אבל תמיד אפשר לדבר....

זה לא עוזר!!!!

אהבי אותו גם אם זה נראה לך מלאכותי! בסוף זה יהיה אמיתי!

את לא אוהבת אותו..את יכולה פשוט להתחמק מפגישה איתו....ויכול להיות שאם פחות תיפגשי איתו את תתגעגעי אליו ותביני אם הקשר חשוב לך או לא....

אבל יש לי חברה.....

במילה אחת- סיוט.

נדבקת בלי סוף, גם פיזית...

בטוחה שכל העולם חבר שלה.

לאמבינה שזה מתוך רחמים.

ממש קשה איתה.

היא גם מסוגלת להחטיף לך מלא, אבל אם את עושה לה ת'משו הכי קטן- אפשר לחטוף צרחות\מכות\נקיפות מצפון\התקף לב\הכל ביחד...

והכל למה?? כי "את לא יודעת שאני רגישה????"

פעם חטפתי על דבר בסגנון סטירה. מבטיחה לכם. ההלם.....

הייתי בשוק.

תבינו שהילדה----מחפשת לעצבן אנשים בכוונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ושואלת- מתי כבר תתבגרי(אם זה יקרה מתישהו)???

היא פשוט ילדה מסכנה, באמת.

ואני לא מסוגלת לעזור, היא בחיים לא תקשיב, וגם ממש לא רוצה. קשה איתה, באמת. ואני לא היחידה שמרגישה ככה.

סליחה על הנצלו"ש... פשוט הייתי קצת צריכה.

ב"ה

אני הרבה פעמים כועס על הילדים הקטנים שלי על זה שהם לא מקשיבים למה שאני אומר להם לעשות.

כביכול הבעיה אצלם אבל למעשה הבעיה היא יותר אצלי בגלל שמשהו אצלי בנפש פועל כשהם לא מקשיבים לי,

אני מתרגז בפנים גם אם אני לא מודע לזה כי כאילו פוגעים בי כשלא מקשיבים לי.

עובדה, לפעמים זה על הדברים הכי שטותיים בעולם כמו להרים משהו מהרצפה, וזה לא הגיוני להתרגז על ילד בגלל דבר כזה, לכן זה אני.

אותו דבר בהמון מקרים אחרים. להבדיל אלפי הבדלות, אנשים שאנחנו מרגישים סלידה מהם או חוסר סבלנות אליהם או כל תחושה קשה אחרת, זה חלק בגלל ההתנהגות שלהם, אבל מצד שני זה גם מגיע ממצב שבו הם משקפים לנו משהו אצלנו שגורם לנו לעצבים. הם כמו מרימים מולנו מראה ואומרים לנו תסתכלו בעצמכם,

אתם לא סובלים אותי כי אני מזכירה אצלכם משהו.

נכון, יש חבר'ה שמעצבנים את כולם, ואז כבר צריך לעזור לאותו בנאדם ולבדוק למה הוא מושך ככה את תשומת הלב, אבל כשאני לא סובל מישהו במיוחד, כששאר הסביבה לא מרגישה את אותן התחושות, כנראה שאני צריך לחפש את הסיבה אצלי ולא אצלו.

בהצלחה.

צביקה פז

תתרחקי ממנה!!! אני רצינית, מה שאת עושה בזה שאת נשארת חברה שלה הוא לא מצווה!!! לא כשהיא פוגעת בך ככה!!!!

אם את רוצה סיפור אישי- בואי באישי (חחח...חרוז..)

היא הרבה מעבר למסכנה- היא צריכה עזרה בנפש! היא חולה! את מבינה אתזה?

תתרחקי וספרי למישהו אחראי (מבוגר) על הבעיות שלה!!

גם לי קרה כזה סיפור..    פשוט מנסים להתמודד ....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....