ב"ה
ממה שאת מתארת דקלה ברור שמדובר פה בבעיה הרבה יותר עמוקה מאשר סתם הסקרנות
והניסיון שיהיה לה חבר.
התשובה היא בכלל לא במקום של לא כדאי חבר כשלא מתכוונים להתחתן, מה שבאמת נכון ויכול להוות
הסבר מעולה כשזה סתם מגיע מסקרנות, אלא דווקא במקום של מצוקה שהחברה פה נמצאת בה.
הרצון לחבר הוא הרצון להגנה בסופו של דבר, וכשמישהו מבקש הגנה זה בגלל חוסר מאוד מהותי
אצלו בנפש, שנוצר בגלל חוסר במקומות אחרים, ארציים יותר בדרך כלל.
החברה חושבת שאם יהיה לה חבר היא תהיה מוגנת, תדירות הנסיונות והדרך שבה היא
עושה את זה מבליטים עוד יותר את העובדה שהיא נמצאת במצוקה רגשית.
במקרים כאלה לא צריך להתייחס לנסיונות שלה לשבת ליד חברים ולמצוא חבר, לא צריך למשוך את החברה ולנסות למנוע ממנה הזדמנויות לקשר עם בנים אלא דווקא להבין טוב יותר מה קורה אצלה בחיים. סביר מאוד להניח שחוסר הביטחון שלה נובע לא מבלבול אלא מצורת התנהגות לא "סטנדרטית" בבית, שמערערת אצלה את הביטחון.
חבר'ה תבינו שזה לאו דווקא קשור לסוג הבית ולמה שרואים בחוץ, הרבה פעמים בבית פנימה קורים דברים שממש לא תואמים את התדמית בחוץ. אני נתקל בזה כמה פעמים ביום. הבית יכול להיות תורני ומושלם כלפי חוץ, בפנים יכול להיות שמתרחשים דברים אחרים.
כל הכבוד לך שאת מעלה את הבעיה ושמה לב לצורך של החברה. את צריכה לדעתי לקבל יותר כלים על מנת לעזור לה ולכן להפנות אותה למקומות שיוכלו לסייע לה ולברר מה הבעיה, גם אם זה יגרום לאי נעימות בקשר, או לאי נעימות שלה כלפי המשפחה / הבית / המוסד החינוכי.
בהצלחה. ואני ממליץ לכולם לשים לב לתופעות כאלה כי הרבה פעמים זה סימפטום להתנהגות שיכולה להגיע למצבים מאוד קשים.
מי שרוצה לדעת עוד מוזמן לפנות.
צביקה פז
