שהאלה מסביבכם יהיו מאושרים אם תגרמו רע לעצמכם.
אז בואו אני אגלה לכם סוד:
לא משנה מי אתם, לא משנה איפה אתם חיים, למישהו בעולם הזה אכפת מכם.
אתם אולי לא רואים זאת משום מה אבל אני מבטיהח לכם במאה אחוז שיהיו אנשים שיכאב להם, שיגידו "איך לא ראינו?"
שיהיה להם ייסורי מצפון לשארית חייהם.
אז לא, אתם לא תגרמו טוב, אתם רק תוסיפו סבל.
אני ראיתי את זה, מה 2 התאבדויות ביישוב אחד יכולות לעשות.
ראיתי מה אסונות יכולים לעשות.
תאמינו לי שאם היו נותנים לכם לראות את העולם אחרי שאתם תעשו את זה (כאילו אתם תהיו בחיים ויראו לכם מה יקרה אם תעשו...) אתם תגרשו את המחשבות האלה מהר מאוד!
יש קטע שמישהי שרצתה להתאבד כתבה (היא ברוך ה' יצאה מזה בעזרת כמה מידידיה)
להתאבד
להתאבד-זה לברוח.
להתאבד-זה לאבד תקווה.
להתאבד-זה לברוח מהבעיות במקום להתמודד איתן.
להתאבד.
זה פתרון פשוט, ואתה אפילו יכול להיות מקורי-יש כל כך הרבה צורות להתאבד. המון.
להתאבד-זה להיות כפוי טובה לסובבים אותך.
להתאבד-זה להיות אגואיסט.
להתאבד-פירושו של דבר שאתה מוותר, אפילו לעצמך.
זה לירוק לכולם בפנים-להורים, לחברים, לאחים, למשפחה, לאלה שאכפת ממך.
להתאבד-זה לא רק לקום ולעזוב, אתה משאיר מאחוריך אנשים שלא ידעו איך לאכול את זה. איך להתמודד.
להתאבד-זה לא משחק ילדים-זה באמת...להתאבד!!!
להתאבד-זה לקחת חיים, חיים של עצמך.
אם חושבים על זה לעומק, זה פתרון פשוט מאוד אפילו, לעצמך!
אבל זה לא מועיל, גם לא לעצמך, ובטח לא לסובבים אותך.
גם אם אתה אדם רע, יהיה למישהו אכפת ממך, אם תתאבד.
גם אם אתה לא רוצה להאמין בזה, גם אם אתה מזלזל בכבודך!
להתאבד-זה להתייאש מעצמך!
להתאבד-זה לדרוש מהקב"ה את המוות!
להתאבד-זה לסטור את דברי הקב"ה, שאומר, שנתן לך, חיים במתנה.
אולי אתה תהיה מאושר, שם למעלה, אבל אולי, אולי, פעם אחת בלבד, תהיה אכפתי לאלה שאכפת להם ממך כבר שנים.
סליחה.
כן, תתפלאו, יש מישהו שאכפת לו מכם.
אז תהיו אכפתיים כלפיו.
אני רוצה להגיד (כי אני לא יכולה לצעוק) לכם את מה שהרב של אותו ילד שהתאבד צעק בהלויתו:
"למה עשית את זה?! זה אסור!!! אין משם דרך חזרה!!! זאת דרך ללא מוצא!!!"
תחשבו על זה רק לרגע!
אתם באמת שקועים כל כך עמוק בעצב עד כדי כך שתתאבדו?
אתם באמת חושבים שאין סיכוי שתגדלו ויהיה יותר טוב?
אתם מאמינים למה שאתם משכנעים את עצמכם?
צר לי לאכזב.
אבל אם רוצים, אפשר.
עצתי: נסו לצאת מזה ובשום פנים ואופן אל תתאבדו.
מפה האחריות בידיכם.
רק תעשו טובה, שבו עם עצמכם וחשבו על זה.
האם זאת רק בעיה אחת שגרמה לזה להופיע?
האם באמת כל החיים שלכם רעים?
ההורים שלכם מכים אתכם, האחים שלכם שונאים אתכם, המורים מתעלמים, אין חברים, אתם מוזנחים?
באמת המצב כזה?
לא שבמצב כזה אני ממליצה להתאבד וגם ממצבים כאלה אנשים יצאו אבל עד עוד אני יכולה להגיד שאין לי מה לשפוט.
אבל משום מה יש לי הרגשה שלא זה המצב.
אז תחשבו, ואני מקווה שנשמע תוצאות 
קחי מכאן מה שאת רואה לנכון.
אז אל תחליטי שלא אכפת לאף אחד ממך.
) כי באמת אין עניין לחיים האלה.
