליה!!

זה היה בפגישה שלישית, אם זה משנה, אבל זה תלוי בהתקדמות של הקשר, ובאמת פשוט כמה זמן יש לכם(בין הזמנים, חופשה(אמיתית ולא "חופשת סמסטר") וכו'...)

בזמנים כאלה, שיותר ערים ויש נחת וזמן, הרבה פעמים יש יותר פתיחות להכיר. אחרי הכל, לחץ ועייפות הם לא בדיוק דברים שמקדמים קשר...

את רוב הפגישות שלנו היינו עושים בבוקר עד שהתחלתי לעבוד ואז העניינים נהיו קצת מורכבים.

נפגשתי המון פעמים ביום, בצהריים, בבוקר, גם פגישה ראשונה...

להביא כיבוד וכו',

לא יודע, אני בעד שתייה בלבד,

לפחות בפגשות ראשונות.

עוד לא ניסיתי אבל נשמע סבבה.

ולא צריך להתחיל לחשב מה להביא מה הוא הביא ומה היא הביאה - זה סתם מכניס לדיכאון.

יש?? תביא!!! אין?? לא יקרה כלום...

פגישה באור יום זה אחלה וממש כיף....והבחורה יכולה להראות את כישרונותיה - להביא משהו שהיא אפתה(=אני אוהבת להביא)..והבחור יכול נגיד להביא שתייה נחמדה : מיץ או משהו כזה..ולדעתי , מפגישה רביעית בערך זה סבבה באור יום..

בס"ד בר"ה

והטיעונים נאמרו לעיל ע"י חבריי המלומדים...

יש תחושה שאין לחץ, אפשר לטייל יותר באזורים נחמדים שבלילה הופכים ללא כדאיים, אפשר להכין ארוחת בוקר- צהריים קלה עם פק"ל קפה באיזה גן או פארק נחמד- מניסיון זה כיף ורגטע ושקט, כל הפגישות שלנו כמעט היו ביום וב"ה התחתנו.... בקרוב אצל כוווווווולם

עשיתי כבר מספר דייטים ביום, גם דייט ראושן היה ביום, והיה ממש נחמד, מה עוד שאתה ערני לגמרי, ולא צריך לחכות לפגישה כל היום, אלא רק חלק...

בהצלחה!!

הדייט הראשון שלי עם בעלי היה ביום שישי בבוקר, באמצע הקיץ, והוא לא שם לב אפילו שנשרפתי כולי עד שנגמר הדייט..

יש משהו יותר פתוח ופחות אינטימי ביום, לפגישות ראשונות זה יכול להועיל ולמנוע מבוכה.

אפשר לעשות הרבה יותר דברים שווים, שבלילה לא כזה מתאים..

וכיבוד זה תמיד טוב..

תהנו!!

גם אפשר להמשיך עוד ..  בלי להיות מוגבלים  בזמן להספיק אוטובוס\ טרמפים.. (:

אפילו עדיף

זה נחמד שהשניים זורמים וכל פעם מישהו אחר יוזם דבר נחמד,

זה משנה את האווירה וגם נותן צבעים שונים לקשר .

דייט ביום זה באמת משהו אחר וגם יש בו משהו יותר נעים.

אם כי, לדעתי ולדעתי בלבד דווקא כן יש בו משהו יותר אינטימי מהלילה. דווקא כי הוא לא הכי "רגיל".

העובדה שצריך "לפנות" כמה שעות טובות באמצע היום, היא זו שמסמלת בעיניי שהצד השני באמת חשוב לי ומשקיע (וגם אני). גם אם זה "מסתדר" ולא מפנים במיוחד.

עניין הכיבוד בעיניי מביך. אישית בתור בת בהתחלה אני לא מרגישה "צורך" כזה להביא משהו.

אולי כי בד"כ אני זאת שגם ככה מביאה את הרכב...(??)

אבל יש משהו יותר "ג'נטלמני" בכך שהוא יביא, אם כבר. אבל באמת באמת באמת שלא חייב. גם סתם להסתובב במקום אחר, פתוח, לשנות אווירה , לדבר ולהיות עם המדוייט, זה כיף.

בקיץ עדיף בערב. נעים יותר..

ככה לא קר, והולכים למקומות יותר בטבע כאלו.. יענו מעיינת, אבל שנמצאים על הכביש, בלי הליכה לפני.. או כל מיני ספסלים באמצע יער, וכו'..(יש לי קצת רעיונות אם את צריכה..)

מנסיון- זה אחלה דבר! אפילו בהתחלה של קשר..

ושיהיה בהצלחה!

זה מצוין ככה את רואה אותו גם ביום..חח

אני אישית מאוד אוהב יום,ככה אפשר לשבת במעין או משהו בסגנון.

זה נחמד עם תביאי משהו זה מראה לפי דעתי על טוב לב.

בהצלחה..

לק"י

סיפור על מדוייטים [מציאותיים] שנפגשו כבר  כמה פגישות.. כולן כמובן-בערב..

פעם אחת יצא להם להיפגש ביום..

ולאחר מכן הבחור פנה לשדכן שהוא לא ממשיך.. והוא לא מבין איך הוא יצא איתה עד היום.. 

נמממ...

חשוב לצאת ביום גם.. זה שינוי מעניין..

מתחתנים גם עם המישהו של היום, לא רק של הלילה...

על זה נאמר, שה{השלם את החסר} של הלילה, הם לא ה... של היום... וגו'.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"